אחרי יותר ממאה שנה: תעלומת מותו של חוקר האינואיטים יורגן ברונלונד נפתרה. ברונלונד, היה הקורבן השלישי במשלחת חוקרים לגרינלנד, והוא קפא למוות במערה בשנת 1918. את רגעיו האחרונים, תיעד ברונלונד ביומן, אך כתם שחור ומסתורי בדפו האחרון של היומן  הטריד חוקרים במשך 112 שנה.

על פי "Ancient Origins", הכתם המסתורי בעמוד האחרון של אותו מסמך היסטורי זוהה סוף סוף - מה שעוזר לחוקרים להבין מה בדיוק עבר על ברונלונד בשעות האחרונות והקשות של חייו. אז מה גרם לאותו כתם שחור ומסתורי שהעסיק חוקרים במשך כל כך הרבה שנים? הוא נוצר משילוב של גומי שרוף, שמנים וצואה.

 

 

לאחר ניתוח מקיף של יותר ממאה שנה, גילו באוניברסיטת דרום דנמרק מה בדיוק קרה ברגעיו האחרונים של ברונלונד. החוקר ניסה להדליק עם מבער נפט את הצואה שלו כדי להישאר בחיים - אך נפטר מהחשיפה לחומר ומתשישות. הוא הצליח להגיע רחוק יותר מחבריו למשלחת, אך לבסוף נכנע לטמפרטורת הקפואות בגרינלנד, ומצא את מותו.

בהובלת האתנולוג הדני לודביג מליוס-אריכסן, המשלחת הדנית לחוף הצפון-מזרחי של גרינלנד החלה בשנת 1906. אנשי המשלחת, ראו את ראש הצוות והקרטוגרף פיטר הוג-האגן מת על הקרח, כתוצאה מהקור הקשה והתשישות. "הגעתי למקום ובקושי היה אפשר להבחין בירח. לא יכולתי להמשיך בגלל רגליי הקפואות והחושך", נכתב ביומן של ברונלונד. "גופותיהם של האחרים נמצאות באמצע הפיורד".

חוקר הקוטב הגיע למערה בנובמבר 1907, כשהוא מתרוצץ בניסיון נואש לחזור למחנה המשלחת, אך מת כשהוא לא רחוק מהיעד אליו ניסה להגיע. משלחת נוספת שנשלחה במרץ 1908, מצאה את גופתו. בעוד שגופתו של החוקר נקברה באותו אתר כאות כבוד, יומנו התווסף לאוסף בספרייה המלכותית בקופנהגן. כפי שצוין במחקר החדש, העמוד האחרון של המסמך הזה הכיל "כתם שחור" שהטריד מומחים במשך יותר ממאה שנה. חלקם היו כל כך סקרנים, עד שגנבו את היומן.

חוקר אלמוני הסיר את דף היומן בשנת 1993 לצורך ניתוח כביכול. "הכתם הובא מיד למוזיאון הלאומי לבדיקה", סיפר קארי לונד רסמוסן, פרופסור במחלקה לפיזיקה, כימיה ורוקחות באוניברסיטת דרום דנמרק. "לא היה שום רווח כלכלי או אחר עבור אותו חוקר. כיום, אנו לא מנתחים דוגמאות ללא אישור בכתב, אך זה היה שונה לחלוטין אז".

רסמוסן הסביר במחקרו כי הטכנולוגיה ביחידה למדע הטבע במוזיאון לא הייתה מספיק מתקדמת אז כדי לפענח את ההרכב הכימי של הכתם השחור. רק עכשיו ובזכות התקדמות טכנולוגית, הניסיונות התחדשו והניבו תוצאות.

החוקרים מצאו סימנים ברורים של סידן, טיטניום ואבץ - שלא התאימו לאף סלע או אבן שהיו במסלול של המשלחת. בהמשך, כשזיהו גם קלציט ורוטיל, התברר כי ככל הנראה מדובר בגומי ששרף החוקר עם מבער שנסע עימו.

"בשלב זה ברונלונד כבר לא אכל שבועות, היה עייף מעבר ליכולת שלנו להכיל והוא קפא למוות", נכתב במחקר. "סביר להניח שידיו רעדו כשהוא השתמש בגפרורים מהמחסן כדי להדליק חימום". כדי להדליק את המבער, היה צריך החוקר אלכוהול שלא היה במערה ובצעד נואש ואחרון – החליט לייצר את אותו חומר מסתורי, כשרמז לניסיון מרוח על העמוד האחרון ביומן. מבחינת החוקרים המעורבים, "הממצא חושף את הנסיבות הקשות והתנאים הירודים בימיו האחרונים והעגומים של ברונלונד".