בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הצבא האיטלקי הציב יחידת עילית בהרי האלפים שמטרתה להגן על גבולות המדינה מפני צבאות אוסטריה וגרמניה. החיילים שהוצבו שם נהגו לכנות את מלחמת העולם "המלחמה הלבנה", בגלל תנאי מזג האוויר הקיצוניים של ההרים. כעת, מאה שנים מאוחר יותר, הקרח בהרים מתחיל להינמס והמחזות שנחשפים מתחתיו – כאילו נלקחו מסרט אימה.
גופותיהם של חיילים שנהרגו בחזית נשמרו בקרח בשלמותן כמאה שנים. הגופות הראשונות נמצאו בשנת 2004, במה שהוגדר על פי ארכיאולוגים מקומיים "ההפשרה ההגדולה". עד כה נמצאו כ-80 חיילים בקרח וככל הנראה יש עוד הרבה יותר: על פי ההערכה, כ-150 אלף חיילים נהרגו בהרי האלפים במהלך המלחמה, רק בגלל תנאי מזג האוויר. למעשה, רבים טוענים שתנאי מזג האוויר היו אכזריים יותר מהלחימה עצמה – כשסיבות המוות של רוב החיילים היו סיבוכים של כוויות קור, מחלות ואפילו מפולות שלג.
חוץ מגופותיהם של חיילים, ארכיאולוגים מצאו באזור גם את השאריות של מגורי החיילים ותעלות הלחימה. במהלך החשיפה של האתר הארכיאולוג נמצאו שם תמונות של בני משפחות החיילים, יומנים ומכתבים, קלפים וגם שאריות של אוכל – הכל כאמור נשמר לחלוטין בתוך הקרח.
למרות שהקור שמר על גופותיהם של החיילים שלמות, מומחים אומרים שלא ניתן לקבוע את זהויותיהם של החיילים והם נקברים כחיילים אלמוניים בבתי קברות צבאיים. בשנת 2013 נקברו באיטליה שני חיילים אלמוניים שנהרגו בקרבות ולמעלה מ-500 אנשים נכחו בלוויה.
(מקור)