תרמילאים שביקרו בהודו בשלב כזה או אחר אולי שמעו על מקום ששמו רוּפּקאנד, מאגר מים שנמצא על הר טרישול מאסיף (אשר ברכס ההימלאיה), בגובה של קצת יותר מ-5,000 מטרים מעל פני הים. חלק מן המקומיים מכנים את המקום אגם המסתורין, אך רוב האנשים מכירים אותו בתור בריכת השלדים – זאת בעקבות הדבר המטריד שהתגלה שם בשנות ה-40 של המאה הקודמת.

בשנת 1942, סייר מקומי ששמו הרי קישאן מאדווהל גילה במאגר מאות חלקי עצמות של בני אדם. הסייר דיווח על הממצא החשוד לרשויות המקומיות, אשר הודיעו על כך למנדט הבריטי. תחילה, השלטונות חששו כי מדובר בכוח סודי של צבא יפן, שפלש להודו במטרה להילחם בצבא הבריטי – אך בדיקה של העצמות הראתה כי הן היו שם מאות, אם לא אלפי שנים. חוץ מאשר עצמות, נמצאו במקום שרידים של ראשי חנית, נעלי עור וטבעות. על כן, השלטונות המקומיים הוצבו עם שאלה מסתורית: של מי העצמות באגם רוּפּקאנד?

View this post on Instagram

A post shared by Pragya (@traveldrooler) on

השרידים שנמצאו באגם הוגדרו כתעלומה במשך עשרות שנים. אף אחד לא ידע מי הם, איך הם הגיעו לשם או מה הרג אותם – עד שבשנת 2004, צמד חוקרים הודים העבירו את העצמות שורה של בדיקות גנטיות.

ניראז' ראי ומאנוונדרה סינג, גנטיקאים מן המכון לביולוגיה מולקולרית בהידרבאד, גילו כי המטען הגנטי של העצמות מוכיח שכ-70 אחוזים מהם הגיעו מפרס והשאר היו מקומיים. מאוחר יותר, הם הגיעו למסקנה שכולם מתו במאה ה-9 לספירה (כלומר, לפני כ-1,200 שנים) כתוצאה מפגיעה משמעותית בראש.

באשר לשאלה "מי הם האנשים הללו?", המדענים אובדי עצות. ישנה תאוריה כי מדובר במשלחת של סיירים פרסים, אשר עברו באזור עם מדריכים מקומיים במטרה למצוא שטחים חדשים להתיישב בהם – אך כאמור, מדובר רק בתאוריה. לעומת זאת, לתושבים המקומיים יש סברה אחרת.

על פי הפולקלור המקומי, היה פעם מלך ששמו ראג'ה ג'סדבאל, אשר עשה את דרכו אל מקדש ננדה דבי המקומי ביחד עם אשתו ההרה ואנשי הפמליה שלו – אך המלך, אשתו ואנשיו מעולם לא הגיעו למקדש. האגדה באזור מספרת שהמשלחת נתקלה בסופת ברד נוראית, שהייתה כל כך חזקה שהיא הרגה את כולם. המעשייה הועברה מדור לדור באמצעות סיפורים ושירים, והוגדרה כמיתוס במשך מאות שנים, עד שהמחקר מן העשור הקודם גילה שהסיפור בהחלט מתקבל על הדעת.

כיום, האגם הוא אתר תיירות פופולארי לטרקים באזור ומקום משכבם האחרון של אנשי המשלחת המסתורית. קהילת המדע מעריכה כי ישנם שרידים של יותר מ-200 בני אדם בקרקעית האגם, אך עד עצם היום הזה – אף אחד לא יודע באמת מי הם אותם אנשים שמצאו את מותם ברוּפּקאנד.