הפרויקט הסודי, שכותרתו 'חקר טיסות מחקר ירחיות' זכה לכינוי "פרויקט A119", שמעולם לא יצא לפועל. עם זאת, התכנון שלו כלל חישובים מדעיים של האסטרונוט קארל סאגאן, אז סטודנט צעיר, שבדקו את ההתנהגות של אבק וגז שיווצר כתוצאה מהפיצוץ.
"צפייה בבזק הגרעיני מכדור הארץ הייתה מפחידה את ברית המועצות ומשפרת את ביטחון ארה"ב לאחר ההשקה של ספוטניק", מסביר הפיזיקאי בן ה-85, לאונרד רייפל. הוא ניהל בזמנו את החקירה בקרן הצבאית למחקר ומאוחר יותר היה סגן מנהל נאס"א.
קארל סאגן, שהפך מאוחר יותר לסלב אמריקני הודות לתכנית מדע פופולרית בטלוויזיה, מת בשנת 1996. מחבר אחת הביוגרפיות שלו טען שכנראה בעקבות פרצת אבטחה בשנת 1959, נחשף הפרויקט המסווג ברחבי האקדמיה. רייפל הסכים.
על פי התרחיש, טיל שנשא מתקן גרעיני קטן היה אמור להיות משוגר ממקום סודי כלשהוא, ולטייל 238 אלף מיילים עד לירח, ובו יתפוצץ בעת הפגיעה. המתכננים הכריעו שזו חייבת להיות פצצת אטום בגלל שפצצת מימן הייתה כבדה מדי לשיגור טיל עד הירח.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
לטענת רייפל, תכנית החלל הצעירה של ארה"ב הייתה גם יכולה לבצע את המשימה בשנת 1959, כאשר חיל האוויר החל לפרוס טילים בליסטיים בין יבשתיים, אך גורמים צבאיים כנראה נטשו את הרעיון בגלל הסכנה האפשרית לאנשים על כדור הארץ במקרה שהמשימה תכשל.
כמה לא מפתיע שחיל האוויר האמריקאי סירב להגיב על הפרויקט.
(מקור)
