קהילת הארכיאולוגים כמרקחה לאחר שנחשפו פרטים חדשים לגבי מערת פלוטוניון המסתורית. המערה, אשר נמצאת באתר החפירות הארכיאולוגי האירפוליס בטורקיה, היא אחת מבין כמה אתרי פולחן מתקופת האימפריה הרומאית. על פי היסטוריונים של אותה תקופה, כל מי שנכנס אל תוך המערה הזאת מת באופן מסתורי (למעט כוהני הגאלי אשר התגוררו במתחם). על כן, השימוש העיקרי במערה היה בתור מזבח לאלים.
פלוטוניון (כלומר השער של פלוטו - אל השאול הרומאי) נחשבה בעיניי התושבים המקומיים בתור השער אל העולם הבא. סטרבו, היסטוריון יווני שחי בין שנת 64 לפנה"ס לשנת 24 לספירה, תיאר אותה באחד הכתבים שלו כך: "חלל המערה מלא באדים וערפילים דחוסים כל כך עד שבקושי ניתן לראות את הקרקע. כל בעלי החיים שנכנסים אל תוך הפלוטוניון מוצאים את מותם באופן מידי". סטרבו אפילו כותב שהוא שחרר בתוך המערה כמה ציפורי דרור וכולן מתו מיד.
אם לרגע חשבתם שסטרבו הגזים בתיאורים שלו, אז תחשבו שנית; ארכיאולוגים טוענים שעד היום ניתן למצוא פגרים של חיות בסמוך למערה, בעיקר ציפורים שעפו קרוב מדי לכניסה ונחנקו למוות. אם כן, מה מסביר את התכונות הקטלניות של מערת פלוטוניון? שאלה טובה.
פרופ' הרדי פאנז, גיאולוג מאוניברסיטת דויסבורג-אסן הגרמנית אשר מתמחה בפעילויות וולקניות, סבור כי התופעה מתחוללת בעקבות פעילות ערה מתחת לקרקע המערה. לטענתו, קיים סדק עמוק מתחת לאדמת האירפוליס אשר פולט כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני שנאגר בשטח המערה. בדיקות שהתבצעו בפלוטוניון לאורך השנים גילו רמות גבוהות מן הרגיל של הגז הרעיל. יותר מזה, הם גילו כי הגז בפנים סמיך כל כך, עד שהוא יוצר מעין אגם בעומק של כ-40 ס"מ. לטענתו של פרופ' פאנז, הזמן המסוכן ביותר להיכנס אל תוך המערה הוא ממש לפני הזריחה, הזמן שבו הגז נמצא בריכוז הגבוה ביותר ויכול בקלות גם להרוג בן אדם בתוך דקה.
פרופ' פאנז מסביר: "באותה תקופה, כוהני הגאלי נהגו להוביל פנימה את קורבנותיהם, לרוב שוורים ועיזים. בפנים, הם נהגו לעמוד על אבנים גבוהות, וכך למעשה הם יכלו להישאר במערה במשך 40 דקות מבלי לסכן את חייהם". פרופ' פאנז מוסיף כי על פי הפולקלור המקומי, אף אחד לא היה יכול לעבור בשער השאול מבלי להיחנק למוות.
המזבח היה בשימוש של כוהני הגאלי עד למאה ה-4 לספירה. 200 שנים מאוחר יותר, האתר הושמד על ידי הנוצרים ומאוחר יותר נגרם נזק נוסף לפתח המערה כתוצאה מרעידות אדמה. בשנת 1965, פתח המערה נמצא על ידי משלחת של ארכיאולוגים איטלקים שחוקרים מאז ועד היום את ההיסטוריה המפחידה של המערה המסתורית.
(מקור)