16 ביולי, 2016. מייק מנסהולט, בן 17, עוזב את גרמניה בשביל חופשה חלומית במלטה. הוא אורז את תרמיל הגב שלו, יחד עם מצלמת ה-GoPro ויוצא למסע שהוא תכנן לאורך תקופה ארוכה. סיורי אופניים ברחבי האי, קייקים וטיסה בחזרה לאירופה לצורך הפלגה עם אביו הם רק חלק מהדברים שתוכננו לטיול הזה – אבל זה מעולם לא קרה. במקום זאת, מייק מת באורח מסתורי, כחודש לפני יום הולדתו ה-18, ונמצא בסמוך לצוק הגבוה ביותר במלטה. הידיעה הנוראית מטלטלת את משפחתו ובייחוד את אביו, ברנד מנסהולט. למרות זאת, שום דבר לא יכול היה להכין אותו להסתעפות הנוראית של חקירת מותו של בנו, לחוסר שיתוף הפעולה מצד הרשויות ולאינספור התיאוריות שמתרוצצות בראשו עוד היום בנוגע למותו של בנו.

***

החשד של ברנד בנוגע לגורלו של בנו החל להתעורר אחרי שמייק מעולם לא יצר איתו קשר לקראת ההפלגה של שניהם בים האדריאטי. בדיקה שלו עם חברת התעופה המקומית הראתה שבנו מעולם לא עלה על הטיסה שהייתה אמורה להוציא אותו ממלטה – עובדה מאוד חשודה בהתחשב באופיו הקפדן של מייק. הוא מנסה ליצור איתו קשר בטלפון הנייד, אך הוא כבוי. מהר מאוד הסבלנות שלו פוקעת. הוא פונה למשטרה הגרמנית ב-23 ביולי ומדווח על כך שבנו נעדר. ברנד מצרף תמונה אל הדיווח ומתאר את מייק בתור בחור בגובה 1.7 מטר, עם שיער אדמוני ומבנה גוף שרירי. רגע לפני שהשוטר מזין את הדיווח במערכת, הוא מופתע לגלות שהנער כבר הוזן כנעדר על ידי משטרת מלטה 4 ימים קודם לכן. עד מהרה, ברנד מגלה שבנו נעלם ימים ספורים לאחר שנחת על האי. הוא שכר אופני הרים מהמלון שבו הוא שהה ומאז, אבדו עקבותיו. לקח למנהל המלון 4 ימים עד שהוא דיווח על היעלמותו של הנער – בזמן הזה, אף אחד לא דיווח לבני משפחתו של מייק על היעלמותו.

אבי הנעדר מחליט לטוס למלטה ולסייע בחיפושים אחר בנו. בשלב הזה, הוא סבור שהמשטרה המקומית מעורה בפרטים וחוקרת את המקרה ביסודיות. ברנד מבקר במלון שבו מייק שהה ומשוחח עם המנהל, אך זה מבוי סתום. יום אחד, גבר שמאושפז בביה"ח המקומי מדווח כי הוא ראה את מייק, אך זה מתברר כבדיה. אדם אחר טוען שהוא ראה אותו שותה בבר מקומי שמוכר כיעד פופולרי בקרב סוחרי סמים, אבל גם זה מתברר כשקר. בינתיים, ברנד נוסע ברחבי האי, מתשאל אנשים ותולה מודעות עם תמונה של מייק. יום אחד, נודע לו על פריצת דרך בחקירה.

הרבה שאלות - מעט אנשים עם תשובות

26 ליולי, 2016. מתקבל דיווח כי נמצאה גופה על מרגלות צוקי דינגלי, אשר נישאים לגובה של כ-250 מטרים. כשברנד מגיע למקום, הוא מזהה את ניידות השידור של כלי התקשורת המקומיים. קצין משטרה פוגש אותו בחניון ופוקד עליו להישאר במקומו על מנת שיחידת הכלבנים תוכל לבצע את עבודתה. ההמתנה בלתי נסבלת עבורו. בשלב מסוים, אמבולנס מגיע למקום. אחריו, ג'יפ פינוי. אלונקאים יורדים ממנו ורצים אל החוף. ברנד כבר לא מסוגל להישאר במקומו. הוא מתקרב אל החוף, אל עבר אנשי יחידות ההצלה ורואה אותם מכניסים גופה אל תוך שק שחור. הוא פותח בריצה. רגע לפני שהם מספיקים לסגור את הרוכסן, ברנד משיג אותם. הוא מסיט את תשומת ליבו אל הגופה שבשק, אבל הוא לא מזהה אותה. האם זה בנו? הוא לא בטוח. רק מאוחר יותר, מומחים לרפואה משפטית יאששו כי זהו אכן מייק מנסהולט.

בתחנת המשטרה מדווחים לו על הממצאים הראשוניים של הנתיחה לאחר המוות. אחד העובדים של הפותולוג הראשי מספר לו שהגופה נמצאה עם שני שברים בגבו ומתאר את מה שקרה לו בתור "מוות מהיר". במשך ימים ארוכים, הוא מסתובב במסדרונות תחנת המשטרה, המכון הפתולוגי ובית המשפט בתקווה לגלות עוד פרטים על המוות של בנו – אך הוא לא שומע דבר. בסופו של דבר, הדו"ח נחתם ובסעיף סיבת המוות נכתב: "לא ידוע". ברנד לא מבין מה קרה שם. האם הוא נפל מן הצוק? האם זו תאונה? אולי הוא נדחף? אולי מסתובב רוצח על האי? כל כך הרבה שאלות ואין אף אחד שייתן לו תשובות.

8 באוגוסט, 2016. חקירת ההיעלמות של מייק מנסהולט הפכה כבר מזמן לחקירת מותו – ובחלוף הזמן, הפרטים רק הולכים ונעשים משונים יותר. ברנד ממתין במכון הפתולוגי במלטה בתקווה לקבל עוד פרט מידע. אחת העובדות פוגשת אותו שם. היא פונה אליו ומספרת לו, שלא לציטוט, שגופת בנו נמצאה ללא שברים בעצמותיו. המידע החדש מסעיר את האב, שכן זה סותר לחלוטין את מה שדווח כמה שבועות קודם לכן. הוא מתחיל לאבד סבלנות ואת האמון בחוקרי המשטרה.

הוא נזכר במצלמת ה-GoPro של בנו. מייק, חובב ספורט אקסטרים, נהג לקחת את המצלמה לכל מקום ולתעד את הרפתקאותיו. הוא מתשאל את עובדי המלון בנוגע למצלמה, אבל אלו טוענים שהיא לא נמצאה בין החפצים שהיו בחדרו. הגיוני, בהנחה שמייק יצא לטיול אופניים ביום שנעלם. חוקרי המשטרה מספרים לו שהמצלמה נמצאה על גופתו של הנער מול צוקי דינגלי, מוצמדת אל החגורה שלו. הוא פונה אל קצינה מקומית בבקשה לעיין בחומרים שתועדו במצלמה, אך הוא נענה בשלילה. בשלב מסוים, הוא מבקש רק לראות את המצלמה בשביל לוודא שהיא אכן נמצאה – אך הוא נענה בשלילה. עד היום, ברנד לא קיבל שום הוכחה לכך שמצאו את ה-GoPro של בנו.

בין החפצים האחרים של בנו שמעולם לא התגלו ניתן למצוא גם את התרמיל שלו, הטלפון הסלולרי, הארנק יחד עם כרטיסי האשראי ומזומן, המטען לסלולרי וכובע הקש שלו. מי לקח את כל זה? לא ברור. המשטרה המקומית מסרבת להאמין שמקומיים בזזו את הגופה ומוסרים למשפחה כי "אנשים ממלטה לא עושים דברים כאלו, אלה בטח היו תיירים". בשלב הזה, ברנד מבין כבר שמשהו לא תקין בחקירה והוא חושש שהוא לעולם לא יקבל תשובות בנוגע למותו של בנו.

מכת חום, רצח או סוחרי איברים?

17 באוגוסט, 2016. גופתו של מייק נוחתת בברמן ומשם מועברת לעיר הולדתו אולדנבורג, אשר בצפון-מערב גרמניה. שלושה ימים מאוחר יותר, מתי שמייק היה אמור לחגוג יום הולדתו 18, הגופה מגיעה לידיו של הקברן המקומי. הוא פותח את הארון וצחנה נוראית מתפשטת בחדר. לתדהמתו, הגופה לא הוטבלה בחומרים משמרים והיא נרקבה לאורך כל המשלוח. הוא מזעיק את המשטרה למקום, אשר לוקחת את הגופה למכון הפתולוגי ושם הם מגלים משהו מזעזע הרבה יותר: הגופה של מייק קלה מאוד ביחס לגודל שלה, מה שמרמז על כך שחסרים לו כמה איברים פנימיים. לאחר בדיקה מקיפה, הנורא מכל מתברר – כל האיברים הפנימיים של הנער חסרים.

המוח, הלב, הריאות, הכבד, הלבלב, בלוטת האדרנל, הכליה הימנית, שלפוחית השתן, הפרוסטטה, הקיבה, המעי הדק ועוד איברים נוספים – לא נותר מהם אף סימן. ברנד שולח הודעה בהולה לרשויות מלטה בדרישה שיחזירו לו את האיברים של בנו. בתגובה, הוא מקבל מהם הודעה שהגופה נשלחה כפי שהיא נמצאה. באשר לאיבריו הפנימיים? לטענתם, הם נאכלו על ידי מכרסמים. החוקרים בגרמניה סוערים ואומרים שזה בלתי אפשרי, שלא צוין בדו"ח הפוסט מורטם על שריטות של מכרסמים. הם פונים אל המכון הפתולוגי בעצמם ודורשים תשובות בנוגע למוחו של הנער. התשובה שהם מקבלים היא שהאיבר התמוסס כתוצאה מהחום האדיר של השמש. מיותר לציין שאף אחד מהחוקרים לא האמין לטענה הזאת.

ההשתלשלות הביזארית של החקירה וחוסר ההיענות של חוקרי מלטה לשתף פעולה גורמת לרבים לפתח תאוריות שונות ומשונות לגבי מותו של מייק. אחת מהן גורסת כי הנער נרצח על ידי אדם אלמוני, אשר גנב לו את החפצים ונמלט מהמקום – אבל איך? מבנה השלד שלו נמצא שלם, מה שמפריך את הסברה שהוא נדחף מן הצוק. אין חורי ירי על הגופה או אינדיקציה שהוא נחנק. ישנה גם התאוריה לפיה הוא נפל במהלך הטיול אופניים ומת כתוצאה מפצעיו – אבל אין שום דרך להוכיח את זה. הגופה הגיעה במצב של ריקבון מתקדם כל כך, שלא ניתן לזהות מכות קהות. כמו כן, ללא איברים פנימיים אי אפשר לקבוע אם הוא התייבש או לקה במכת חום.

אחרים גורסים כי הייתה מעורבות של עבריינים, אולי אפילו סוחרי איברים – אבל זה כמעט בלתי אפשרי. קצירת איברים בחום היוקד היא לא אידיאלית בשום צורה ואין שום סיכוי שסוחרים קצרו לו את המוח, כי פשוט אין בזה שימוש. מעבר לזה, אין שום אינדיקציה לכך שסוחרי איברים בכלל פועלים במלטה. במצב כזה, כשרשויות האכיפה במלטה לא משתפות פעולה וכל סברה הופכת ללא סבירה בעליל, התשובות לגבי מותו של מייק רק הולכות ומתרחקות מברנד מנסהולט.

עברו יותר משנתיים מאז מציאת גופתו של מייק מנסהולט על חופי מלטה ועד היום, אף אחד לא יודע בוודאות מה עלה בגורלו. כיום, אף אחד מרשויות האכיפה של האי, או אפילו התושבים עצמם, לא רוצה להתייחס לתקרית.

גורמים במכון הפתולוגי מסרבים להתייחס לנושא ומקפידים להפנות את השואלים לגורמים אחרים. המשטרה? הפעם האחרונה שנרשמה התייחסות מצדם הייתה כאשר הדוברות מסרה לעיתון גרמני כי "אין שום ספק בנוגע להגינות והאובייקטיביות של החקירה שלנו בנושא". באשר לברנד מנסהולט - הוא הבין שאת התשובות הוא לעולם לא יקבל והנושא רק מדרדר את מצבו הבריאותי והנפשי. הוא עדיין מקבל עדכונים שוטפים בנוגע לחקירה, אבל הוא החליט להמשיך הלאה בחייו. למרות האובדן של בנו, הוא ממשיך להפליג בים האדריאטי – בידיעה שזה מה שמייק היה רוצה שהוא יעשה.