חוקרים אמריקאיים מהספרייה הלאומית ע"ש לורנס לייבמור עובדים בשיא המרץ במשך שנים על מנת להציל תיעודים מניסויים גרעיניים. לאחר שצבא ארה"ב הוריד מהצילומים את הסיווג הביטחוני הגבוה, התחילה הספירה לאחור להמרה שלהם לעותקים דיגיטליים – לפני שהעותקים יכנעו לנזקי הזמן וירקבו.
במהלך שנות ה-40 ניהלה ארה"ב שורה של ניסויים גרעיניים ברחבי המדינה והעולם שנמשכו עד שנת 1962. את הניסויים הללו צילמו עם מצלמות מיוחדות בכמה זוויות, מה שהניב מספר עצום של קטעי וידיאו המתעדים את הפיצוצים – ככל הנראה, בסביבות ה-10,000 קטעי וידיאו. החומרים המצולמים מאז נותנים הצצה לאומדן הכוח העצום של נשק גרעיני, כמו גם חושפים מידע חדש לגבי הפצצות.
"גילינו דברים על הפיצוצים שלא ידענו קודם לכן", מספר הפיזיקאי גרג ספרינגס, "זה פשוט לא יאומן כמה אנרגיה משתחררת בפיצוץ הזה". ספרינגס, יחד עם צוות החוקרים, אומד את עוצמת הפיצוצים באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית, המאפשרת לו להגיע לתשובות מדוייקות יותר מאלו של מדענים מאמצע המאה ה-20. לטענתו, הערכות הנזק של הפיצוצים על ידי מדעני העבר שוגות ב-20 עד 30 אחוזים, לפחות.
המידע החדש שנחשף מועבר באופן שוטף אל קהילת המדע האטומי. להערכתם, ייקח לפחות שנתיים לעבור על כל התוכן ולהמיר אותו לעותקים דיגיטליים. לאור המידע החדש שהתקבל לגבי עוצמת הפיצוצים, ספרינגס מתוודא שהוא מקווה כי: "לעולם לא נצטרך להשתמש בנשקים גרעיניים יותר".
ציטוט של איזה מישהו, הסבר על איך עבדו פעם ואיך היום יש טכנולוגיה מתקדמת יותר.
ממשלת ארה"ב ערכו בין השנים 1946 ועד 1962 למעלה מ-200 ניסויים בנשק גרעיני במדבריות ניו מקסיקו, נוואדה ובאיי מארשל שבאוקיינוס השקט. הניסויים באו לבדוק ולהעריך את עוצמת הפצצות והשפעותיהן במתאר ימי, יבשתי וגם מתחת לאדמה.
במהלך הניסויים באוקיינוס השקט התקבל גם מידע חדש הנוגע להיקף הנזק של הנשורת הגרעינית, כאשר היו צריכים לפנות את האיים רונגלפּ ואוטריק. כ-253 אזרחים מהאיים הזדקקו טיפול רפואי בגלל הנשורת והאיים הוגדרו כבלתי כשירים למחייה לשלוש שנים.
כתוצאה מהנזק של הניסויים באיי מארשל, רבים בעולם קראו לחדול את הניסויים הגרעיניים באזור ובעולם. ממשל ארה"ב נענה לדרישה וחדל את הניסויים בשנת 1962.
(מקור)