הרצח של ג'יימס בולגר, ילד אנגלי קטן שעדיין לא מלאו לו 3, זעזע את כל בריטניה לא רק בשל גילו הצעיר והמראה המתוק והתמים - אלא בגלל שמי שהתעלל בו בסדיסטיות, חטף אותו ורצח אותו באכזריות בלתי נסבלת - היו שני ילדים קטנים אחרים, בני 10 בסך הכל. היום, ה-12.2, מציינים הוריו של ג'יימס 25 שנה לאותו רצח, ונראה שעד היום בריטניה לא מצליחה להתמודד עם המקרה הנורא, עם הסקנדלים שעלו בעקבותיו והשערוריות הקשורות ברוצחים. אבל נחזור קודם אחורה, לפברואר 1993.
אמו של ג'יימס, דניס, לקחה אותו יחד איתה לסידורים וקניות בקניון, קרוב לעיירה קירקבי בה גרו. בזמן שהיא התעכבה בקצבייה, ג'יימס חמק ממנה בלי ששמה לב לכך. דניס קלטה שבנה כבר לא לידה דקות מספר לאחר מכן - אבל זה כבר היה מאוחר מדי. רק יומיים אחר כך תתברר גודל הזוועה שקרתה מנקודה זו ואילך.
40 עדים - כולם אדישים
כשהסתובב בקניון, ג'יימס נתקל בשני ילדים קטנים ששמו את עיניהם עליו. הילדים האלה היו רוברט תומפסון וג'ון ונבלס, שכבר אז הואשמו בעבירות קלות של ונדליזם, אבל שמעשיהם נתפסו כמעשי קונדס בלתי מזיקים, כמו גניבת חוברות קומיקס. לא ברור איך השניים עברו מעבירות קלות כאלה לרצח, אבל הגשר נחצה. למעשה, אם לא מצלמות האבטחה של הקניון, בה נראה אחד הרוצחים אוחז בידו של ג'יימס ומוביל אותו לעבר היציאה, כנראה שאיש לא היה מאמין שהילדים היו אחראים לכך.
עד היום לא ברור למה, אבל רוברט וג'ון הובילו את ג'יימס הקטן דרך 4 קילומטרים בתעלת ליברפול, כאשר לאורך כל הדרך הם היכו אותו נמרצות, זרקו עליו אבנים והתעללו בו בכל דרך סדיסטית שעלתה על דעתם. בהמשך יתגלה שכמעט 40 איש ראו את הילד הקטן שדימם ובכה ליד שני הילדים שגדולים ממנו, אך איש כמעט לא התערב. לאלו מהם שכן שאלו מה קרה, ענו הילדים שמדובר באחיהם הצעיר. אף אחד לא חשב להתערב מעבר לכך.
השניים הובילו את ג'יימס לאזור מבודד, צמוד למסילת רכבת - שם התעללו בו בצורה קשה אף יותר ובלתי ניתנת על הדעת. הם הפשיטו אותו מכל בגדיו, המשיכו להכות אותו באופן קשה, השליכו עליו אבנים וחפצים גדולים נוספים ואפילו החדירו לתוך פיו ופי הטבעת שלו חפצים שונים. המכה הסופית שהרגה אותו הייתה ממוט במשקל של כעשרה קילו - מכה שרבים חושבים שגאלה אותו מייסוריו.
כמובן שכל הזמן הזה נערכו חיפושים מידיים אחרי ג'יימס, אך כאמור, רק כעבור יומיים התגלה המראה הנורא של גופתו המושחתת, והעירומה מהמותניים ומטה. המשטרה חשבה תחילה שמדובר בפדופיל מבוגר, אך לא נמצא אף קצה חוט שיוביל לחשוד הגיוני. כאשר החוקרים קיבלו לידיהם את צילומי האבטחה מהקניון שהראו שני ילדים עם ג'יימס, היה להם ברור שהחקירה הולכת לכיוון אחר לגמרי ממה שציפו ושאין בידם רמזים נוספים. הם החליטו לגייס את עזרת הציבור בחיפוש האשמים, ובסופו של דבר אישה אכן הצליחה לזהות את שני הילדים מתוך צילומי האבטחה ששוחררו לציבור.
איפה הצדק?
למרות גילם, הוחלט כי רוברט וג'ון יישפטו כמו מבוגרים, והשופט גזר עליהם עונש שהציבור תפס כקל יחסית לזוועות - 8 שנות מאסר מינימום. אלפים חתמו על עצומה להחמרת העונש, ובלחץ גדול שהופעל הוחלט לשנות אותו ל-15 שנות מאסר, תחילה במתקן לילדים - אבל גם מההחמרה הזו הם ניצלו בסוף ולעצומה לא הייתה משמעות. ב-2001 הוחלט לשחרר אותם ממאסר, כאשר לשניים ניתנו זהויות חדשות בגלל הפרסום הענק שהיה למקרה. הציבור זעם והיה ברור שנשקפת סכנה ממשית לחייהם. צו איסור פרסום הוטל על כל פרט הקשור בחייהם החדשים, אך למרות זאת הופצו תמונות וסרטונים שלהם באתרי אינטרנט שונים.
ההפצה הזו גרמה לכך שגבר בריטי בן 36 תלה את עצמו ב-2012, משום שגולשים היו בטוחים שמדובר ברוברט. אבל לפני המקרה הנורא ההוא, ב-2010 בריטניה שוב הזדעזעה וזעמה, לאחר שג'ון הפר את תנאי שחרורו כאשר במחשבו האישי נמצאו חומרי פורנוגרפיה על ילדים וסרטונים של התעללות בילדים. שלוש שנים לאחר מכן הוא שוחרר, אך מיד הרגיז את תושבי בריטניה בפעם השלישית, ממש לאחרונה, כאשר בנובמבר 2017 נמצא שהוא ממשיך להחזיק בחומרים כאלה.
המחדלים בטיפול ברוצחים, השחרור המוקדם, ההתאבדות והפשעים החוזרים של ג'ון, גרמו ליוצרים בבריטניה ליצור את הדוקומנטרי "?The Bulger Killers: Was Justice Done" (רוצחי בולגר: האם נעשה צדק?). בסרט מתראיינים גורמים רבים אשר קשורים לשרשרת האירועים ההיא, שמנסים לשפוך אור חדש על כל מה שקרה בנקודה ההיא ואחריה.
כך למשל עורך דינו לשעבר של רוברט, אומר למצלמות שהוא הופתע מקולו הצעיר של מי שהואשם ברצח כשהבין שמדובר בילד קטן. "נעתקה נשמתי כששמעתי אותו לראשונה", אמר, "הייתי בטוח שהמשטרה טעתה". במקביל לשחרור הסרט, דנים בימים אלה בעבירה הנוספת שעשה ג'ון. הוא יישפט באופן פרטי וחסוי, הרחק מעיני המצלמות - מה שרק מרגיז עוד יותר את תושבי הממלכה המאוחדת.
"הפנים הכי שטניות שאי פעם ראיתם"
באתרי התקשורת הבריטיים לא מפסיקים לעסוק במה שקורה היום עם הרוצחים, ובכל יום עולות עדויות חדשות בנוגע לאופי שלהם - ובייחוד לזה של ג'ון, שלא מפסיק להסתבך עם החוק. ג'יימס היפ, עבריין שנאסר בגיל 14 יחד עם ג'ון באותו מתקן לילדים, סיפר למשל בריאיון לדיילי מייל שהוא נתן אגרוף לפרצופו של הילד בן ה-11, משום שהתרברב ברצח וסיפר כמה קל זה היה, "קל כמו ללכת לקניות", צוטט לדבריו של היפ. "המבט שהיה לונבלס (ג'ון) בזמן שהוא צחק על הרצח ישאר איתי תמיד... יש לו את הפנים הקטנות הכי שטניות שאי פעם ראיתם".
עם ציון יום ה-25 שנה לרצח, הבריטים עסוקים כעת בזיכרונות הקשים של האירוע המצמרר ההוא, ועבור משפחתו של ג'יימס שום דבר לא יצליח לנחם או להוביל להקלה. הם מצדם חוזרים ואומרים שלעולם לא ירגישו שהצדק הושג עבורם, בטח לאור העובדה שהילדים קיבלו עונש כה קצר ביחס למעשי הזוועה. עם זאת, מקורבים אליהם מדגישים שהרוצחים אולי יצאו אל החופש, אך הם לעולם לא יהיו חופשיים ממה שעשו.