האם התגלה סוד "הגנים התלויים" של בבל? בעצם תנו לנו לנסח את זה מחדש: האם דווקא דאע"ש, הארגון שנוהג להשמיד ממצאים ארכיאולוגיים או לסחור בהם בלי חשבון, אחראי לחשיפתו של אחד משבעת פלאי העולם העתיק?
ארכיאולוגים עוקבים בדאגה אחר ההרס שזורעים אנשי דאע"ש באתרים היסטוריים, ובשנתיים האחרונות הם ממפים בעקביות את הנזק שעושה הארגון לעיר העיראקית מוסול. כבר בשנת 2014 הודיעו הג'יהאדיסטים שהרסו את מקדש נֵבִי יוּנֵס בעיר העתיקה נינוה, שחורבותיה צמודות למוסול (לפי המסורת האסלמית, המקדש נחשב למקום קבורתו של הנביא יונה. נבי יונס פירושו "תל הנביא יונה").
בפברואר החל צבא עיראק להניס את כוחות דעא"ש ממוסול, וארכיאולוגים הזדרזו לוודא שחורבות נינוה לא הפכו לחורבות חורבות נינוה – חשד די מבוסס לאור הנטייה של דאע"ש לממן את פעילותו באמצעות מכירה של ממצאים ארכיאולוגיים. כבל העולם כבר מכירים את הנוהל של הארגון: להשמיד כל דבר שלא עולה בקנה אחד עם חזון הח'ליפות האסלאמית, ולמכור את כל השאר.
ההנחה הראשונית הייתה שלא נשאר הרבה מה להוציא מנינוה, שארכיאולוגים חופרים בה מאז שנת 1842. תגליות חדשות, אם בכלל, אפשריות רק היכן שאיש עדיין לא חפר. באופן טבעי, המקומות שלא נחפרו הם אלה שניתן לגשת אליהם רק באמצעות פיצוץ או חפירה בכלים כבדים, דברים שלא ייעשו באתר ארכיאולוגי. אלא שדאע"ש מצדו לא רואה מה הבעיה בלפוצץ מקום כמו נינוה – לרבות חלקים מנבי יונס. ושם, מתחת לקבר שבו נח או לא נח יונה הנביא, הם חשפו ארמון שאיש לא ראה כבר אלפי שנים.
יתד נאמן למקור
אין לדעת מה הספיק דאע"ש לעשות עם התגלית שלו. "אני יכולה רק לדמיין מה הם גילו שם למטה לפני שאנחנו הגענו", אמרה השבוע הארכיאולוגית לילה סאלי למגזין "סלון". אבל הצוות של סאלי כן גילה בארמון העתיק ממצאים חשובים שלא נלקחו ממנו – למשל לוח שיש עם חריטת כתב יתדות שבה מוזכר שמו של המלך אסרחדון, בנו של סנחריב ומי ששלט בממלכת אשור בשנים681 -669 לפנה"ס.
אם הארמון הקבור הוא אכן מהמאה השביעית לפנה"ס, סאלי וארכיאולוגים אחרים מעריכים שייתכן כי מדובר במבנה שאיש לא ציפה למצוא שרידים שלו: ארמון שסנחריב עצמו החל בבנייתו והושלם רק בימי שלטונו של בנו.
התפיסה המקובלת הייתה שהארמון בנינוה נחרב בסביבות שנת 612 לפנה"ס, כשהצבא הבבלי פלש לאימפריה האשורית, הרס את נינוה כולה ולמעשה סגר על האשורים את ספר ההיסטוריה. אבל ייתכן שעכשיו יצטרכו לשכתב את החלק הזה של ההיסטוריה, מפני שהתגליות האחרונות בנינוה מעלות את האפשרות שהארמון לא רק שרד אלא גם מהווה קשר ישיר לאחד משבעת פלאי העולם העתיק – ויותר מזה, לפלא העולם היחיד שהיסטוריונים תמיד תהו אם אכן היה קיים אי פעם.
דווקא די נעים לראות גן סגור
אף אחד לא מכחיש את קיומה של הפירמידה הגדולה בגיזה, ויש מספיק תיעוד היסטורי כדי לקבוע שגם פלאי העולם העתיק שהושמדו עם השנים – כמו המגדלור של אלכסנדריה, פסל הקולוסוס ברודוס או מקדש זאוס באולימפיה – הם לא רק סיפורי פולקלור. לעומת זאת, לא רק שאין שום תיעוד להרס הגנים התלויים של בבל, אלא שלא נמצאו טקסטים בבליים שבכלל מתייחסים לקיומם. בהתחשב ביופי שיוחס להם ובמעמד האקסקלוסיבי של פלא עולם, לא פלא – נאדג' נאדג' – שלא כולם מאמינים שהם אמיתיים.
לפי התיאורים הקדומים שלהם, הגנים נשתלו שכבות-שכבות סביב מבנה דמוי זיגוראת, צורת מקדש רווחת במסופוטמיה – מין פירמידה מדורגת. צמחים מסוגים שונים נשתלו במדרגות, כולל בפסגת המבנה. עצים נשתלו על גבי טרסות והמדרגה העליונה הייתה בגובה של כ-25 מטרים, מה שגרם לגנים להיראות תלויים באוויר (הבנתם לבד שזה מקור הביטוי "גנים תלויים", כן?). אנחנו יודעים על הגנים רק את המעט שהשאירו אחריהם ההיסטוריונים של העולם העתיק: מי שבנה אותם היה כנראה המלך נבוכדנצר השני, שלפי האגדה ניסה להזכיר לאשתו - הנסיכה אמיטיס מממלכת מדי, כיום צפון איראן - את הנוף במולדתה.
ההיסטוריון דיודורוס סיקולוס סיפק את התיאור המקיף ביותר של הגנים: "הגן היה 100 אמה (בערך 450 מטר) אורכו ו-100 רוחבו, בנוי במדרגות כך שדמה לתיאטרון. קשתות נבנו מתחת למרפסות אלו, שהחזיקו את מלוא משקל הגן הנטוע. בראש הקשתות ניתנו קורות אבן ומעליהן שכבת סוף טבולה בזפת, ושתי שכבות לבנים אפויות מחוברות בטיט, ולבסוף שכבת עופרת למניעת חדירת הלחות... מכיוון שהמרפסות נבנו במדורג, זו מעל זו, נבנו בהן תעלות במקום בו היו חשופות לשמש. התעלות קיבלו את המים אשר הועלו בכמויות אדירות בעזרת בורגי מים, אף שאיש לא יכול היה לחזות בכך מן החוץ".
כל זה בהחלט נשמע כמו תיאור של מקום אמיתי, אלא שדיודורוס ייחס את בניית הגנים למלך אשורי ולא בבלי. מצד שלישי, היסטוריון רומאי בן המאה הראשונה לספירה תיאר את הגנים באופן כמעט זהה.
יש לא מעט חוקרים בני זמננו המאמינים שהגנים אכן נבנו ולבלבו, אבל לא בממלכת בבל אלא בממלכת אשור (כפי שכתב דיודורוס), ספציפית על ידי המלך סנחריב בבירתו נינוה – ועכשיו תוהים ארכיאולוגים אם הארמון שחשף דאע"ש הוא ההוכחה לתיאוריה הזאת.
ההזדמנות השנייה של בבל
ההיסטוריון היווני הרודוטוס, מי שמכונה "אבי ההיסטוריה", תיאר באריכות את ממלכת בבל ולא הזכיר במילה את הגנים התלויים שלה. לא משכנע אתכם שהגנים היו בכלל אשוריים? אז אולי זה כן: הארכיאולוגים שנכנסו לנינוה לאחר נסיגת דאע"ש חשפו בה מערכת הולכת מים – תעלות, סכרים ואקוודוקטים, שאתם אמורים לדעת מהם כי הקשבתם בטיולים של בית ספר – באורך מרשים של כ-70 ק"מ. כל זה כדי להוביל מים לעיר מדברית. התגלו גם בורגי מים מהסוג שתיאר דיודורוס סיקולוס.
אז האם הגנים התלויים של בבל הם בכלל הגנים התלויים של נינוה? מוקדם לקבוע, אבל הסברות של הארכיאולוגים מעניינות מאוד. אחת מהן מציעה את האפשרות שבכל זאת היו גנים תלויים בבל, אלא שהמלך סנחריב הרס אותם כשפלש לשטח האויב – ולאחר מכן ציווה לבנות העתק שלהם בנינוה, אולי אפילו תוך שימוש בחלקים שנבזזו מהמקור הבבלי.
אם בסופו של דבר יוכח שצירוף המילים הנכון הוא "הגנים התלויים של אשור", רק תחשבו על האירוניה ההיסטורית: ארגון רצחני שמנסה למחוק את ההיסטוריה של המזרח התיכון פותר את אחת התעלומות הכי גדולות שלה.