יוזף קרמר היה פושע מלחמה נאצי שהיה אחראי למותם של אלפי יהודים בזמן השואה. בתקופתו בשורות ה-SS, הוא הוצב בשורה של מחנות ריכוז, ביניהם מאוטהאוזן וזקסנהאוזן, לפני שהועלה בדרגה ועבר לנהל את אושוויץ וברגן-בלזן.
נולד במינכן בחורף של 1906, קרמר היה בנם היחיד של הורים ממעמד הביניים. בגיל 14, הוא החל התלמדות בתור חשמלאי ומאוחר יותר, אפילו מצא עבודה כמנהל חשבונות. למרות זאת, בשנות ה-20 לחייו הוא היה רוב הזמן מובטל – עד שהצטרף למפלגה הנאצית בגיל 25 והפך לסוהר בכלא.
קרמר בסופו של דבר הועלה לדרגת האופטשטורמפיהרר (סרן) ובמאי 1944, הועבר לפקד על מחנה ההשמדה אושוויץ. על פי העדויות נגדו במשפט בלזן, קרמר לקח חלק פעיל בהשמדה של אסירי המחנה, השתתף בסלקציות ואפילו נכח בהוצאות המוניות להורג.
.
ד"ר צ'ארלס זיגסמונד בנדל, ניצול שואה שהיה עד לזוועות של קרמר באושוויץ, העיד כיצד מפקד המחנה היה נוכח כשהשומרים הנאצים הוציאו להורג כ-500 מאנשי הזונדרקומנדו של משרפה מס' 4.
"הכריחו אותם להתפשט לחלוטין ואז ירו להם בצוואר", העיד בנדל. "ה-100 הנותרים הועמדו בחמישיות ואז חייל SS אחד עבר בין כולם וירה בהם למוות". בהמשך, הוא הוסיף כיצד ראה את מפקד המחנה דאז מסתובב במתחם המשרפות כמה פעמים, כולל פעם אחת בה שומרים הוציאו להורג איש זונדרקומנדו שניסה לברוח ממחנה ההשמדה.
קרמר פיקד על אושוויץ עד נובמבר 1944 וחודש מאוחר יותר, הועבר לפקד על מחנה הריכוז ברגן-בלזן. בשלהי מלחמת העולם ה-2, כאשר בעלות הברית ובריה"מ הלכו והתקרבו לגרמניה, קציני SS רבים עשו כמיטב יכולתם להימלט ממעצר. בניגוד אליהם, קרמר נשאר בברגן-בלזן והתמיד בתפקידו עד למעצרו על ידי הצבא הבריטי.
בתקופתו כמפקד המחנה, הוא נודע באכזריותו האיומה כלפי האסירים – בעקבותיה קיבל את הכינוי "החיה מבלזן". במחנה אמנם לא היו תאי גזים, אך על פי ההערכות יותר מ-50 אלף בני אדם מצאו את מותם במקום כתוצאה מרעב והתפרצויות של מחלות קטלניות כגון טיפוס, דיזנטריה ושחפת.
אחרי שנים בהן היה אחראי למותם של אלפים מקורבנות השואה, קרמר בסופו של דבר הורשע במשפט בלזן בפשעי מלחמה ונידון למוות. ב-17 בנובמבר, 1945, הוא הוצא להורג בתלייה בחצר כלא המלין שבגרמניה – 4 ימים אחרי תליית המאהבת שלו, אירמה גרזה.