בתאריך 26 באוגוסט 1880 עלו שמונה בני משפחת אולריקב האינואיטים (אסקימוסים בעגה לא תקינה פוליטית) על ספינה מקנדה לאירופה. בני המשפחה לא יצאו לטיול או לנופש אלא שימשו כמוצגים בגני חיות ברחבי היבשת "הנאורה" וההסכם איתם היה שהם ידברו, יסתובבו, יתלבשו במיטב הבגדים המסורתיים וישליחו צלצלים לפי פקודה - רק כדי לשעשע את הקהל.
בתמורה קיבלו בני המשפחה כסף שאמור היה לשמש לסגירת החוב שלהם למסיון נוצרי שהחזיר אותם בתשובה אך למרות מה שהובטח להם חברי המשפחה לא חוסנו נגד אבעבועות. בשנה שחלפה מאז נטשו את מולדתם הם הוכו, זכו ליחס משפיל ומתו כולם מהמחלה שבקושי משאירה היום ילדים בבית.
אברהם אולריקב, אב המשפחה, התנצר והיה מאמין אדוק; הוא ידע קרוא וכתוב ולנגן על כינור אך עדיין הוצג כפרמיטיבי ונחות. כל החוב של המשפחה, אגב, עמד על סכום של עשר לירות שטרלינג.