לפני למעלה משבוע, אזרחי ארה"ב והעולם כולו הזדעזעו לחלוטין ממה שהתגלה בבית משפחת טורפין בריברסייד, קליפורניה. ב-14 לינואר, נערה בת 17 התקשרה למשטרה ודיווחה שהיא ברחה מביתה, שם היא הוחזקה בניגוד לרצונה – ושאר אחיה עדיין כלואים בבית. שוטרים הוזעקו למקום, שם הם גילו את 12 אחיה של הנערה. הסגנים שהגיעו לזירה אמרו שהם נמצאו בתנאים מזוויעים: כבולים בשלשלאות למיטותיהם, בחללים חשוכים ומטונפים. למעשה, אחיה של הנערה היו מלוכלכים ובמצב של תת תזונה חמור כל כך, שהשוטרים בזירת האירוע סברו שכולם ילדים. רק מאוחר יותר, הם גילו ששבעה מהם היו בוגרים (והמבוגר ביניהם בן 29). השוטרים שהוזעקו לזירה חקרו את דיוויד ולואיס טורפין, הוריה של הנערה, אך אלו לא הצליחו להסביר מדוע כלאו את ילדיהם בביתם.
ערוצי תקשורת ברחבי העולם סיקרו את המקרה, אשר מוגדר כעת "בית הזוועות". לאחרונה, דווח כי ההורים במאסר עד תום ההליכים המשפטיים נגדם (סכום הערבות שלהם עומד על כ-9 מיליון דולר), ילדיהם עוברים תוכניות שיקום בבתי חולים וכלבי המשפחה (בּארק ופלאפי) שזכו ליחס הטוב ביותר בבית מוצעים לאימוץ.
המקרה של "בית הזוועות" זעזע את אזרחי ארה"ב והיכה גלים ברחבי העולם, אך זהו לא המקרה הראשון שבו אנשים כולאים את בני משפחתם בניגוד לרצונם ותנאים איומים. לאורך ההיסטוריה, קרו מספר מקרים דומים בעולם שבהם קהילות נדהמו לגלות על הזוועות שהתחוללו בתוך הבתים של שכניהם – חלקם אף גרועים יותר ממה שקרה בריברסייד:
1. המפלצת ממריקיטה
במרץ 2009, ארסביו אלברז, בן 59, הועמד לדין בקולומביה על כך שאנס במשך שנים ארוכות את בתו בשנות ה-30 לחייה. המקרה זעזע כל כך את אזרחי המדינה, שאלברז הגיע לבית המשפט מאובטח על ידי שוטרים וחיילים – מחשש שעוברי אורח ירצחו את החשוד.
בתו של אלברז סיפרה שאמה נפטרה כשהייתה בת 5 ומאז היא נמצאה בחזקת אביה. בחקירת המשטרה, היא סיפרה כי התעברה 14 פעמים לאורך השנים, מתוכם רק 8 עוברים שרדו – הצעיר ביניהם בן 10 כיום והמבוגר ביותר בן 28.
2. המקרה של לידיה גוארדו
לידיה גוארדו נולדה במחוז עמק המארן הצרפתי בשנת 1962. כשהייתה בת 9 היא נכלאה על ידי אביה החורג, ריימונד גוארדו, אשר עינה אותה וכפה עליה לקיים איתו יחס מין לאורך תקופה של 28 שנים – בזמן הזה, לידיה הביאה לעולם 6 ילדים.
לידיה טוענת שהצליחה להימלט כמה פעמים מאביה, אך המשטרה תמיד החזירה אותה אליו. בסופו של דבר, היא השתחררה אחרי שריימונד נפטר. עד היום, גופה של לידיה מצולק מהעינויים האכזריים של אביה החורג, שנהג לשפוך עליה מים רותחים וחומצה הידרו-כלורית. בשנת 2008, היא פרסמה ספר על זיכרונות הילדות הטראומתיים שלה שנקרא: "Le Silence des Autres" (השתיקה של אחרים). בעבר, היא סיפרה שההחלטה לכתוב את הספר התגבשה אחרי ששמעה על המקרה של אליזבת' פריצל.
3. צינוק האימים של משפחת פריצל
אפריל 2008, אליזבת' פריצל הצליחה להימלט מהמרתף של אביה, יוזף, בעיר אמסטטן שבצפון אוסטריה. אליזבת' דיווחה למשטרה כי היא נכלאה על ידי אביה במשך 24 שנים, בהן היא הותקפה פיזית, מינית ונאנסה אינספור פעמים – וכתוצאה מכך, ילדה לו שבעה ילדים.
מבין ילדיה: שלושה גדלו יחד איתה במרתף, שלושה גדלו יחד עם אביה (שטען שהם מאומצים) ואחד נפטר ימים ספורים לאחר לידתו. אליזבת' הצליחה להימלט מהמרתף ולדווח למשטרה על מצבה, אחרי ששכנעה את אביה לפנות אותה לביה"ח יחד עם אחד מבניה שחש ברע.
4. תיק גילוי העריות של שפילד
בנובמבר 2008, נפתח בבריטניה משפט שזעזע את תושבי הממלכה. איש עסקים, אשר זהותו נשמרה בסוד ומוגדר בתקשורת בתור מר X, כלא את שתי בנותיו בשנות ה-80 המוקדמות לאורך תקופה של כ-25 שנים. בזמן הזה, הוא אנס את שתיהן, עיבר אותן 19 פעמים ואלו ילדו לו שבעה ילדים.
מר X לא הביע חרטה על מעשיו לאורך המשפט ונגזר עליו לרצות 25 עונשי מאסר עולם מתמשכים, עם זמן מאסר מינימלי של כ-14 וחצי שנים בכלא. רבים בתקשורת הבריטית הגדירו את המקרה בתור "הפריצל הבריטי".
5. משפחת מונגלי
מישל מונגלי נתפס על ידי הרשויות באיטליה לאחר שהתגלה כי הוא תקף ואנס את בתו לאורך תקופה של כ-25 שנים. בשלב מסוים, הוא אפילו הרשה לבנו, ג'יספּי, להשתתף בתקיפות. מאוחר יותר, נתגלה כי מישל עודד את בנו לתקוף ולאנוס גם את ארבעת בנותיו הצעירות – הצעירה ביניהן בת 6.
בתו של מונגלי, אשר כונתה לורה בתקשורת האיטלית, הצליחה להימלט ולדווח עליו למשטרה המקומית – אבל אביה שכנע אותם שהיא "מופרעת" והיא תמיד חזרה לחזקתו. התובע הראשי במשפט תיאר את מעשיו האיומים של מונגלי בתור "טרור פסיכולוגי".
6. ג'יני ילדת הפרא
ג'יני וויילי נולדה בשנת 1957 בעיר ארקדיה, אשר בקליפורניה. כמה חודשים אחרי לידתה, אביה סבר שהיא סובלת מפיגור שכלי והחליט למנוע ממנה קשר סביבתי ככל שניתן. הוא כלא את ג'יני בחדר שלה מינקות ועד גיל 13 ללא גירויים סביבתיים או תקשורת אנושית מכל סוג – ובזמן הזה היא הייתה קשורה רוב הזמן למיטתה או לסיר צרכים.
בנובמבר 1970, אמה של ג'יני הלכה להגיש תביעה לקצבת נכות בגלל ליקויי הראייה שלה. היא לקחה את ג'יני ביחד איתה והשתיים נכנסו בטעות למשרד שירותי הרווחה העירוניים. פקידת הרווחה חשבה בהתחלה שהילדה בת 6, אך כשהתברר לה שג'יני בת 13 היא יצרה קשר עם המשטרה באופן מידי.
ההתעללות הפיזית שג'יני חוותה בילדותה ותנאי ההזנחה שלה הם בין הקשים ביותר שתועדו בהיסטוריה. הבידוד הארוך של ג'יני מנע ממנה להיחשף לדיבור מכל סוג ואביה נהג להכות אותה בכל פעם שהיא הייתה מוציאה הגה מפיה. ג'יימס קנט ,פסיכולוג הילדים שפגש אותה לראשונה, סיפר שהילדה האומללה למעשה עברה התניה להישאר בשקט באחת התקופות הרגישות של התפתחות המוח האנושי. מאוחר יותר, פסיכולוגים ומומחים ללשון חקרו את המקרה של ג'יני במטרה לבדוק היבטים שונים בהתפתחות המוח.