תחשבו על חיים הרמוניים עם הטבע - אתם חושבים בטח על יוגה, גרנולה לארוחת בוקר, אולי ללכת מתישהו למסעדה טבעונית ואפילו לאמץ חתול. עכשיו בואו נדבר על הרמוניה אמיתית עם הטבע ובעלי החיים - שבט ה״אווה״ שחי במעמקי יערות נהר האמזונאס חיים בסינרגיה כה קיצונית עם הג׳ונגל שמשמש להם כבית, שכל משפחה בשבט מאמצת לחיקה מספר חיות בר והופכים אותם לחלק ממשפחתם, כשהנשים מניקות את החיות עד שהן מגיעות לגיל בגרות.
כפי שאנתרופולוגים רבים יודעים, על מנת לשמר את השבט ואורחותיו - עליך לא לבוא איתו במגע. וכך העולם המודרני ניתק כל קשר עם השבט הקטנטן הזה שמונה 300 אנשים בלבד ונמצא על סף הכחדה כתוצאה מדחיקתם מאדמותיהם ושיעבודם על ידי מתיישבים אירופאים. הצלם דומניקו פאגליסה הוא בין היחידים שהצליחו לחדור אל השבט ולבלות עמם זמן. הוא פגש אותם לראשונה בשנת 2009, כשהתלווה לחבר עיתונאי ולאתרופולוג, כששטח המחייה של השבט עוד לא הוכרז כשמורה.
בשבוע שעבר ב"מוזר בעולם": חוטפים נשים ומכריחים אותן להתחתן בקירגזסטן
״הם שמעו את רעש סירת המנוע וירדו במורד גדת הנהר״, הוא נזכר. ״זה היה כמו להיכנס לעולם אחר. אני לא יכול להסביר את התחושה הזאת״. בתחילה האווה לא ידעו איך ״לאכול״ את הזר שפלש לביתם, אך במהרה מצאו משהו בו ששעשע אותם מאוד, ״הם לא מבינים איך זה שאתם בוגר יכול להיות רווק ובלי משפחה. הם מסתכלים עלי ומנסים לתת לי עצות. הם לא יודעים מאיפה באתי, אין להם שום קונספציה של העולם החיצון. זה בלתי נתפס בעיניהם שלגבר לא תהיה משפחה״.
המשפחה היא הערך החשוב ביותר בשבט, והיא לא מוגבלת רק לבני אדם כאמור. חיות המחמד שלהם, שעוזרת להם במטלות היומיומית כמו בפיצוח אגוזים, איסוף פירות מעצים גבוהים ושמירה עליהם כשהם ישנים, הם חלק מהמשפחה בדיוק כמו הילדים. בין החיות אפשר למצוא חזירי בר, סנאים, תוכים ומכרסמים גדולים בשם אגוטי וקופים. למרות שהם נסמכים על החיות כמקור מזון עיקרי, ברגע שגור מאומץ על ידי המשפחה ויונק מהאם, הם לא יאכלו אותו, גם כשיחזור אל היער. הם יזהו אותו כ״חאמינה״ - חלק מהמשפחה. ״זה מראה כמה התרחקנו מאיפה שהתחלנו״, אומר פאגליסה. ״הם כל כך קרובים לטבע. למעשה, הם חלק מהטבע עצמו״.
על ההרמוניה הזו מאיים העולם המודרני. בעבר היו מנו האווה אלפים, אך כיום הם נותרו כ-400 בלבד, וכ-60 בלבד שמעולם לא באו במגע עם העולם החיצון. כמעט רובם נמחקו במגע עם מחלות אירופאיות שהביאו עמם המתיישבים, ואלו ששרדו שועבדו. ב-1835, לאחר מאות שנים של דיכוי, החל מרד בשבטים כנגד השליטים האירופאיים שנמשך כ-5 שנים ונגמר בתוצאות הרסיות עבור השבט - חיסולם של כ-100,000 ילדים ברחבי היבשת. האווה נאלצו לאמץ לעצמם אורח חיים של נוודים כדי לברוח מרצח העם. במשך 200 השנים הבאות, הפכו לציידים מיומנים ולמדו לבנות מבנים ארעיים שינטשו אותם לאחר מספר ימים. עם אורח חיים שכזה, איבדו את הידע ומסורת החקלאות ואפילו איך להדליק אש.
בשנת 1982 העניקו הבנק העולמי והאיחוד האירופי הלוואה בסך של כמעט מיליארד דולרים כדי להגן על הילידים, אך חוטבי עצים הפועלים בניגוד לחוק המשיכו לאיים על קיומם ב-30 השנים הבאות. כ-450 אנשי שבטים נרצחו בין השנים 2003-2010, שיא הזוועה הגיע לפני כשלוש שנים, כילדה בת 8 משבט האווה נשרפה בעודה בחיים כששוטטה אל מחוץ לגבולות שמורת השבט. נאמר אז כי נהרגה כאות אזהרה לילידים האחרים.
ממשלת ברזיל הודיעה בשנה שעברה כי הסירה את כל הפולשים המאיימים על השבטים, אך כעת נשקפת להם סכנה אפילו גדולה יותר - שריפות ענק המתפשטות ביערות האמזונאס. הלהבות כבר כילו אזורים נרחבים במזרח האמזונאס. דובר האווה, טטוקסה, אמר: ״היום נכנסתי אל תוך היער והייתי מוקף בעשן ואפר. יש אש בכל מקום והיא קרובה מאוד לקהילה שלנו. אנו צריכים שהממשלה תעזור לנו, אנחנו לבדנו לא יכולים לכבות את השריפה. הכל נהרס, המעיין שלנו מתייבש - איפה נצוד? מאיפה נאסוף דבש? אני מאוד עצוב היום״.
זה השבט הכי מוכה גורל אי פעם - ״איוב״ של שבטי האמזונאס. שמישהו יעזור להם כדי שיוכלו להמשיך להניק את החיות החמודות האלו.