אחד המשחקים הפופולריים ביותר בקרב ילדי בית ספר במדינות באסיה, כמו למשל יפן, תאילנד, טאייוואן ודרום קוראיה, נראה די מוזר לעיניים מערביות, או כל עיניים שהם, ולגמרי בצדק: מתברר שהילדים פשוט לוקחים את האצבעות המורות שלהם, מצרפים אותן יחד למעין צורת אקדח, ודוחפים אותן לתוך ישבנם של ילדים אחרים תוך כדי צעקה של שם המשחק. המשחק נקרא לרוב "קנצ'ו" (חוקן ביפנית), דונג צ'ים (מחט עם קקי בקוריאנית) או קיאנין שה בטאיוואן, על שם פעולה דומה שמבוצעת באנימה הפופולרית "נארוטו". והמשחק הזה הפך לסנסציה של ממש.
תחילה, ילדים הם אלה שהניעו את ה"משחק" הזה, אבל מהר מאוד הוא הופנה גם כלפי מבוגרים. בגלל שהוא נהיה כל כך ידוע, הוא אפילו חדר לתרבות עם פסלים המתארים את המשחק, צעצועים, פוסטרים ועוד.
לא ברור מה מקור האתגר המוזר הזה, אך יש כאלה הטוענים שהוא מזכיר סגנון של קראטה שנקרא Shourinji Kenpo, בעקבות תיעוד של אחד מהמאסטרים מבצע את התנועה הזו בטעות תוך כדי שהוא מנסה ליצור לעצמו סגנון משלו. אחרים טוענים כי המקור הוא בכלל קומדיות אנימה ומנגה וסרטי מצויירים, כמו למשל Toiretto Hakase (דוקטור טואלט).
כך או כך, המשחק העניק השראה גם למשחק ארקייד חדש בשם Boong-Ga Boong-Ga, בו השחקן נאלץ להכניס אצבעות לתוך זוג של רגליים וישבן חשוף, מתוך מטרה לגרום לפרצוף שעל המסך לעוות כמה שיותר את פניו. כמו כן, באי Jeju שבדרום קוריאה יש גם פסל בשם דונג צ'ים, שנועד להנציח את המשחק הפופולרי בברונזה. נשמע הזוי? אתם לא מבינים עד כמה.
אלכס סטקליף, מורה בריטי שבילה כמה שנים בבית ספר בדרום קוריאה מספר: "ניסו כמה פעמים לעשות לי את זה, אבל הצלחתי להתחמק לאור סיפורי הזוועה של מורים אחרים. לימדתי תלמידים בחטיבה שמגיעים לגיל הבגרות ולכן זה הצחיק אותם. פעם התכופפתי כדי לסייע לתלמיד בכיתה ואז המורה שתרגם אותי לקוריאנית צעק לתלמיד אחר 'אל תעשה את זה', הסתובבתי וראיתי שהוא התכוון להחדיר לי אצבעות".
"בתור בריטי המשחק הזה הוא די שוק", אומר סטקליף, "אבל נראה שהמנהג הזה מוטבע בתרבות שלהם. כשלימדתי שם, התרבות הקוריאנית לא הייתה ידידותית כלפי להט"בים ותלמידים היו מכנים זה את זה 'הומו' ככינוי גנאי אבל בכל זאת מחזיקים ידיים, יושבים זה בחיקו של זה, מנשקים זה את זה בחיים ומחדירים אצבעות לפי הטבעת של חברים. כשמתגברים על השוק התרבותי זה דווקא די מצחיק. היו כמה מורים שנזפו בתלמידים שעשו את זה ובדקו עם התלמידים האחרים שהם בסדר. היה גם תלמיד אחד שנבהל מזה ומיד חבט במי שעשה לו את זה, אבל שניה לאחר מכן שניהם צחקו. למען האמת, אני הייתי נכנס לטראומה אם בשלב מסוים בחיים שלי ילד קוריאני בן 12 היה דוחף אצבעות לפי הטבעת שלי".
*