המחסל משיקגו
חוגי הפשע המאורגן בארצות הברית ידועים בסודיות ששוררת בהם, שנהייתה עם הזמן אחד מהאידיאלים הידועים של שורות המאפיה. הסכם סודיות זה נקרא "אומרטה", קוד שתיקה שעליו נשבעים כל חברי המאפיה, ומשמעותו היא "לעולם לא לערב את המשטרה או את השלטונות". העונש על הפרת קוד האמרטה יכול, במקרים מסוימים, להיות מוות – מה שהוכח כנשק שימושי למדי.
הדוגמא הבולטת ביותר היא השמירה הקנאית על זהותו של אדם המכונה ה״שוט-גאן״, דמות מסתורית אשר טבחה במספר מהגרים איטלקיים משיקגו בעשור השני של המאה ה-20. ה״שוט-גאן״ היה סוג של מחסל שהועסק על ידי מאפיית "היד השחורה", קבוצה שהטילה טרור ופחד על שיקגו עד שהגיעה כנופייתו של אל קפונה ותפס את מקומה.
בין ינואר 1910 למרץ 1911, הרג אקדוחן מסתורי זה לפחות 15 בני אדם באזור שנקרא 'פינת המוות', כמה סימבולי. על אף שהיו עדים רבים לרצח, איש לא הסכים לדבר ועד היום לא ידוע מי הוא היה באמת. שמועות על זהותו רצו יותר ממאה שנים, ואלו לימדו כי המחסל הובא במיוחד מסיציליה, והוא נודע בשימושו הייחודי ברובה ציד (כלי הנשק של המאפיה במולדת הישנה). סביר להניח שלעולם לא נדע מי היה ה"שוט-גאן״, אם כי יש ככל הנראה הרבה שיודעים מהי זהותו האמיתית והחליטו לשמור זאת לעצמם.
ולנטיין סאלי
הסיפור הבא אינו פשוט ועד היום הרשויות בארצות הברית מחפשות את האחראי למעשה הרצח המחריד הזה. ב-14 בפברואר 1982 נמצאה גופה של בחורה שעד היום זהותה לא ידועה, והיא כונתה בפי רשויות החוק 'ולנטיין סאלי'.
היא נמצאה 25 מטרים מכביש 40 באריזונה. הסברה היא כי הצעירה נרצחה, נגררה מהכביש המהיר ונזרקה ליד עץ, שם למרבה הזוועה שכבה תקופה ארוכה, עד שחרקים ובעלי חיים אחרים השחיתו את פניה, כך שכמעט אי אפשר היה לזהות אותה. המקרה זעזע את ארה"ב כולה גם בשל איך שנרצחה הצעירה, גם בגלל שזהות הרוצח לא נודעה וגם כי לאיש אין מושג מי היא הייתה. איש בעולם לא זיהה אותה.
לאור הקלסתרון שהורכב (גם אם היה לא מדויק), טענו עדים כי הצעירה שהתה בכמה מקומות באזור בימים שקדמו למציאתה: מלצרית בתחנת המשאית של מונטה קרלו, אריזונה, שירתה אישה שתואמת את התיאור של "ולנטיין סאלי", וסיפקה לה אספירין לכאב שיניים - ואכן לוולנטיין סאלי הייתה שן פגומה שהיתה זקוקה לטיפול שורש. אותה מלצרית גם הזכירה שהצעירה הייתה עם גבר מבוגר, אולי נהג משאית. האם הוא זה שרצח אותה? ומי היא אותה בחורה מסתורית שעד היום זהותה לא ברורה? כנראה שלעולם לא נדע.
סוחר הספרים העתיקים
"חאבייר דריפילד", "דרייפלד" ו"דריף" הם רק חלק מהכינויים המיוחסים לסוחר הספרים האניגמטי הזה. עיסוקו היה להשיג פריטי אספנות עתיקים עבור לקוחות פרטיים, ובנוסף הוא החליט להוציא את החלק היצירתי שבו ואף כתב ופרסם ספר הדרכה, ואפילו מגזין שכלל 22 גיליונות בלבד. האיש הפך לאגדה בקרב מוציאים לאור בתחום הספרים העתיקים בבריטניה, והופיע בסרט תיעודי משנת 1992 וכן כדמות ברומן של איין סינקלייר, סופר ויוצר קולנוע וולשי, שחלק גדול מעבודותיו מושפעות מתחום הפסיכוגיאוגרפיה.
בשנת 2014 מצא את עצמו "חאבייר דריפילד" בעין הסערה: הוא עמד לדין בגין אונס ומעשה מגונה בקטינה. נראה כי הוא כתב רומן שכלל התעללות בילדה צעירה, ושלח את כתב היד למשפחת הקורבן. "חאבייר דריפילד" (השם שבו הוא השתמש אף במשפט) זוכה מכל ההאשמות. לקראת המשפט היו מקורות שציינו כי שמו האמיתי היה "B.C.M. Driffield״ ואף "דיוויד ריצ'רד איאן פרדריק פילד". אז מה השם האמיתי של הבחור הזה, וממה הוא בורח? רק לו התשובות.
המלך הנסתר
הנה סיפור מהעבר הרחוק, שיש בו את כל מה שיכול וצריך להיות ברומן מסתורין איכותי (או פחות איכותי). ב-1519, במהלך התקוממות שכונתה "מרד האחווה", כוחות הכיבוש של הממלכה ולנסיה, שנשלטו על ידי אראגון (קהילה אוטונומית בצפון-מזרח ספרד) היו כבר על סף דיכוי כוחות המורדים. אדם אחד, מנהיג משיחי שכונה "אל ריי אנקוברט" - "המלך הנסתר" בקטלונית, או פשוט "הנסתר" - אסף את כוחות המורדים המקרטעים והסתער נגד המלכים הרודנים.
האיש המסתורי הוביל פשיטות גרילה רבות ופיקח על התכתשויות בין כוחות המורדים לצבאות המלוכה. תגמול גדול הוצע לכל אדם שיצליח להרוג את האיש המסתורי, ובמהלך רכיבה בפאתי העיר ולנסיה הצליחו כמה רוכבים להתקרב אל הנסתר וכרתו את ראשו במהירות מפתיעה. וכך המלך הנסתר מת ואיתו הפרטים על זהותו.
איש האבן
ישנם הרבה רוצחים סדרתיים שזהותם עדיין לא ידועה: חלקם ידועים רק בכינויים שנתנו להם עיתונאים או שהם העניקו לעצמם. רבים מהם כבר מתו, ולקחו את סודותיהם וזהותם איתם לקבר. בקליפורניה יש את הזודיאק, בניו יורק יש את הרוצח הסדרתי מלונג איילנד, בלונדון יש את ג'ק המרטש - ובכלכותה שבהודו יש את ה״סטונמן״ (איש האבן).
בהשוואה לרוצחים סדרתיים אשר שיטותיהם היו מסובכות ומעוותות, הסטונמן שמר על רציחות פשוטות עבורו. הוא היה מוצא חסר בית ישן, מוודא שאין עדים, וכאשר השטח היה פנוי - ריסק את גולגולתו של הקורבן באבן גדולה. הסטונמן רצח 13 קורבנות בכלכותה בשנת 1989, וייתכן כי אף היה אחראי ל-12 הרוגים דומים במומבאי בין 1985-1988. מאז 2009 התגלו רציחות הדומות להפליא לשיטותיו של הסטונמן בעיר גוואהאטי. האם היה זה חקיין או אותו האיש עצמו שהמשיך בקריירת ההרג רבת השנים שלו? והאם הוא עדיין חי וגובה קורבנות במקום אחר?