"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה", כתב טולסטוי בשנת 1887, במילים שנשמעות רלוונטיות מתמיד כשמדברים על פרשת משפחת גולר הקנדית.

ב-1984, ילדה בת 13 ממשפחת גולר החלה לבכות בבית הספר אל מול מורתה. כשזו שאלה אותה מדועה היא בוכה, הילדה אמרה משפט שחשף סוד מזעזע שנשמר במשך מאה שנה. "כי הוא מתייחס אלי כמו לאשתו", הילדה אמרה, ותיארה כיצד הוא מקיים איתה יחסי מין 10 עד 15 פעמים בחודש. הטענות שלה היו מחרידות, אבל זו הייתה רק ההתחלה של גילוי הפרשה המטרידה, על המשפחה שבמשך שנים ארוכות התנהלה על ידי התעללות, גילוי עריות ואונס. אחד התובעים בפרשה אף סיפר אך קרוב משפחה רחוק היה גם שותף לעל זה, כדי להדגיש כמה רחוק זה הלך. אותו אדם, כך התגלה, אנס לפחות 4 ילדים ו-4 ילדות, והתובע תיאר זאת כמשהו שיצא הישר מסרט אימה.

לומר שמשפחת גולר הייתה אומללה, זה חתיכת אנדרסטייטמנט. אבל כדי להבין כל מה שקרה שם, הנה כמה עובדות על המשפחה בעלת הסודות הכי עצומים ומפחידים שידעה קנדה:

10. שבט גולר חי באזור South Mountain בנובה סקוטיה שבקנדה מהמאה ה-19. הוא חולק לשתי משפחות שהעדיפו לחיות בתנאים בסיסיים, לצוד את המזון שלהן בעצמן, לדוג, לאסוף לבד פירות וירקות ולהישאר מתחת לרדאר באזור כפרי ומבודד. הם כן אספו דמי אבטלה לאורך השנים, ומדי פעם עבדו בחוות סמוכות.

המבוגרים בשבט לא היו משכילים אבל הילדים כן הלכו לבית הספר מפעם לפעם ולמדו דברים כמו מתמטיקה, פיזיקה ומדעי החברה, מה שיצר פער גדול בינם לבין דור ההורים, שרק החמיר את מקרי ההתעללות שנתגלו לאורך השנים.

9. בדיעבד התברר כי גילוי עריות היה מנהג נפוץ בקרב בני המשפחה, עד כדי כך שהם לא באמת הכירו דרך אחרת להתרבות. כתוצאה מכך רבים מהם סבלו מפגמים גנטיים, הפרעות בדי.אן.איי ומומים נפשיים ופיזיים. ככל שגילוי העריות נמשך, הגנים הרצסיביים שהיו אחראיים להפרעות הפכו לדומיננטים והשתלטו לחלוטין על המאגר הגנטי של המשפחה, והמצב רק הלך והחמיר מדור לדור.

8. שתי המשפחות חיו בעוני כמעט מוחלט כשהן מרוחקות לחלוטין מאורח החיים המודרני, אפילו בשנות ה-80 של המאה הקודמת. כך, למשל, לא היו להם מים בבתים, ולא הייתה להם גישה לשירותי רפואה. כתוצאה מכך אחד מחברי המשפחה חי את חייו כשהוא משותק לחלוטין מהצוואר ומטה.

הילדים נהגו לישון בערימות על מזרן אחד ולא קיימו שום קשר חברתי עם העולם החיצון מלבד בית הספר. מומחים טוענים כי התנאים הללו שכללו עוני, מחסור בפרטיות ויצר הישרדותי מפותח, היו קרקע פוריה להתפתחות שגרת גילוי העריות. בכל פעם שצמח דור חדש, לא היה להם ממי ללמוד או למה להשוות כדי להבין שמה שקורה בסביבתם הוא חריג ולא בריא.

7. למרבה הזעזוע, היסטוריונים טוענים כי המבוגרים היו נוהגים להתעלל בילדים שלהם בכל דרך אפשרית: פיזית, נפשית ומינית, כאשר ההתעללויות כללו עינויים, אונס, מעשי סדום ואלימות פיזית. הם היו נוהגים לרדוף אחריהם, להפשיט אותם ולכלוא אותם בכלובים באזורים הרריים מתחת לכיפת השמיים, כשהם חשופים בפני כל. יותר מ-130 תלונות ואישומים בגין התעללות מינית הוגשו נגד המבוגרים בשבט במהלך השנים.

View this post on Instagram

A post shared by M E G A N (@mgn.902) on

6. הילדים של שבט גולר, בדיוק כמו בת ה-13 שחשפה מה קורה בביתה, היו נוהגים לבכות ולזעוק לעזרה, אבל בגלל הבידוד הרב איש לא שמע אותם.

מה שכן מזעזע לדעת הוא שמאז שנות ה-80 כמה וכמה ילדים במספר מקרים שונים ניסו ליידע אנשים אחרים מחוץ לשבט על ההתעללות שהם עוברים, אבל בכל אחד ואחד מהמקרים לא התבצעה חקירה ממשית והילדים בסופו של דבר הוחזרו להוריהם. ההורים, כמובן, רק התעצבנו עוד יותר והוציאו את זעמם על הילדים.

5. רק בשנת 1984, בת ה-13 הצליחה לגרום לבית הספר שלה לקחת את התלונות ברצינות, כאשר נשברה בדמעות מול המורים. כאמור, היא סיפרה כי היא נאנסת באופן קבוע 10-15 פעמים בחודש, והמורים לא יכלו להתעלם ודיווחו על כך למשטרה הקנדית. אז נפתח סוף סוף למשפחת גולר תיק רשמי, בו נחשפו הזוועות שהתרחשו שנים על גבי שנים. חלק מהילדים עצמם נחשפו כתוצר של גילוי עריות ממושך, גילוי עריות שנכפה באופן אלים על כל החברים במשפחה מדור לדור.

4. באופן די מדהים, המבוגרים במשפחה לא הכחישו כלום - וככל הנראה הם לא הרגישו צורך להכחיש או לחוש אחריות ואשמה משום שהמבוגרים בעצמם גדלו לתוך העולם הזה ולא הכירו שום דרך אחרת לחיות את חייהם.


הם טענו כי זוהי דרך החיים המסורתית שלהם, והם לא רואים בה שום בעיה. הם אפילו התגאו בהתעללות המינית שהם מעבירים את הילדים שלהם. לאור ההודאות הללו, 16 מבוגרים הואשמו בפשעים, ורק 13 מהם נכלאו.

3. קנדה כולה נכנסה לשוק ולא האמינה שדבר כזה מסוגל לקרות בחצר האחורית שלה. האזרחים היו דבוקים לדיווחים מבית המשפט, כאשר במהלכו נחשפו עוד ועוד פרטים על ההתעללות המינית שעברו ילדי משפחת גולר במשך עשורים שלמים.

פסיכולוג שהעיד במשפט קבע כי מבוגרים רבים ממשפחת גולר לוקים בנכות שכלית והפרעת אישיות גבולית, עד כדי כך שחלקם לא הצליחו להבין בכלל מדוע הם עומדים למשפט ומדוע נשלחו לכלא. רבים מהם כלל לא הבינו את משמעות המילים גילוי עריות.

האומה הייתה קרועה בשאלה מי אשם: האם באמת אפשר להאשים את המבוגרים שחונכו כך מילדות ולא הכירו צורת חיים אחרת, או שמא הם היו צריכים להיות מספיק מודעים לזוועות שהם מעוללים? קולות רבים טענו כי עקב מצבם המנטלי המעורער, בני המשפחה זקוקים לעזרה בצורה אחרת על ידי אנשי מקצוע רואיים, ולא לעונש וכליאה שלמעשה לא תהווה תחליף ללימוד בני המשפחה על החברה.

2. לאחר התפוצצות הפרשה, היא קיבלה את הכינוי "רשת המין של המשפחה הכפרית", מה שלא היה רחוק מהאמת, כי כך המשפחה התנהלה: אב המשפחה היה מעניק רשות לכל אחד לקיים יחסי מין עם כל ילד או ילדה לבחירתו, בתמורה למוצרים כמו סיגריות - לפעמים אפילו רק בשביל סיגריה אחת - או אלכוהול, והנשים היו נישאות שוב ושוב לגברים שונים. שבט גולר התקיים על הגבול שבין רשת של סחר במין לבין כת אדוקה ומפחידה.

1. בסופו של דבר, לאחר מאסרם של רוב המבוגרים, הילדים נלקחו מרשות המשפחה והועברו לרשות המדינה. אחת מהם, דונה גולר, שהייתה בשנות הנעורים המוקדמות שלה, עברה טיפולים כדי להתמודד עם כל הפעמים שעברה אונס, והפכה עם השנים להיות פעילה למען זכויות ילדים ונגד פדופיליה. היא דיברה רבות על מה שעברה וחשפה את גודל הזוועה.

"בפעם הראשונה שאני זוכרת שזה קרה, הייתי בת חמש, רגע לפני שש", סיפרה. "חזרתי הביתה וזאת הייתה הפעם הראשונה שעברתי אונס. זה היה אחי". דונה היא זו שסיפרה על איך עבדה רשת המין תמורת סיגריות וכמה שהיא הייתה חסרת אונים, כמו שאר קרוביה הצעירים. "לא היה לנו דבר לומר, לא יכולנו למנוע זאת. לא יכולנו לעצור אותם. בעיקרון פשוט עמדנו בשורה מול הקיר, והם בחרו את מי שרצו לאנוס והוכרחנו לעשות את זה".

אם משהו אחד חיובי יצא מכל הסיפור של דונה עבור העולם, הוא שהאישה האמיצה הזו סייעה בחקיקת חוקים שנועדו להגן על ילדים מאת תוקפים ואנשים שהורשעו בעבירות מין.