אומרים שיש רק דבר אחד בטוח בחיים: המוות. סוף החיים ומה שקורה אחריהם היא אחת התעלומות הגדולות ביותר של המין האנושי. על אף כל הפיתוחים הטכנולוגיים לאורך השנים, קהילת המדע עדיין לא הצליחה למצוא פתרון לשאלה מה קורה לאחר המוות – וזה לא שחסר להם תאוריות.

האנשים היחידים שיכולים לשפוך קצת אור על חוויית המוות, הם אנשים שהצליחו בנס לחזור מהצד השני כדי לספר. בתרבות הפופולארית רגעי המוות מתוארים לרוב בתור "אור לבן" או רצף של אירועים מכוננים מהחיים (מה שנקרא: "החיים חולפים לך מול העיניים"), אבל האם זה מה שבאמת קורה? השאלה הזו עניינה את פורום AskReddit, שם ביקשו לדעת: "איך הרגיש הרגע הזה שהייתם תלויים בין החיים למוות?". נכון לעכשיו נרשמו למעלה מ-3,400 תגובות. הנה כמה מהתשובות המעניינות ביותר:

1. אלבום תמונות

המשתמש Monitormonkey סיפר שלפני כחמש שנים הוא עבר ניתוח מציל חיים שבמהלכו הוא חווה דימום מאסיבי. לטענתו, הדימום גרם לו למוות קליני במשך כמה דקות.

"התעוררתי במקום שנראה כמו החלל החיצון, רק שלא היו שם כוכבים או אור. לא בדיוק ריחפתי, פשוט הייתי שם. לא הרגשתי חום, קור, רעב או עייפות. פשוט הרגשתי מעין תחושת שלווה כזאת. ידעתי שיש אור ואהבה בסביבה, אבל לא ממש נמשכתי לשם.

"אני זוכר שחשבתי על החיים שלי, אבל לא ראיתי אותם חולפים מול עיניי במלואם. זה הרגיש יותר כאילו שאני מדפדף באלבום תמונות ויש קטעים שקופצים לי בעין. אני רק אציין שהחוויה הזאת שינתה לי את הפרספקטיבה על כמה דברים בחיים. אני עדיין חושש מהמוות, אבל אני כבר לא מודאג ממה שיקרה אחר כך".

2. הופעת אורח

המשתמש Sneeidah7 סיפר שהוא עבר תאונת אופנוע שכמעט הרגה אותו. בזמן הוא שכב על הכביש וגסס, הוא נזכר שמישהו היה שם ביחד איתו ועודד אותו להילחם על חייו.

"אני זוכר ששכבתי על המדרכה והכל פתאום השתתק והפך לשחור. לפתע, שמעתי מישהו צועק לי: 'תתעורר! תתעורר!'. כשפקחתי את עיני ראיתי את אחי כורע על המדרכה לידי. אני זוכר שחשבתי שזה מאוד משונה, כי אחי נפטר ממנת יתר כמה שנים קודם לכן.

"בשלב מסוים, ראיתי אותו מציץ בשעון ואומר משהו בסגנון של: 'תכף הם יהיו פה'. אחר כך, הוא נעלם. הלוואי והייתי יכול לתת עוד פרטים, אבל אני באמת לא זוכר יותר מדי דברים מאותו אירוע. עד היום אני מתקשה לזכור דברים כתוצאה מהתאונה הזאת".

3. גן סגור

בזמן שמשתמשים רבים באתר תיארו את רגעי המוות שלהם בתור שהייה בתוך חלל ריקני, המשתמש IDiedForABit תיאר את זה בצורה קצת שונה.

"אני זוכר תחושה כאילו משהו שואב אותי באיטיות. כאילו מים סוחפים אותי לתוך תהום שחורה. היה חשוך. בשלב מסוים, אני זוכר שיכולתי לראות שוב, ראיתי גן. הוא לא היה מלא בפרחים, אלא בעשבים שוטים ואבק. באמצע הגן היה מגרש משחקים עם קרוסלה. שני ילדים, בן ובת, שיחקו בקרוסלה".

המשתמש ממשיך ומתאר כיצד הרגיש שבאותם רגעים הייתה לו אפשרות בחירה: "הרגשתי שאני יכול לבחור בין להישאר שם או לעזוב. רציתי לעזוב, אבל בכל פעם שניסיתי לזוז, הרגשתי שמשהו מונע ממני ללכת. עברתי על כל הסיבות שאני רוצה לחזור לחיים, עד שחשבתי על זה שאני לא רוצה לעזוב את אמא שלי. באותו רגע, התעוררתי בביה"ח. מסתבר שהלב שלי עצר במשך שש דקות".

4. כפתור נודניק

המשתמש TheDeadManWalks סיפר שבצעירותו הוא עבר טיפולי כימותרפיה. יום אחד, הוא חווה אלח דם שכתוצאה ממנו הוא מת מוות קליני.

"בדיעבד, אני מניח שהחלק הגרוע ביותר בחוויה הזאת היא תחושת השלווה. כלומר, זה מרגיש כמו הרגע הזה שהשעון המעורר מעיר אותך בבוקר וכל מה שאתה רוצה זה ללחוץ על כפתור ה'נודניק'. אולי אתה גם לוחץ עליו פעם או פעמיים, אבל אז אתה נזכר שיש לך דברים לעשות, כמו עבודה או לימודים. אתה נזכר שהשינה יכולה לחכות".

5. "טוק-טוק, מי שם?"

המשתמש altburger69 סיפר שהוא חווה מוות קליני מספר פעמים במהלך אירוע לבבי – ולטענתו, זה לא מנע ממנו לספר בדיחות באותם רגעים.

"היה לי התקף לב בשנה שעברה. ליבי הפסיק לפעום שלוש פעמים ביחידה לטיפול נמרץ. מסתבר שבכל פעם שהצוות 'העיר אותי' (ככה זה הרגיש) עם הדיפיברילטור, כלומר חשמל אותי, סיפרתי להם בדיחות טוק-טוק. באשר לתחושה עצמה: אין אורות או משהו בסגנון. זה פשוט הרגיש כאילו אני ישן".

6. כלום, פשוט כלום

המשתמש Rullknuf היה מעורב בתאונת אופנוע אשר גרמה לליבו להפסיק לפעום ולנשימותיו לעצור. כעבור 2 דקות, חבר הצליח להחיות אותו.

"בשבילי, אותם רגעים היו פשוט ​אפלה מוחלטת. לא היו לי חלומות ולא היו לי חזיונות. פשוט כלום. מסתבר שמאוחר יותר, כשהתעוררתי, שאלתי יותר מ-10 פעמים מה קרה לי. היום, אני פשוט שמח להיות בחיים".