אם מקליפורניה שחזרה לאחרונה כיצד שודדים לקחו אותה ואת בתה בת ה-7 כבנות ערובה, וכפו עליה לשדוד מאות אלפי דולרים מסניף הבנק אותו ניהלה – אחרת הם ירצחו את הילדה שלה באכזריות איומה. מישל רנה, תושבת סן דייגו, תיארה את כל האירועים הטראומתיים שקרו לפני יותר מ-20 שנה בפרק של תוכנית התחקירים האמריקאית 48 Hours.

בנובמבר של שנת 2000, שני שודדים רעולי פנים התפרצו לביתה והצמידו לגופן של מישל ובתה, ברי, מקלות של דינמיט עם נפץ בשלט רחוק. "זה היה הרגע המפחיד בחיי", סיפרה. "אני זוכרת שברי שאלה אותם: 'אתם תהרגו לי את אמא? אתם תהרגו אותי?'. אחד מהם ענה לה: 'לא. רק אם אמא שלך לא תעשה בדיוק את מה שאנחנו אומרים לה'".

השודדים החזיקו את האם ובתה בביתן במשך 14 שעות. בזמן הזה, הם הפעילו עליה לחץ אדיר, איימו עליה בלי הרף וטענו שיפוצצו את בתה לנגד עיניה. בשלב מסוים, הם יידעו את מישל מה הם רוצים שתעשה. "את הולכת לשדוד את הבנק שלך בשבילנו, או שנרצח אותך ואת הילדה", איים אחד השודדים. לטענתו, הפצצות שהוצמדו אליהן צוידו עם נפץ משוכלל שנשלט ממרחק של 15 ק"מ. צעד אחד לא נכון, והילדה תמות. לאם לא הייתה ברירה.

"פחדתי שהם יהרגו אותה"

מישל נכנסה לבנק כמו בכל יום רגיל ויצא משם תוך זמן קצר עם תיק נשיאה שהכיל יותר מ-360 אלף דולר במזומן. היא השאירה את הכסף לשודדים ומיהרה בחזרה לביתה. "לא היה לי מושג אם ברי עדיין תהיה שם או לא", סיפרה. "פחדתי שהם יהרגו אותה". האם מצאה את בת ה-7 באחד הארונות בבית – הפצצה עדיין הייתה צמודה לגופה.

כשחבלני המשטרה הגיעו לבית התברר לכולם ש"מטען החבלה המשוכלל" בכלל לא היה אמיתי, אלא סתם מקלות עץ של מטאטא שנצבעו באדום והודבקו יחדיו כדי להיראות כמו דינמיט. חוקרים אז שאלו את מישל אם היא יכולה לומר להם משהו על השודדים שיסייע בחקירה. לפתע, זה הכה בה: היא זיהתה את העיניים של אחד מהם.

בשבועות שלפני החטיפה, השודדים הגיעו לסניף הבנק כדי לתצפת על המקום ולאסוף מידע מקדים על המנהלת. אחד מהם אפילו נפגש איתה באופן אישי והשאיר את כרטיס הביקור שלו. כעת, מישל הבינה שהיא יכולה לזהות אותו.

השודד זוהה בתור כריסטופר באטלר, עבריין ושודד מוכר למשטרה. בלשים עקבו אחריו במשך שבוע וחצי, לפני שעצרו אותו במכוניתו בזמן שעמד ברמזור. זוגתו, ליסה רמירז, נעצרה גם כן בחשד שהייתה מעורבת בפרשה. שוטרים אז הוציאו לפועל צו חיפוש בביתו ומצאו שורת ראיות שקושרות אותו לחטיפה ולשוד, כולל אקדח אוויר, מסכות סקי, כרטיסי האשראי של מישל ומזומן שנלקח ישר מהכספת של הבנק. כמו כן, הם מצאו את כל החלקים להכנת פצצות הדינמיט המזויפות.

קו ההגנה של השודדים

במהלך המשפט של באטלר ורמירז, הנאשמים טענו שמישל הייתה השותפה לפשע שלהם. יותר מזה, באטלר אמר שהשניים הכירו אחד את השנייה היטב, ואפילו ניהלו רומן – מה שהיה שקר מוחלט. במהלך הדיונים, הסנגורים תיארו את מישל כאישה ערמומית ומניפולטיבית, ופקפקו באמינות שלה ללא הרף. "הם ניסו לצייר אותי בתור אישה חסרת אחריות", אמרה. "הם טענו שאני אנוכית, שאני אמא נוראית. הם אמרו שאני אעשה הכל בשביל כסף". למרות זאת, זה לא הועיל לנאשמים ולבסוף, הם הורשעו במעשיהם ונשלחו לבית הסוהר.

באטלר ורמירז המשיכו לטעון לאורך השנים שמישל הייתה השותפה לפשע שלהם. אולם, בשנת 2020, שני עשורים אחרי השוד, באטלר חזר בו מגרסתו בדיון עם ועדת השחרורים והודה שלמנהלת הסניף לא היה שום קשר לפשע.

"בחיים לא היה סיכוי שאני מעורבת במעשה שפל כל כך", אמרה. "קשה לי להסביר את זה, אבל ברגע שהוא הודה שאני תמיד הייתי הקורבן, הרגשתי שאני יכולה סוף-סוף לנשום לרווחה. אחרי 20 שנה של ספק, האמת לגבי יצאה לאור".