חוק מרפי עובד שעות נוספות כאשר אנחנו מדברים על הקדמה האנושית. חלק גדול מההמצאות והשיאים של האנושות קשורות לטעויות ופספוסים של בני האדם, כמו לדוגמא גילוי הפנצילין שהביא לנו את האנטיביוטיקה ואת גלי המיקרו שאנחנו משתמשים בהם לחמם אוכל במיקרוגל – כולם התגלו בטעות. אבל לעיתים הפספוס פשוט נגמר בפספוס שלעולם לא יישכח, כמו במקרים המשעשעים (אך המצערים) הבאים:
"היה בידינו את היצור הכי עתיק בעולם.. והרגנו אותו"
את תחילת המצעד שלנו נפתח ידיעה אקטואלית במיוחד, רק השבוע הודיעו מדענים שהם מצאו את היצור החי העתיק ביותר בעולם – והרגו אותו, בטעות. האמת שהמקרה התרחש כבר ב-2006, אך רק עכשיו הם הודו בטעות. מדובר על צדפה ענקית בשם "מינג" שנלקחה ממעמקי האוקיינוס האטלנטי לפני כשבע שנים, היא הוקפאה עד שהגיעה למעבדה וכשהיא הגיעה לבסוף החוקרים גילו שהם הרגו אותה בטעות. זה לא הפריע להם להמשיך ולבדוק אותה כאילו כלום לא קרה. השבוע התפרסם כי היא מתוארכת להיות בת 507 שנה! מה שהופך אותה ליצור החי העתיק ביותר שהתגלה, רק חבל שעד שמצאו אותו הם הרגו אותו.
חלום מתרסק ל-40 אלף חלקים
יותר מוקדם בשנת 2013, מצא את עצמו דייב איוונס במצב רוח פטריוטי במיוחד. הבחור הבריטי המבוגר שילב בין שתי אהבות חזקות שלו: הראשונה היא מלכת אנגליה כמובן והשנייה היא יצירת והרכבת פאזלים. דייב החליט ליצור את הפאזל הכי גדול בעולם ובמשך יותר מחודש חתך ושייף בעצמו מעל 40 אלף חלקים של פאזל שאותם הרכיב לבסוף בחנייה שלו והם הפכו לתמונת קולאז' ענקית של המלכה על רקע סממנים בריטיים מובהקים, בגודל מדהים של 6*2.5 מטר. דייב כל כך התרגש שהוא הזמין את השופטים של ספר השיאים של גינס שיבואו לראות את פאר יצירתו, אך לפני זה הוא לא שכח לקרוא לתקשורת המקומית – שבאה בדיוק בזמן, כי כנראה שהפאזל חיכה למצלמות בשביל להתמוטט בענק מול פניו ההלומות של דייב על רצפת החנייה.
לא פראייר
את הסיפור הבא צריכים ללמד בשיעורי מבוא לניהול עסקים: מדינת אלסקה הייתה שייכת עד לפני 150 שנה בערך לרוסיה, שרצתה לאכלס שם את תושביה. הארץ הענקית והקפואה הזו לא בירכה לשלום את המתיישבים, והציידים הרוסים שניסו בכל זאת לבנות בה מושבות כל הזמן נכשלו. הצאר הרוסי אלכסנדר השני פשוט ראה בחבל הארץ הזה קוץ בישבנה של האימפריה האדירה שלו ורק רצה להיפטר ממנה. האמריקאים הציעו לקנות ממנו את הארץ הזו בתמורה ל 7.2 מיליון דולר, שזה יוצא בחישוב מהיר בערך שקל וחצי לדונם של שטח. הצאר הסכים ורק רצה להיפטר מגוש הקרח הזה, ועוד בשביל כמה מיליונים? למה לא?. הבעיה היא שכמה שנים ספורות לאחר החתימה על ההסכם, ב-1867, התגלו באלסקה מחצבי ענק של פחם, נפט וזהב בהערכה כוללת של בערך מאה מיליארד דולר. יותר פספוס מזה?
"חלק מיוחד במינו"
תומס אדיסון הוא אחד הממציאים הגדולים ביותר שראה העולם מימיו. בין שלל ההמצאות שלו ניתן למצוא את הפונוגרף, מה שהתפתח ברבות השנים להיות הפטיפון, ואז תרבות הדיסקים, mp3 ובעצם כמעט כל המוזיקה שמקיפה אותנו היום. אבל בתחילת הדרך כאמור היה רק פונוגרף שאותו המציא ב-1877. החלק הכי טוב בפונוגרף היה שהוא הצליח בעזרת מחט דקיקה לחרוט על גליל מתכת דקה זיכרון של צלילים ואז לנגן אותם מחדש. בעצם מדובר על ההקלטה הראשונה בהיסטוריה של צלילים שהיו ניתנים לשמיעה חוזרת לאחר מכן. עכשיו נחזור לשנות ה-2000. באחת מתוכניות הטכנולוגיה בארה"ב התארח לו מומחה שהביא איתו לאולפן את אחת מאותן גלילי ההקלטה העתיקים, ניתן לראות שהוא ממש רועד מהתרגשות כשהוא מדבר על ה"חלק היחידי במינו", אולי אפילו רועד מדי...
היי, זו ארא'לה, אנחנו צריכים לדבר
ביולי 2011 סכום הזכייה בהגרלת הלוטו של אירלנד הגיע לסכום של 4.4 מיליון יורו (מעט מעל 25 מיליון שקל) ובנוסף היה גם פרס ניחומים בצורתה של יגואר XK חדשה (שמחירה בסביבות המיליון שקלים). אכן יום יפה למלא לוטו, מה שעוד יותר יפה ביום הזה הוא שכל לקוח שקנה כרטיס והחליט לבדוק האם המספרים שלו עלו בגורל באינטרנט גילה להפתעתו שאמנם הוא לא קטף את הפרס הגדול אבל ביגואר הוא בהחלט זכה. מאות אירים מאושרים הציפו את משרדי חברת הלוטו... לצערם הייתה טעות והמחשב שלח הודעות זכייה פיקטיביות לכל אותם האנשים שבדקו את הזכייה שלהם באינטרנט, ואיפה המכונית? לפי דובר החברה היא נלקחה על ידי הזוכה האמיתי רגע לפני שהכל התפוצץ, עכשיו הוא צריך להתמודד עם מאות ג'ינג'ים עצבניים.
3..2..1..ג'אנגה!
מכירים את המשחק ג'אנגה, בו מנסים להוריד לבנות עץ ממגדל מבלי שהוא יתמוטט? אז בריאן ברני, אמריקאי טיפוסי עם הרבה זמן פנוי כנראה מצא שימוש אחר לאותן לבנות עץ. הוא לקח לא פחות מ-12,000 לבנות ובנה במשך שני סופי שבוע העתק מושלם של מגדל פיזה בקמפוס בו הוא למד בצעירותו. שבוע לפני שנציגי ספר השיאים של גינס היו אמורים להגיע ולהעריך את המבנה, הגיע כתב החדשות הזה בשביל לסקר את האירוע ולהראות לבריאן את כוונת המשחק האמיתית בלבנות העץ האלה.
"החיפושיות? אתם רציניים?"
בתחילת דרכם של הביטלס, החבורה עלתה להופעות בעיקר בפאבים והמועדונים של ליברפול, עד שמנהל חנות תקליטים אחת בשם בריאן אפשטיין שמע אותם מנגנים באחד המועדונים, זיהה את הפוטנציאל והפך להיות המנהל שלהם. בקושי רב הוא הצליח לסדר ללהקה הצעירה הקלטת מבחן בחברת התקליטים 'דקה', מה שאז הייתה אחת החברות המובילות באזור. הביטלס איחרו בעשר שעות להקלטה והקליטו במשך שעה אחת בלבד בליל הראשון בינואר 1962 כתריסר שירים ברצף. אנשי חברת התקליטים, שהיו כבר טרודים מכל היום הארוך של ההמתנה, פשוט אמרו להם 'לא' בתירוץ ש"להקות גיטרה כבר לא באופנה". אז הביטלס המשיכו הלאה ותוך כמה שנים הפכו להיות אחת הלהקות הכי משפיעות ורווחיות בהיסטוריה... חברת התקליטים לא.
ראש בקיר
ולסיום, הנה בחור עם ראש מבריק. כנראה שלעיתים הרצון להיות מספר אחד בעולם במשהו גובר על הרצון של להישאר הגיוני, או מחוץ למחלקת האשפוז. הבחור הבלונדיני הנלהב הזה מוכן להתערב עם כל אחד שהוא יכול לפתוח יותר אבטיחים תוך שתי דקות מכל אדם אחר בעולם וזאת כל עוד הוא משתמש רק בראש שלו. כמו שאתם רואים לעיתים הדברים לא בדיוק עובדים כמו שמתוכנן והדבר היחידי שהוא הצליח לשבור זה את הפנים של עצמו. כך חלפה לה תהילת עולם.