"האישה בלבן" הוא כינוי לרוח רפאים שלפי דיווחים בעולם, נצפתה רבות על ידי אנשים שונים לאורך מאות שנים. בכל מקום מדובר בגרסה קצת אחרת של אותה אישה, ועדיין - איש לא מבין איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים מזמנים ומקומות שונים בעולם, בלי שום קשר ביניהם, היו עדים לאגדה אורבנית בעלת שורשים דומים.
לרוח הרפאים של האישה בלבן יש שלל גרסאות בעולם, אבל דבר אחד משותף לה - מדובר באישה הלובשת שמלה לבנה, בעלת נשמה אבודה שעברה טרגדיה נוראית, וכמות הדיווחים על התצפיות שלה הפכו אותה לאחת מהפופולאריות ביותר. רק בצפון ארה"ב לבד אפשר למנות אינספור אגדות אורבניות עליה, הידועה שבהן היא האישה בלבן שרודפת את פארק דורנד איסטמן שבניו יורק.
על פי אגדה זו, מסופר שלפני שהוקם הפארק גרו בשטחו אישה והילדה שלה - נערה שבקושי עזבה את הבית. הסיבה לכך הייתה שהאם חשבה שהילדה יפה מדי וחששה מגברים אחרים. אך כמובן שהילדה, בהתאם לגילה, מאוד רצתה להכיר מישהו ולפתח מערכת יחסים. לילה אחד הילדה יצאה מהבית ומעולם לא חזרה. האם הייתה בטוחה שהילדה עזבה אותה לטובת אחר, אבל השכנים היו משוכנעים שמדובר ברצח.
לבושה בשמלה לבנה, האם יצאה החוצה והחלה לחפש אותה לאורך קילומטרים רבים. לאחר שנים של חיפושים היא עדיין לא מצאה לה זכר ולא ידוע מה עלה בגורלה. עשרות שנים לאחר מכן, כאשר הפארק נבנה, מבקרים שונים דיווחו בפאניקה שנתקלו בדמות לבנה שמרחפת לעברם יחד עם שני כלבים שמלווים אותה. מבקרים אחרים, שוב- ללא קשר ביניהם ומבלי ששמעו זה על סיפורו של האחר, תיארו מקרה דומה בו ראו אישה לבושה בשמלה לבנה יוצאת מהאגם שבפארק. עד היום מדובר במקום שמושך אליו סקרנים ואנשים שמנסים להוכיח את קיומה. אבל כאמור, היא לא האישה היחידה בלבן שרודפת את העולם.
פורטוגל
לפני כמה שנים, סרטון שרץ ברשת הציג מקרה די מלחיץ: אדם בשם דייויד רבורדו וזוג חברים שלו יצאו ב-2003 לחקור לוקיישן לצילום סרטו "וירוס". השלושה אספו טרמפיסטית בשם תרזה פידלגו הלבושה בלבן, שבשלב מסוים מצביעה על נקודה בהמשך הרחוב ואומרת "רואים את המקום ההוא שם? הייתה לי תאונה, ומתתי". לאחר מכן רואים את הבחורה עם דם על פניה כאשר רגע לאחר מכן המכונית עוברת תאונה בעצמה. בזמנו נאמר על הסרטון שאם לא תעבירו אותו הלאה - משהו נורא עלול לקרות לכם, מה שממש פוגע באמינות של כל העניין - אבל זה עדיין לא הקטע העיקרי פה.
התברר שב-1983, באותו מקום בפורטוגל, אכן מתה בתאונה אישה צעירה בשם הזה. שנים אחרי המוות, המקומיים דיווחו שהם נתקלים שוב ושוב באישה לובשת לבן המבקשת טרמפ. הסרטון, גם אם לא אמיתי, גרם לאנשים לחשוב שמדובר באותה תרזה ושזו ההוכחה לטענות שלהם.
שוויץ
מה שמפחיד בסיפור הבא, הוא שהתקרית קורית במקביל לאסון בפורטוגל: ב-1983, אותה שנה שהתחילו דיווחים על האישה בלבן הפורטוגלית, הגיע גם דיווח כזה בשוויץ.
בספטמבר של אותה שנה, שתי עורכות דין צעירות נותנות טרמפ לאישה מבוגרת וחיוורת מאוד, לפי תיאורן, שנתקלו בה לפני הכניסה לתעלת בלצ'ן. השתיים שאלו אותה אם היא חולה, והיא ענתה שכן. לפתע היא אמרה להן שמשהו רע מאוד עומד לקרות תכף, ואז היא פשוט נעלמה מן המכונית.
שתי הנשים היו בהלם והן החליטו לעצור במסעדה הכי קרובה כדי להתקשר מיד למשטרה. הסיפור הזה עשה כותרות ענקיות בשוויץ ומאז המקום הפך לאתר מפחיד במיוחד עבור המקומיים - שמאמינים שמדובר בתושבת לשעבר שמתה באותו אזור בתאונת דרכים ולא מצליחה לעבור לעולם הבא.
אירלנד
האישה בלבן של אירלנד כבר ממש מלחיצה, מהסיבה שעברו שנים רבות בין הטרגדיה שקרתה לתחילת התצפיות.
הסיפור מתחיל במאה ה-17: אז נישאה אישה צעירה לחייל במבצר צ'ארלס. השניים נשארו שם בליל חתונתם, אך באופן טרגי החייל לא קם לתחילת משמרת השמירה שלו, מה שגרם לכך שחייל מצד האויב הגיע אליו וירה בו למוות. הכלה הטרייה לא הצליחה להתמודד עם מה שקרה וקפצה למותה מאחד החומות של המבצר.
מאות שנים אחר כך, ילדים החלו לומר להוריהם שהם רואים באותו אזור אישה לבושה בשמלת כלה לבנה, מחייכת אליהם מתוך המבצר - אבל ההורים לא ראו דבר. באופן מוזר ביותר, רק ילדים דיווחו על כך, בעוד מבוגרים המשרתים בצבא דיווחו על מספר תקריות בהן הרגישו שמישהו דוחף אותם במדרגות המבצר. העובדה שמדובר בילדים שהעידו על מה שראו, ושהם לא יכלו לדעת לפני על הסיפור הזה או לתאם איכשהו גרסאות עם ילדים זרים אחרים, גורמת לרבים באירלנד להאמין בנוכחותה של האישה בלבן.
אוסטרליה
ב-1973, אדם בשם ריימונד גרוב וקבוצה מחבריו בילו במסיבת חוף ונרדמו שם ליד מדורה שהקימו. בזמן שהוא התחיל להירדם בעצמו, הוא הרגיש שמשהו גרם לו להתעורר ולהביט לאופק - אז הבחין בדמותה של אישה לבושה בשמלה לבנה, במה שהוא תיאר כלבוש בסגנון המאה ה-19. האישה התקרבה אליהם באופן מאיים ומרוב פחד הוא העיר את חבריו והם החלו לזרוק לעברה חפצים כדי לגרום לה לעצור - אבל אלה פשוט עברו דרכה.
הגברים המבוהלים נסו על נפשם וטיפסו במעלה מדרגות חזרה לרכב שלהם. מאחר וזו הייתה מסיבה והם בדיוק התעוררו משינה מלאי אדרנלין, הם חשבו שאולי בכל זאת הם לא ראו טוב. אחרי שנרגעו הם החליטו לרדת חזרה למטה לחוף ולפחות לאסוף את הדברים שלהם משם, אבל שם הם גילו את האישה שוב והם הבינו שהעיניים שלהם צדקו כבר בפעם הראשונה.
ריימונד החליט לעשות קצת מחקר ולבדוק אם קרה משהו באזור הזה שיכול להסביר את מה שהוא וחבריו ראו. הוא גילה שבמאה ה-19 נהגה להסתובב שם אישה לבושה לבן שחיפשה אחר בנה שנעלם בספינה שיצאה מאותו חוף. במקביל, מתברר גם שבאותו חוף בוצע פשע נורא, בו אישה צעירה נאנסה ונרצחה על ידי חמישה גברים, שהשאירו את גופתה ליד חוף ג'ני דיסקון. לפני שנשמה את נשימתה האחרונה, היא נשבעה להם שכל אחד מהם ישלם על מה שעשה לה - וכך קרה.
כל החמישה מתו מוות אלים, בהתאבדות או בתאונה נוראית. לאחר מותם, המשטרה המקומית קיבלה עשרות פניוית מנהגים שונים, שדיווחו בפאניקה שהם נתנו טרמפ לאישה לבושה לבן - שנעלמה מהרכב ברגע שעברו את בית הקברות "נורה הד".
גרמניה
הסיפור על האישה בלבן בגרמניה שונה מהסיפורים האחרים בכך שהפעם מדובר לא באישה שהייתה קורבן של הנסיבות, אלא בפושעת. תצפיות רבות שלה דווחו אינספור פעמים על ידי אזרחים ותיירים, ולאחר מחקר בנושא הגיעו למסקנה שמדובר ברוזנת קוניגונדה.
כאשר בעלה של הרוזנת מת, היא שמה את עיניה על אלברכט פון הוהנצולרן, אבל הוא אמר לה שיתחתן איתה רק אם "לא יהיו ארבע עיניים" ביניהם. לא ברור למה הוא התכוון בכך, אבל כן ברור איך הרוזנת פירשה את זה - היא הייתה בטוחה שהוא מדבר על ילדיה מנישואיה הקודמים, ולכן היא החליטה לרצוח אותם. היא תקעה מחט בגולגולת שלהם וחשבה שבכך יסתיים הסיפור, אבל המצפון הציק לה והיא סיפרה על חטאיה הנוראיים לאפיפיור, אותו ביקרה כשנסעה לרומא.
הוא אמר לה שהיא תזכה למחילה רק אם היא תלך על ברכיה עד עמק ברנק ותתחיל לבנות שם מנזר - אז זה מה שהיא עשתה, רק שהיא מתה בדרך לשם. מאז אותו יום, אנשים לא מפסיקים לדווח על כך שהם רואים את דמותה בלבן בנכסים שהיו שייכים למשפחת הוהנצולרן, והיא נחשבת לאחת מהרוחות הכי מפורסמות בגרמניה.
ארגנטינה
הסיפור הארגנטינאי הוא בדיוק החומרים מהם עושים סרטים: בחור צעיר פגש בעלמה יפה לבושה בלבן מחוץ לבית הקברות "לה ריקולטה" שבבואנוס איירס. השניים דיברו והוא הזמין אותה לצאת איתו בערב. בסוף הדייט המוצלח שלהם, לבחורה היה קר אז הוא הציע לה את הג'קט שלו וליווה אותה הביתה. מאחר ושפכה עליו חלב היא ביקשה לקחת את הג'קט איתה, לנקות אותו ולהחזיר לו ביום המחרת. אבל אז הסיפור הרומנטי קיבל תפנית אפלה.
כשהבחור חזר למחרת כמתוכנן, אימה של הבחורה פתחה לו את הדלת וכשהוא ביקש לפגוש את הבת שלה, היא אמרה לו בהלם שהיא מתה מספר שנים קודם לכן ושהיא קבורה בלה ריקולטה. מאחר והוא היה משוכנע שמנסים למתוח אותו, הוא רץ חזרה לבית הקברות ושם - למרבה החרדה - אכן מצא את הקבר המדובר. הוא זיהה אותו בקלות משום שהג'קט שלו התנופף מעליו. אותה נערה הייתה לוז מריה גרסייה וולוסו, אשר מתה מלוקמיה ב-1925 בעודה בת 15. הקבר שלה נמצא בצד ימין של בית הקברות ומאז הסיפור המטורף הזה כולם מפחדים להתקרב לשם.
***
יש עד סיפורים רבים על רוח הרפאים של "האישה בלבן", ותמיד היא מייצגת מקרה טרגי וסיפור לא סגור בעולם הזה, אבל נראה שבכל מדינה יש את הטרגדיות שמאפיינות אותה ולפי זה הסיפורים משתנים. כמה מהם נכונים וכמה מהאנשים באמת סיפקו דיווחי אמת? את זה אפשר רק לנחש.