בשנת 1986, רוברט מקדונלד שבר את השיא לזמן הארוך ביותר שבו אדם נשאר ער: 453 שעות ו-40 דקות מבלי לעצום עין. כמעט 19 ימים. זה אולי נשמע מרשים, אבל האמת היא שמדובר בפעולה מסוכנת כל כך, שספר השיאים של גינס הפסיק מאז לעקוב אחר האתגר. באתר האינטרנט של הוצאת הספר נכתב כי אף אדם לא שבר מאז את השיא של מקדונלד, אך עם זאת, יש להימנע מהאתגר בשל "הסכנות החמורות הקשורות לחוסר שינה".

ההיסטוריה המפוקפקת של השיא הזה מתחילה בשנת 1963, אז רנדי גרדנר וברוס מקאליסטר, שני נערים בגיל ההתבגרות, החליטו לנסות לשבור אותו. הם עשו זאת עבור פרויקט מדעי שהם ערכו בבית ספרם, במסגרתו רצו לבדוק כיצד מגיב המוח האנושי לחוסר שינה. ״היינו אידיוטים״, נזכר מקאליסטר בראיון ל-BBC בשנת 2018.  בזמנו, השיא הוחזק על ידי תקליטן מהונולולו, הוואי, שהצליח להישאר ער במשך כמעט 11 ימים.

גרדנר ומקאליסטר החליטו להטיל מטבע כדי להחליט מי מהם יישאר ער – וגרדנר היה זה שעלה בגורל. "נשארתי ער איתו כדי לפקח עליו", ציין מקאליסטר. "אחרי שלושה לילות של חוסר שינה, התעוררתי פתאום אחרי שנרדמתי בעמידה על הקיר". עם זאת, גרדנר לא ויתר ואכן הצליח לשבור את השיא המדובר. את מחיר ה"הצלחה" שלו הוא הרגיש היטב: הוא חווה תנודות קיצוניות במצב הרוח, סבל מאובדן זיכרון לטווח קצר, מבעיות ריכוז ואפילו מפרנויה והזיות.

מי שניסה לשבור את השיא מחדש 44 שנים לאחר מכן היה טוני רייט. בשנת 2007, האב ל-3 החזיק מעמד במשך 11 ימים מבלי לישון כלל. רייט נשאר ער במשך 266 שעות. הוא אמנם לא הצליח לשבור את השיא מ-1986, אבל האירוע שפך אור חדש על תופעת חוסר השינה וכיצד היא משנה את הגוף ואת המצב הנפשי של האדם.

רייט סיכם את החוויה המפוקפקת ואמר: "זה המקום שבו אתה מתחיל לקבל הצצה לצד השני של המוח שלך. אתה פתאום מסוגל לראות את ה'אני האחר'".