יותר משלושים מיליון סינים מאכלסים את המערות הנקבוביות בהרים של מחוז שאאנשי כבר שנים רבות. שוכני המערות, המכונות בסינית "יאודונג", לרוב חופרים בצלע ההר כדי לשפץ את ביתם וברבות ממערות המגורים אפשר למצוא נייר אורז או שמיכות תלויות על הכניסה בתור דלת מאולתרת. אך בעוד הרוב חיים בצנע, יש גם מערות מפוארות יותר עם כמה חללים מסודרים, קירות מבלוקים, חשמל ומים זורמים - ולא מהקירות. (ניו יורק דיילי ניוז, לוס אנג'לס טיימס)
לדברי רן שואוהוה בן ה-46, שגדל במערה ליד העיר ינאן במחוז שאאנשי, "ראיתי אפילו מערות עם תקרה גבוהה וחצר פרטית". רן עבר לבית לבנים סטנדרטי בעיר שיאן כשקיבל עבודה בשנות העשרים לחייו, אך מתכנן לשוב לגור במערה אחרי שיפרוש. "המערה קרירה בקיץ וחמימה בחורף", הוא הסביר. "אני רוצה לחזור לשורשים שלי לעת זקנה".
"הרבה אנשים באים לכאן ומבקשים לשכור מערות", סיפר צ'ן ווי בן ה-43 העובד כפקיד במפלגה הקומוניסטית ומתגורר במערה ליד ינאן. לדבריו, "זה כמו לחיות בווילה - המערות בכפר שלנו נוחות כמו דירות יוקרה בעיר". מערה בסיסית עם חדר שינה אחד ללא צנרת ניתן להשכיר ב-112 שקלים לחודש (30 דולר) ומערה עם שלושה חדרי שינה וחדר אמבטיה עשויה להימכר אפילו בסכום עתק של 173,052 שקלים (46,000 דולר).
אך למרות ההזדמנות לכסף קל ומהיר, לדברי המקומיים, רבים לא ששים לוותר על הבית שלהם. "זה מאוד חסכוני באנרגיה", הסביר ליו ג'ייפינג, מנהל המרכז לאדריכלות סביבתית בעיר שיאן, "החקלאים יכולים לנצל יותר קרקע לחקלאות אם הם גרים במדרונות ההרים ולא צריך הרבה כסף או מיומנות כדי לבנות בית במערה. מצד שני, זה לא תואם את אורח החיים המודרני ולא מתאים לכל אחד - אנשים רוצים מקרר, מכונת כביסה וטלוויזיה".
אבל כל זה לא משנה לרוב שוכני המערות שנהנים מסגנון חיים פשוט במחיר סביר. "החיים כאן קלים ונוחים", סיפרה מה ליאנגשואי בת ה-76 שחיה מדרום לינאן במערה של חדר אחד עם מיטה, בור אש לבישול ומספיק חשמל כדי להפעיל נורה אחת. "חייתי כל חיי במערות ואני לא יכולה לדמיין שום דבר אחר".