נג צ'היידי כיום בת 42 אבל היא הייתה רק בת ארבע כשנעלמה מכפרה הקטן בו גרים 150 משפחות על גבול מיאנמר (בורמה לשעבר). אחרי שהוריה כבר איבדו תקווה, התברר לפני כחודשיים שהנערה ההודית שנעלמה לפני 38 שנה חיה בג'ונגל כמעט ארבעה עשורים.
במשך עשרות שנים המקומיים שמעו סיפורים על ילדת ג'ונגל אבל התייחסו לזה כאגדה מקומית ולא חשבו שזו בת כפרם שנעלמה. ביולי צ'היידי התגלתה עירומה בבית קברות במיאנמר השכנה והתאחדה סוף סוף עם אביה נג קהיילה בן ה-62 ואמה נג נגולה בת ה-58, שחשבו שהם לעולם לא יראו את בתם שוב.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
"איבדנו תקווה לחלוטין", אמר אביה. "שמענו אנשים מדברים על אישה עירומה עם שיער ארוך וציפורניים ארוכות החיה ביער בצד של מיאנמר אבל אנחנו מעולם לא ראינו אותה. היו אפילו סיפורים שלעתים היא תקפה אנשים שניסו למצוא אותה".
צ'היידי ובן דודה ביירקהו שיחקו על העצים בג'ונגל ליד כפרם כשהם נעלמו בשנת 1974. משלחת חיפוש שארגנו הכפרים הסמוכים יצאה בעקבותיהם אבל יום לאחר שהילדים נעלמו, גשמים עזים ירדו ורבים שיערו שבני הארבע לא הצליחו לשרוד.
כשביירקהו נמצא חי ליד נהר התעוררה תקווה למצוא את צ'היידי. אחרי שבן הדוד התאושש הוא סיפר על אישה שמצאה אותם ועזרה להם. לדבריו, האישה שחיה ביער נתנה להם אוכל ומחסה אך כשמשלחת החיפוש שבה עם הצעיר למקום בו לכאורה גרה האישה הם לא מצאו זכר לצ'היידי או בכלל רמז לכך שאנשים שהו שם תקופה.
חלק מהכפריים האמינו שרוח רפאים הרודפת את היער לקחת את הילדה אבל המשפחה המשיכה לסרוק את הג'ונגל במשך חודשים. למרות שמדי פעם צצו שמועות על נערה המשוטטת בין העצים, לא היה זכר לצ'היידי ומשפחתה הפסיקה להאמין שהיא תחזור.
פריצת הדרך המשמחת הגיעה לפני כחודשיים, כשתושבת מיאנמר ביקרה את אחד מקרובי משפחתה בכפר. קהיילה הצטרף לארוחת הערב איתה וסיפור האישה המסתורית ביער התגלה סוף סוף. "האורחת אמרה שאני דומה לאישה שהיא אימצה לפני ארבע שנים", סיפר האב. "הם מצאו אותה חיה בבית הקברות המקומי, עירומה למחצה ובמצב בריאותי רע מאוד, והצילו אותה. מיד חשבתי על בתי וסיפרתי לה שהיא נעלמה - הוא אמרה שאולי זו היא והחלטתי ללכת לבקר את אשת הג'ונגל ליתר ביטחון".
קהיילה מכר חלק מרכושו כדי לממן את הביקור במדינה השכנה ויצא לדרך כמה ימים לאחר ארוחת הערב הגורלית. "בהתחלה לא זיהיתי אותה אבל הבחנתי בכתם לידה על פניה", הוא סיפר. "היא הייתה שמאלית והייתי בטוח שזו בתי".
בתחילה צ'היידי לא זכרה דבר מעברה וניסיונותיו של אביה לעורר את זכרונה כשלו. "בערב לאחר מכן צ'היידי ניגשה אליי, חיבקה אותי מאחור וקראה לי 'אבא' - לא האמנתי שזה קורה, הייתי כל כך שמח", סיפר קהיילה.
בחודש שעבר הצליחו הרשויות להשיב אותה לביתה בהודו בצורה רשמית לשמחת בני משפחתה והכפר. צ'היידי לא נזקקה לטיפול רפואי או נפשי מאז, וכעת היא מבלה את ימיה במשחק עם כל השכנים - צעירים וזקנים כאחד.
היא יודעת רק כמה מילים בודדות אבל למדה במהרה איך להגיד אימא ואבא; היא מורחת קרם פנים מדי יום, צובעת את ציפורניה ומסרקת את שיערה הארוך מאוד כחלק מהשגרה החדשה והמאושרת שלה.
למרות שהיא מאוד ילדותית, צ'היידי מאוד ידידותית, למרבה ההפתעה - לא תכונה שהייתם מצפים למצוא אצל מישהי שחיה ביער עם החיות רוב חייה. "היא לומדת מילים חדשות וכישורים חדשים כל יום ועוזרת לאמה במטבח ובבית", מספר אביה.
"היא אוהבת לשוטט בכפר, לשחק עם הילדים, לקפץ ולרקוד בשוק וסוף סוף היא אוכלת אוכל מבושל", הוא סיפר. "היא מסתגלת לעולם האמיתי באיטיות אבל בבטחה - כיף לראות אותה שמחה". מהמשטרה נמסר שהמשפחה מעולם לא פנתה אליהם בבקשה לעזרה, ורק אחרי שהם מצאו אותה מעבר לגבול הם סייעו להם להשיב אותה בצורה מסודרת הביתה.
(מקור)