השנה הייתה 2011 כשריאן פוסטון הכיר את בת זוגו – שיינה הוברס. הוא היה אז עורך דין מצליח בן 28 והיא הייתה בעיצומם של לימודי התואר הראשון שלה בפסיכולוגיה באוניברסיטת קנטאקי. הם הכירו בפייסבוק ולמרות פער גילים של 9 שנים, יצאו אחד עם השנייה באופן קבוע במשך שנה וחצי. אז, חל שינוי מטריד בהתנהגותה של שיינה.

חברים של פוסטון נהגו לתאר כיצד היא הייתה מופיעה בדירתו בלי שום הודעה מוקדמת, או שולחת לו מדי יום כמות אדירה של מסרונים. ביום טוב הוא היה מקבל ממנה תריסר הודעות, ובימים אחרים למעלה מ-100. חלק מחבריו אף תיארו אותה כאישה אובססיבית, בין אם זה בתחומי הלימוד שלה – בהם היא הצטיינה – או ביחס שלה כלפי בן זוגה.

טום אוולדה, חבר של פוסטון, טען בשיחה עם כתבים מקומיים שהאובססיה של הוברס כלפי ריאן הוציאה אותו מדעתו ואף גרמה לו לרצות להיפרד ממנה – אך הוא מעולם לא עשה זאת. "הוא היה נחמד מדי", סיפר. "אני חושב שהוא פשוט לא רצה לפגוע ברגשות שלה". מאוחר יותר, נחשפה סדרת הודעות שעורך הדין שלח לחבריו בהן הוא תיאר כיצד שיינה "מדאיגה אותו", ובפעמים אחרות אפילו "מפחידה אותו".

לקראת הסתיו של 2012, ריאן החליט לסיים את מערכת היחסים הרעילה באופן סופי. זמן קצר לאחר מכן, הוא יצר קשר עם אודרי בולט – סטודנטית שייצגה את מדינת אוהיו בתחרות מלכת היופי של ארה"ב. ב-12 באוקטובר, 2012, השניים תכננו לצאת ביחד לדייט, אבל הוא מעולם לא הגיע. כמה ימים לאחר מכן, אודרי נחרדה לגלות שריאן פוסטון נורה למוות על ידי שיינה הוברס.

ההודאה של שיינה

שיינה התקשרה למוקד החירום בשעות הערב ודיווחה על כך שירתה למוות בריאן בדירתו. ממצאים מהזירה חשפו כי הוברס ירתה בו 6 פעמים עד למותו. אף על פי כן, היא טענה שסחטה את ההדק בניסיון להגן על עצמה והוסיפה שריאן נהג להתעלל בה. שיינה, אז רק בת 22, הובאה לחדר החקירות ושוחחה מיוזמתה עם בלשים. במשך דקות ארוכות, היא תיארה את פוסטון כשחצן, דיברה על ניתוח האף שלו והתייחסה באופן תמוה לכך ש"אף אחד לא ירצה להתחתן איתה אם ידעו שהיא הרגה את חבר שלה". כעבור מספר דקות, חוקרים השאירו אותה לבדה בחדר – ומה שקרה אז הוביל לפריצת דרך בפרשה.

בת ה-22 נשארה לבדה בחדר החקירות למשך כמה שעות. בזמן הזה היא התהלכה מצד אחד של החדר אל הצד השני ובאופן כללי, נראתה נינוחה מאוד. בשלב מסוים, היא אפילו החלה לשיר את המזמור הנוצרי Amazing Grace. אז שיינה התחילה לדבר לעצמה ולמעשה, הודתה ברצח של ריאן. "עשיתי את זה", אמרה בקול. "כן, עשיתי את זה. אני לא מאמינה שעשיתי את זה. אני כל כך טובה בלהעמיד פנים". בעקבות זאת, שיינה נעצרה בחשד לרצח – כשסכום שחרורה בערבות עמד על 5 מיליון דולר.

הפרקליטות טענה לאורך המשפט של שיינה כי המניע שלה לרצח הייתה העובדה שבן זוגה לשעבר החליט לסיים את מערכת היחסים שלהם. אלי וגנר, חברה של ריאן ועדת אופי מטעם התביעה, תיארה בדוכן העדים כיצד מצבו הנפשי של פוסטון התדרדר והוא נאלץ ליטול תרופות הרגעה רק כדי שיוכל לישון כמו שצריך. בהמשך, פרקליטים ציינו כיצד הנאשמת החליפה את גרסתה כמה פעמים לאורך החקירה. פעם אחת היא טענה שהרימה את האקדח משולחן האוכל בדירה, ובפעם אחרת אמרה שחטפה אותו מידיו של ריאן אחרי שהם נאבקו זה בזו. בינתיים, צוות ההגנה ניסה לצייר את הנאשמת בתור הקורבן בכל הפרשה.

הסנגורים של הוברס טענו שרעילות מערכת היחסים של השניים הייתה קשורה לדפוסי ההתנהגות של ריאן, שתואר בתור אדם עם התפרצויות זעם. בשלב מסוים הם אפילו טענו שלא ניתן היה לסמוך עליו עם כלי נשק וגוללו מקרה אחד שבו הוא השתמש בנשקו כדי לירות בספר קריאה בזמן ששהה בביתו. אף על פי כן, חבר המושבעים לא השתכנע. ב-23 באפריל, 2015, חבר המושבעים הרשיע את שיינה הוברס ברצח לאחר 5 שעות של התדיינות. מאוחר יותר, נגזר עליה לרצות 40 שנות מאסר – אך כאן לא נגמר הסיפור.

יותר משנה אחרי ההרשעה, בית הדין לערעורים קיבל את עתירת הסנגורים של הוברס וביטל את גזר הדין בטענה שלאחד המושבעים היה רקע פלילי. באוגוסט של 2018, נפתח משפט הרצח החוזר של שיינה ובו צוות ההגנה שב ותיאר את ריאן בתור בן זוג מתעלל. למרות זאת, גם אז חבר המושבעים לא השתכנע. בתום הדיונים ואחרי 5 שעות של התדיינות, היא הורשעה שוב ברצח והפעם נגזר עליה לרצות מאסר עולם – עם 20 שנות מאסר מינימליות לפני שתוכל להגיש בקשה לשחרור מוקדם. עדי ראייה שנכחו באולם הדיונים תיארו כיצד היא פרצה בבכי כששמעה את גזר הדין. כיום, היא ממשיכה לרצות את עונשה בבית הסוהר לנשים בקנטאקי.


ריאן פוסטון הותיר אחריו זוג הורים ושלוש אחיות. קת'רין, אחותו הקטנה, סיפרה שמאז הרצח הם מקפידים לשמור על כיסא אחד ריק בשולחן האוכל. "הוא היה זה ששמר על שלמות המשפחה שלנו", סיפרה. "הוא לעולם לא יזכה לקבל את כל הדברים הנפלאים שהגיעו לו בחיים".

עורך הדין קן האולי, אחד מעמיתיו של ריאן, סיפר בריאיון לערוץ החדשות CBS כיצד השניים נהגו לשחק שח-מט בשעות הפנאי שלהם – ולעיתים המשחקים היו אורכים כמה ימים עד שהוכרע מנצח. לטענתו, הם לא הספיקו לסיים את משחקם האחרון בגלל הרצח והאולי השאיר את הלוח כפי שהוא. "אני לא מסוגל לסדר מחדש את החיילים", סיפר. מאז, הוא העביר את הלוח כפי שהוא אל לשכתו ושם הוא נשאר עד היום.