אלן וויטמן ואנדרו מאסטרס הם זוג חברים שסירבו להתבגר ובכל זאת התעשרו, קצת כמו אורן חזן והפוליטיקה. הם המציאו מוצר קטלני בשם "תחת נוזלי" – ספריי שגורם לכל דבר שאתה מרסס אותו עליו להריח כמו קקי. המוצר הומצא לפני מספר שנים כשוויטמן היה בתיכון והוריו העניקו לו במתנה ערכת כימיה לנער. הוא השתמש בחומרי הערכה כדי לרקוח ריח שהריח כמו "משב חריץ ישבן, קצת כמו חור ביוב עם קמצוץ פגר של חיה". הוא השתמש בנוזל כדי למתוח את המורה שלו לספרות, ובמהרה הבין את הפוטנציאל הגלום במוצר המופלא הזה.
שנים עברו והוא טרם מצא למוצר שימוש מתאים עד שלפני 10 שנים עמד בפני פיטורים ממפעל משאיות בו עבד. היחסים בינו לבין ההנהלה הגיעו לשפל, אז הוא החליט יחד עם חברו מאסטרס להוציא את הריח הישן והטוב לפעולה. הם פיזרו מהחומר המסריח סביב המיקרוגל בחדר המנוחה וחיכו שהקסם יפעל. המקום כולו הסריח במהרה והמהנדסים לא הצליחו למצוא את מקור הריח – הם ניסו לתקן את צינורות האינסטלציה, החליפו מיקרוגל, הוציאו את השטיח ואפילו נעלו את השירותים, אך דבר לא עבד. זוג הפרחחים לא האריך ימים במפעל, אך הם ידעו כבר מה צופן להם העתיד – להפוך את התחת הנוזלי לנגיש לכל אדם.
וויטמן ומאסטרס גייסו כל אחד 18,000 דולרים כדי לייצר ולשווק את המוצר. משפחותיהם התנגדו לרעיון המשוגע, אך הם דבקו באמונתם ואחרי שנתיים הוכיחו לכולם שצדקו – "תחת נוזלי" הפך להצלחה ענקית. אנשים נוראיים מכל העולם קנו את הספריי כדי לרסס בתאי ההלבשה של חבריהם, או לנקום בשכנים מעצבנים. הדרישה למוצר הייתה כל כך גבוהה שהיא הולידה מוצרים נלווים כמו "קיא-בושם", "ישבנאקס", "קקי כלב מזויף" ו"קארמה רעה", שזה אותו ריח של "תחת נוזלי" בתווית פחות פוגענית. השימוש הכי מעניין לריח היה לאימון של מטפלים ועובדי רפואה שעלולים להיתקל בריחות לא נעימים בזמן עבודתם.
וויטמן ומאסטרס הרוויחו הון ולמעשה מבלים את רוב זמנם בצפייה במספרי חשבון הבנק שלהם עולים. "אלו חיים נפלאים", מסכם וויטמן. צאו והגשימו את חלומותיכם!
(מקור)