השיחה המסתורית למשטרה
הנערה אנתונט קאידיטו התגוררה עם אמה ושתי אחיותיה בגאלופ, ניו מקסיקו, כאשר בשעה 3 לפנות בוקר, ב-5 באפריל 1986, היא ניגשה לדלת לאחר ששמעה דפיקות. ברגע שהדלת נפתחה, אנתונט נחטפה על ידי שני גברים ונגררה לתוך טנדר שנסע מהמקום. אמה של אנתונט לא שמה לב שבתה נעדרת עד למחרת בבוקר, ורק אז יצרה קשר עם המשטרה.
חוקרי המשטרה לא הצליחו לאתר את אנתונט עד ששנה לאחר החטיפה התקבלה שיחת טלפון מצמררת בתחנת המשטרה המקומית כשמעבר לקו מדברת נערה. השיחה הייתה קצרה מדי על מנת להתחקות אחר המתקשרת, אך אמה של אנתונט, פני, אישרה שזהו קולה של בתה. בשיחה, ששוחררה לציבור, ניתן לשמוע את קולה של אנתונט אומרת את זהותה וכי היא נמצאת באלברקורקי:
למרות השיחה הקצרה, שגרמה לקרוביה של אנתונט להאמין כי היא עדיין בחיים, דבר לא נשמע ממנה במשך כמעט חמש שנים, עד שבשנת 1991 התקבל דיווח לא מאומת ממלצרית בקארסון סיטי, שהבחינה בצעירה המתאימה לתיאורה של אנתונט, שיושבת במסעדה עם בחור משונה. לאחר שהם יצאו, היא מצאה מסר כתוב על מפית מתחת לצלחת של אותה הצעירה. על המפית נכתבו המילים: "עזרו לי" ו-"התקשרו למשטרה". אולי זה היה הרמז האחרון לאנתונט. בשנת 1999 אמה פני מתה ומעולם לא גילתה מה עלה בגורל בתה.
שיחת הצווחות
ב -6 בספטמבר 2015 עזבו אשתו והילדים של הנרי מקאבה את מינסוטה כדי לבקר את המשפחה והשאירו אותו לבד. הנרי החליט ליהנות מזמנו הפנוי עם שני חברים והם בילו את הלילה במועדון לילה מקומי. עד השעה 2:00 לפנות בוקר הנרי היה שתוי ולא היה כשיר לנהוג, אז החליטו חבריו להשאירו בבית. בדרך התעקש הנרי שיסיעו אותו לתחנת דלק כדי לקנות אוכל לפני שהלך הביתה. בעל כורחם הסכימו חבריו, מבלי לדעת שזו תהיה הפעם האחרונה שמישהו יראה את הנרי חי.
בשעה 2:28 קיבלה אשתו הודעה קולית מהנרי בו נשמעות צווחות לא ברורות. היא התקשרה למשטרה ומהחקירה עלה כי לאחר שהתקשר לאשתו, הנרי התקשר גם לאחיו, שטען כי שמע מעבר לקו מישהו מתייפח לפני שהשיחה ניתקה. מאוחר יותר באותו לילה, הטלפון של הנרי שידר מיקום במרחק 4 קילומטרים מהיכן שנראה בפעם האחרונה וזה גם התיעוד האחרון ממנו.
כמעט חודשיים לאחר מכן, גופתו של הנרי התגלתה באגם לא רחוק מהמיקום שנשלח. על גופתו לא היו סימני פגיעה ולכן מותו נרשם כ"התאבדות או טביעה בשוגג". זמן קצר לפני שמת הוא קיבל הערכת ביצועים גרועה בעבודה ושכר הדירה שלו זינק, מה שגרם לחלק מקרוביו להאמין שבחר לסיים את חייו, אולם אף אחד מהפרטים הללו אינו מסביר את הרעשים המצמררים שניתן לשמוע בהקלטה, שלטענת מומחים נשמעת כמו צווחות של סבל קשה.
קול גברי מעבר לקו
ב-19 בפברואר 1983 ביקרה הילדה ג'ואן פדרסון בקניון בצ'יליוואק יחד עם אחותה ובן דודתה. בדרך חזרה הביתה התעורר ויכוח בין האחיות שהוביל את שתי הבנות הגדולות לרוץ לבית ולנעול את הדלת מאחוריהן ולהשאיר את ג'ואן בת ה-10 בחוץ בלילה הקר והחשוך. לאחר שלא הצליחה לשכנע את אחותה לפתוח את דלת, ג'ואן עשתה את דרכה לטלפון ובשעה 20:00 התקשרה להוריה וביקשה שיאספו אותה.
אביה ענה ואמר שיגיעו מיד לאסוף אותה, והעביר את הטלפון לאמה על מנת שתרגיע אותה, אולם כשאמה של ג'ואן לקחה את הטלפון, היא שמעה קול של גבר עצבני שאמר לה שאם הם לא יהיו שם תוך 30 דקות הוא יתקשר למשטרה, ואז השיחה הסתיימה.
ג'ואן לא נראתה בשום מקום. עדי ראייה טוענים שראו את ג'ואן בטלפון עם גבר לבן בשנות ה-30 לחייו, לובש ז'קט כהה. עד אחר טען שראה את ג'ואן והאיש המוזר במכונית בצבע שמנת עם גג ירוק, אולם זוהי כנראה העדות האחרונה שמרמזת אודות מה שעבר עליה באותו לילה, כי גם 35 שנים לאחר מכן לא נמצא לה כל זכר.
אמר "שיט!" בטלפון - ונעלם מעל פני האדמה
ברנדון סוונסון היה סטודנט בן 19 במכללה במינסוטה, כאשר ב-13 במאי 2008 בסביבות השעה 2 לפנות בוקר, הוא התרסק עם מכוניתו לתעלה בדרך הביתה ממסיבה. סוונסון התקשר להוריו על מנת שיאספו אותו. הוריו אישרו שיגיעו ונשארו איתו בקשר טלפוני בשעה שהיו בדרכם אליו. למרות שלא היה בטוח במיקומו המדויק, ברנדון הניח שהוא ליד העיירה לינד מכיוון שהצליח לראות אורות מרחוק. הוא אמר לאביו בטלפון כי ילך לשם ויפגוש אותו בחניון של בר מקומי.
ברנדון נשאר בקשר עם אבא שלו בטלפון במשך 47 דקות עד שבסופו של דבר הוא אמר את המילה "שיט!" לפני שהשיחה התנתקה. לאחר ששמעו זאת ולא הצליחו למצוא את בנם ולמרות חיפושים נואשים, פנו הוריו של ברנדון למשטרת לינד כדי להכריז עליו כנעדר.
נתוני הטלפון הסלולרי שלו נבדקו ונמצא כי ברנדון התקשר מעיירה בשם טאונטון, במרחק של כמעט 40 קילומטרים מלינד. חיפושים נפתחו באזור ועד מהרה נמצאה השברולט שלו מצפון לכביש המהיר 68. לאחר חיפוש של 30 יום באזור לא ניתן היה לאתר את ברנדון וגורלו נותר בגדר תעלומה עד היום.