"השמועות הרבות על עצם מעופף הפכו אמש למציאות כשקצין המודיעין של יחידת המפציצים 509 של חיל האוויר הצליח לשים את ידיו על חפץ כזה" - זה היה לשון ההודעה לעיתונות שפרסם צבא ארה"ב כשתקרית התרסקות העב"ם המפורסמת בהיסטוריה התרחשה בקיץ 1947 ליד העיירה רוזוול שבניו מקסיקו (ארה"ב).
אחת מהטענות הרבות שעלו על ידי חובבי קונספירציות הייתה שמזירת ההתרסקות חולצה חללית חוצנית וגופות של חוצנים. 24 שעות לאחר פרסום ההודעה הרשמית, שינה צבא ארה"ב את גרסתו וטען שהעצם המעופף היה בעצם בלון לחיזוי מזג אוויר שהתרסק בחווה סמוכה. התקשורת והציבור באותה תקופה קיבלו את ההסבר הזה אך מאז עלו שאלות רבות שלא זכו לתשובות.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
בין כל הספקולציות, מדי פעם צצות עדויות של אנשים שהיו שם - חקלאים, אנשי צבא ותושבים - המספרים את מה שכבר כולנו למדנו ללעוג לו ולזלזל בו אבל במקרים נדירים אפילו יותר צצה גם עדות מפי אנשים כה אמינים שקשה להתעלם ממנה. "זה לא היה בלון לחיזוי מזג אוויר - זה היה בדיוק מה שאנשים דיווחו בפעם הראשונה", חושף כעת גם צ'ייס ברנדון, סוכן סוכנות הביון האמריקנית (סי.איי.איי) אחרי 35 שנות שירות בסוכנות. "זה היה כלי רכב שלא הגיע מכדור הארץ".
ברנדון חשף את עדותו ביום השנה ה-65 לתקרית רוזוול. לטענתו הוא ראה במו עיניו ראיות לביקור החוצני במתחם בעל סיווג בטחוני גבוה במפקדת הסוכנות בלנגלי. "זה היה בתוך מתחם מסוגר", הוא סיפר. "הייתה שם קופסה אחת שצדה את עיני, עליה הייתה כתובה רק מילה אחת: 'רוזוול'. חיטטתי בתוכה, הנחתי אותה על מדף ואמרתי לעצמי: 'אלוהים ישמור, זה באמת קרה'". ברנדון היה סוכן חשאי במשך כמעט 25 שנה והוא יודע שאסור לו לגלות אילו עדויות בדיוק הוא ראה בקופסה.
"היה שם מעט חומר כתוב, כמה תמונות וזה כל מה שאני מוכן להגיד על תכולת הארגז", הוא הצהיר. "מה שכן היה שם זה אישור חד משמעי למה שאני ורבים כמוני האמנו בו במשך שנים - התקרית אכן התרחשה". קבצים שפורסמו לאחרונה על ידי האף.בי.איי מחזקים את דבריו של ברנדון. במאגר רשת חדש הנקרא "הכספת" (The Vault) מופיע מזכר תחת הכותרת "עצמים מעופפים" בו מצוטט חוקר מטעם חיל האוויר שמאשר כי "שלוש צלחות מעופפות חולצו באזור ניו-מקסיקו". בנוסף מצוין במזכר שחוקר חיל האוויר העביר את המידע לסוכן מיוחד; שם הסוכן המיוחד ושמו של החוקר צונזרו.
"העצמים תוארו בפניי כבעלי צורה עגולה עם מרכז מוגבה", נכתב במזכר. "היקפם בערך 15 מטרים ובכל אחד מהם היו שלוש גופות בעלות צורה אנושית בגובה של פחות ממטר. הם לבשו בגד מטאלי בעל מרקם עדין ונעטפו בצורה המזכירה חליפות לחץ של טייסי ניסויים". קשה לקחת ברצינות את התיאור הקלאסי של החוצן הנמוך המעוות עם החליפה הכסופה אבל בין קונספירציה אחת לאחרת אפשר גם לטעון שהממשל האמריקני חקק את הדימוי הזה במוחנו במשך 65 שנה וקשר אותו באמצעות סדרות וסרטים הוליוודיים לזלזול וגיחוך. נגיד.
נתיחת החוצן
בשנות התשעים צץ סרטון באיכות ירודה באורך 17 דקות שתיעד אנשים בחלוקים לבנים חוקרים ביסודיות גופה של חוצן המוטל לכאורה ללא רוח חיים על שולחן מתכת. ריי סנטילי הבריטי טען שקיבל את התיעוד מאלמוני ששירת בעבר כצלם צבאי ובשנת 1995 הסרטון נמכר לרשתות טלוויזיה ב-32 מדינות. 11 שנה לאחר מכן, בשנת 2006, נסטילי הודה בזיוף הסרטון אך טען כי הוא מציג שחזור מדויק של סרטון אחר בו הוא צפה.
סנטילי וחברו המפיק גארי שופילד טענו כי עד שהם אספו מספיק כסף לקנות את הסרטון המקורי, בו הם צפו בתחילת הניינטיז, כל מה שנותר ממנו זה כמה פריימים בשל נזקי חום ולחות (יותר מ-40 שנה חלפו מתיעוד הנתיחה ועד שהם צפו בסרטון ואז הוא נהרס כמעט לחלוטין תוך כמה שנים?). סנטילי אפילו טען שכמה פריימים מהסרטון המקורי הוטמעו בשחזור, אך הוא מעולם לא אמר אילו פריימים.
רוזוול זה לא אזור 51
אזור 51 היא פיסת אדמה נידחת בנוואדה (ארה"ב) המוכרת בעולם כמקום הסודי ביותר בהיסטוריה - ולאורך שנים רבות זה באמת היה המצב. מדובר במדבר צחיח המוגדר כשטח צבאי סגור ובו בסיס המשמש לפיתוח וניסוי כלי טיס צבאיים סודיים. מטוסי ריגול סודיים כמו U-2, הציפור השחורה ו-F-117 פותחו שם בתקופת המלחמה הקרה בשנות החמישים עד שנות השמונים. הסודיות הרבה סביב המתקן, והעובדה שבאמת פיתחו שם כמה מכלי הטיס המוזרים ביותר, תרמו לאווירת המיסתורין שאופפת את המקום.
כבר עשרות שנים שחובבי קונספירציות רבים פוקדים את גדרות השטח הצבאי הסגור כדי לנסות להשיג עדויות לקיומו של הגביע הקדוש בכל הנוגע לאזור 51 - כלי הטיס החייזריים שהתרסקו לכאורה בתקרית רוזוול. אחד הגורמים העיקריים שתרמו למוניטין של המקום היא עדותו של בוב לאזר, שטען כי עבד במתקן סודי בשם "מחלקה 4" (S-4) בתוך הבסיס הצבאי הסודי באזור 51, ועסק בחקר צלחת מעופפת שמסתירה ממשלת ארה"ב.
האזור מוגן על ידי מכ"ם וחיישני תנועה ומי שמגיע לפתחו של הבסיס נתקל במהרה במאבטחים חמושים המועסקים על ידי חברת אבטחה פרטית. האזור אינו מופיע במפות ממשלתיות ותמונות לווין של הבסיס לרוב נעלמות מהרשת בשקט. ובנוסף, עקב תביעות של עובדים בטענה שהם נחשפו לחומרים מסוכנים, מוציאה ממשלת ארה"ב מדי שנה פקודה הפוטרת את המתקן הצבאי ממחויבות לחוקי פיקוח סביבתיים.
(מקור)