רוב האנשים יחשיבו חופשה טובה ככזו שכוללת מלון יוקרתי, חדר מפנק, ים להשתזף בו וסניף של פריימארק. אבל יש גם כאלה שאוהבים לבחור את היעדים שלהם מסביב לעולם לפי אתרים אפלים מסקרנים, בחיפוש אחר העל טבעי.
אם גם אתם כאלה, בואו תשמעו על המלון עם החדר הכחול שמפחיד כל מי שמגיע אליו, התעלה שמשכה אליה מתאבדים ללא כל סיבה נראית לעין והספרייה שכלואה בה רוחו של איש אחד אומלל במיוחד.
תעלת אובוודני
התעלה הזו היא הארוכה ביותר בסנט פטרסבורג שברוסיה. היא נחפרה בסוף המאה ה-18 אבל המים בה הפכו לרדודים מידי מכדי שכלי שיט גדולים יוכלו לעבור בה. כיום רק סירות קטנות עוברות בה ואנחנו בספק שהשטים בה נהנים מהדרך.
לצער התושבים בסביבה, התעלה ידועה בתור מוקד התאבדות - אבל זה עדיין לא החלק הכי נורא. דווח כי הרבה מאלה ששרדו את נסיונות ההתאבדות, אמרו כי כשעברו ליד התעלה, הם הרגישו כוח לא מוסבר שממש דוחף אותם מעבר למעקה. חלקם אף טענו שראו אישה לבושה לבן מתחת לפני המים בתעלה, לפני שקפצו לכיוונה מבלי לדעת בכלל למה.
ואם זה לא מספיק כדי לגרום לכם לצמרמורת, אז דעו שהעובדים שבנו את התעלה התלוננו רבות על כאבי ראש והתפרצויות אלימות ללא סיבה נראית לעין, חלק מאמינים שהעובדים הושפעו מקללה שנחה עליהם כי נאלצו לחפור דרך בית קברות פגאני עתיק. לא פלא שהתעלה נחשבת עד היום לאחד המקומות המקוללים ברוסיה.
יער ויטקוויצ'ה
מספיק לומר את המיקום של היעד הרדוף הבא בפולין כדי להבין: יער ויטקוויצ'ה (Witkowice) נמצא רק חצי שעה מאושוויץ, וב-2001 התרחש בו מקרה מפחיד ממש.
לפני 20 שנה, קבוצה של תלמידים תכננה לבלות את הלילה ביער. לפי חלק מהחברים שהיו שם, בסביבות השעה 20:30 בערב הם נתקלו באדם מבוגר שהזהיר אותם לא להיכנס לתוך היער, אך 9 מהם נכנסו פנימה בכל זאת - ולא נראו יותר לעולם.
לפי שמועות שפשטו לאחר המקרה, חבריהם של אותם צעירים נכנסו ליער לחפש אחריהם, שם מצאו לכאורה מצלמה, ובה תמונות מטושטשות של החברים כשסביבים ערפל סמיך. השמועה הזו לא הוכחה, אך בכל מקרה השוטרים ערכו חיפושים נרחבים אחר הצעירים - שהסתיימו ללא הצלחה.
מאז, התגלה שצמוד ליער היה לפני שנים כפר בשם מירנה אשר עלה בלהבות. תושבים רבים מתו שם, כמו גם בטקסים שטניים שנעשו באזור. ההיסטוריה המצמררת הזו גרמה למקומיים להתרחק מהמקום ולהאמין שביער שוכנת ישות מאיימת.
מלון Pousada Serra da Estrela
ה-Pousada Serra da Estrela הוא מלון חמישה כוכבים מרהיב בפורטוגל, שמציע לבאים אליו כל מה שרק אפשר לחלום עליו - נוף עוצר נשימה לרכס ההרים סרה דה אסטרייה, חדרים מדהימים וניתוק מחיי היום יום. רק שהוא לא תמיד היה הדבר המדהים הזה.
כאשר המבנה המרשים הוקם, מעט לפני מלחמת העולם השנייה, הוא בכלל נועד כמתקן לטיפול בעובדי הרכבת שסבלו ממחלות סופניות. בשלב מסויום, הוא הפך לסניטריום, מקום לאשפוז ומרפא לאנשים מכלל הציבור, אשר חלו במחלות מדבקות במיוחד שאז עוד לא נמצא להן טיפול. כפי שאפשר לדמיין, מאות חולים מצאו שם את מותם, וכמו בכל בית חולים במקום נידח, שמועות החלו לצוץ על הקורה בתוך המבנה. רבים רמזו לכך שקל יותר היה להיפטר מהחולים מאשר לנסות לעזור למי שגורלו אבוד.
בשנת 1980 המקום נאלץ לסגור את שעריו. לא הרבה זמן אחר כך, כשהמבנה עמד נטוש, נפוצו שמועות על רוחות רפאים של החולים שמתו במקום וכעת פוקדים את הבניין. אורחים רבים שאוהבים "תיירות אפלה" מגיעים לשם במיוחד בשל השם המצמרר שהמקום קיבל, כאשר חלקם טוענים שהם אכן נתקלו בתופעות מוזרות ברחבי המסדרונות.
מלון union øye
בעיירה אויה (Øye) שבנורבגיה נמצא אחד המלונות היפים והחשובים של אירופה. מלון יוניון אויה נמצא על ההרים וביקרו בו בעבר לא מעט בני אצולה אירופאית. אבל המלון ידוע גם בשל החדר הכחול. חדר עם היסטוריה טרגית.
לפי הסיפור של המקום, במאה ה-19 לנו בחדר הכחול משרתת בשם לינדה וקצין גרמני. אותו קצין היה נשוי לאישה אחרת וכאשר ביקש להתגרש ממנה כדי להיות עם לינדה, היא סירבה והוא התאבד. כאשר לינדה גילתה את הבשורה הנוראית, היא הלכה אל הפיורד הקרוב למלון והטביעה את עצמה.
למרות שתיירים רבים מהעולם לא מכירים את הסיפור הזה, אורחי המלון טענו עם השנים שהם שומעים רחשים של אישה. חלק מהאורחים אף אמרו שיכלו להישבע שלא רק ששמעו קולות בכי של אישה, אלא גם ראו אחת. לאחר אינספור טענות דומות, תיאור רוחה של האישה נקשר לסיפור של לינדה ורבים מאמינים שזו היא.
מאז, רבים בעולם רוצים להגיע למלון המבודד במיוחד כדי לנסות ולראות אם יצליחו לתעד פעילות על טבעית במקום. החדר הכחול מבוקש מאוד על ידי ציידי רוחות, כאשר האורחים שרוצים לישון בו מקבלים איתם קערה עם שום כדי להרחיק את הרוח של לינדה. ידוע שאלה שלא מעוניינים להרחיק את לינדה מסמנים זאת לבעלי המקום על ידי השארת הקערה מחוץ לחדר.
עיירת הרפאים לה נוריה
במדבר אטקמה שבצ'ילה נמצאת עיירת הרפאים לה נוריה. בתחילת המאה ה-19 היא נחשבה לעיירה מצליחה שרוב תושביה עסקו בכריית אשלגן. אלפי בני אדם גרו בה וניהלו את חייהם הרגילים.
לצערם של התושבים, ברבות השנים הפופולריות של העיירה התדרדרה בשל תחרות כלכלית מול עיירות אחרות ושרפה גדולה שפרצה במקום. בנוסף, עם אלטרנטיבה סינטתית שנמצאה לאשלגן, רוב תושבי העייריה איבדו את פרנסתם ועזבו בבת אחת את המקום. תוך זמן קצר ממש, העיירה נותרה נטושה לחלוטין מכל אדם.
בעקבות הנטישה, שודדי קברים היו מגיעים לבית הקברות המקומי ובוזזים מכל הבא ליד ומשאירים קברים פתוחים עם חלקי גופות חשופים בכל מקום. המראה היה מזעזע ועם הזמן המקום קיבל שם רע, כאשר תושבים לא רצו לדרוך על האדמה מחשש שהשודדים פגעו בכבוד המתים ואלה ירצו לנקום בכל מי שיגיע לשם.
האגדה האורבנית טוענת כי כעת הרוחות של הגופות שנשדדו מתעוררות בלילות, יוצאות מהקברים הפתוחים וזועמות על חילול מקום מנוחתן. אלו שכן היה להם אומץ להגיע למקום, טוענים כי שמעו שם צעקות שמקורן לא ידוע.
הספרייה הציבורית קימברלי
הספרייה הזו ידועה גם בכינוי "ספריית אפריקה" והיא נחשבת עד היום לאחת מספריות המחקר הטובות בדרום אפריקה. אבל בנוסף להיותה מקום עם ספרי מחקר רבים על היבשת, היא גם נחשבת לספרייה רדופה שתושבים רבים לעולם לא יעזו להיכנס אליה - והכל בגלל רוח של אדם אחד.
הספרן הראשון שעבד במקום בתחילת המאה הקודמת, ברטרנד דייר, נתפס מועל בכספים. כאשר הדבר התגלה, הוא החליט לשים קץ לחייו על ידי שתיית רעל. הוא אכן מת כתוצאה מכך, אבל רק לאחר 3 ימים של סבל נוראי.
עם זאת, מבקרים שפקדו את המקום לאחר התאבדותו אומרים כי דייר אף פעם לא עזב את התפקיד. לפי עדויות רבות מדי, רוחו של דייר נראתה משוטטת בספרייה. חלק טענו כי ראו אותו פשוט מסדר ספרים בשקט. עם השנים, תושבי המקום רק הפכו למפוחדים יותר ויותר מהישות שיש בספרייה, עד שנוצר אתגר אומץ ידוע: אלו הרוצים להוכיח שהם באמת לא מאמינים ברוחו של דייר, צריכים להיכנס לספרייה ולצעוק את שמו - דבר שעלול לגרום לו להופיע.
מצדה
אבל לא רק בחו"ל יש סיפורים על רוחות רפאים. מסתבר שעבור תיירים מהעולם שאוהבים לקבוע את החופשה לפי מקומות אפלים ורדופים ומחפשים את העל טבעי, ישראל היא יעד מסקרן. למה? בגלל אתר מצדה.
כידוע, בזמן שהרומאים רצו לכבוש את מבצר מצדה, המורדים היהודים - שהיו בתוך המבצר וכבר היו מותשים מהקרבות וידעו שאין להם סיכוי לנצח - [ביצעו התאבדות המונית כדי שלא יצטרכו להמיר את דתם ולהפוך לעבדים. עבור ישראלים, המקום נחשב לאתר שמסמל את חשיבות החירות והמלחמה עליה, אבל לא כך עבור אלה המאמינים ברוחות רפאים.
אלפי מבקרים מגיעים לאתר מצדה מדי שנה, ותאמינו או לא - אבל רבים מהתיירים טענו לאורך ההיסטוריה ששמעו צעקות מצמררות של אלו ששלחו יד בנפשם. אחרים אף נשבעו שראו רוחות חסרות מנוח המסתובבות במקום בבלבול.
הראציונליים טוענים שבשל המיקום של מצדה, במדבר יהודה, תנאי מזג האוויר משפיעים על התיירים, שלא רגילים לחום וליובש ולכן הגיוני שרבים בעצם סובלים ממכות שמש והזיות. ורואים ושומעים דברים שלא באמת נמצאים שם. אבל היי - כיעד קרוב, אתם מוזמנים לבדוק את הטענות האלה בעצמכם.