אנשים רבים ברחבי העולם מתחבטים בשאלה האם יש חיים אחרי המוות. למעשה, תרבויות שונות ברחבי העולם ודתות שעוסקות בסוגיה הזאת במשך אלפי שנים עדיין לא הצליחו להביא תשובה וודאית לשאלה "האם יש חיים אחרי המוות?". למרות זאת, חוקר אחד סבור כי יש בימינו מספיק ראיות בשביל להוכיח כי הסברה הזאת לכל הפחות מתקבלת על הדעת.
פרופסור סטיבן בראוד, מומחה לפילוסופיה מאוניברסיטת מרילנד, התייחס לסוגיה בריאיון לכלי התקשורת בבריטניה וטען כי מדובר בקונספט עם "אחיזה במציאות" – לפחות אם לוקחים בחשבון ראיות מתחומים שונים. "אני חושב שמתקבל על הדעת שיש החיים לאחר המוות", אמר בראוד. "בין אם זה מעדויות על גלגול נשמות או תקריות שבהן נוצר קשר עם מישהו אחרי מותו".
בראוד הדגיש כי מדובר בנושא שנוי במחלוקת וחשוב מאוד להפריד בין מה שנחשב כראיה למה שלא. "אם אתם שואלים אותי, ישנן מגוון ראיות שמוכיחות כי יש חיים אחרי המוות", הוא מספר. "ממקרים של ילדים שיכולים לספר על חייהם הקודמים או אפילו מתקשרים שמסוגלים להביא פיסות מידע ספציפיות שאומתו על ידי חוקרים וקרובי משפחה".
אחת הדוגמאות העיקריות שהוא מקפיד להשתמש בהן היא תופעה מסתורית מעולם הרפואה, שבה אנשים שקיבלו תרומת איברים מציגים זכר לאופי של התורמים שלהם. "ישנן ראיות חדשות ומסקרנות מתחום השתלות האיברים אשר מחזקות את הסברה שיש חיים אחרי המוות", הוא מסביר. "לאורך השנים היו מספר מקרים של השתלות לב או ריאה בהם אלו שקיבלו את האיבר הציגו שינוי התנהגותי שהתכתב עם התורמים שלהם. מקרים שאנשים כאילו קיבלו תכונות אופי מאנשים שמתו והם לא הכירו מעולם".
לטענתו של בראוד ניתן לשלול בקלות רבה מקרים של הונאה וכתוצאה מכך, להישאר עם מאגר של עדויות מהימנות ומורכבות איתן קשה להתווכח. למרות זאת, ישנם חוקרים נוספים בתחום שמתייחסים לאמירותיו במידה של ספקנות.
שורה של אנשי רפואה ומדענים התייחסו לטענותיו של בראוד והצביעו על הבעייתיות שבהן – ספציפית בגלל הקושי להוכיח אותן באופן אמפירי. למרות זאת, הם הסכימו שלא יזיק לשמור על "ראש פתוח" בנושא. פרופסור אנתוני וורן, הדיקן של ביה"ס ב-London School of Medicine, התייחס לדבריו של בראוד ואמר: "אין שום בסיס מדעי שיכול להסביר איך הדברים שהוא תיאר קורים. אף על פי כן, אני לא יכול לבטל אותם לחלוטין".