דמיינו שאתם מטיילים ביער, ופתאום שומעים ענף נשבר תחת משקל כבד. אתם מסתכלים סביבכם בבהלה ורואים לרגע משהו גדול...גדול ושעיר. האם הרגע ראיתם את ביגפוט?
אוקיי, סביר שלא. אבל רק בגלל שאין באמת חיה ששמה ססקוואץ' לא אומר שאין רקע מדעי לכמה מהדיווחים על יצורי פרא אגדיים, או לגילויין של חיות פלאיות מזנים שחשבו שנכחדו מזמן.
הנה כמה מהסיפורים הכי מדהימים מאחורי כמה מהיצורים הכי פנטסטיים שאי פעם חיו בינינו.
או לא.
1. זאב טזמני
האמת היא שסיפורו של הזאב הטזמני (אל תתבלבלו עם השד הטזמני) הוא סיפור עצוב. מי שהיה פעם הטורף הכי גדול באוסטרליה, נעלם מהיבשת הדרומית לפני כ-2,000 שנה בעקבות פלישת האדם, וניצוד בטזמניה ע"י מתיישבים אירופאים החל מתחילת המאה ה-19 עד שנכחד סופית ב-1936. או שמא?
חיפוש מפתיע לאיתור זאבים טזמניים חיים יצא לדרך ב-2017, אחרי שהתקבלו שני דיווחים מהימנים יחסית על קיומה של החיה בטבע. התצפית הראשונה מקורה בעובד רשות הגנים של טזמניה, והשנייה באה מצד חובב טבע מוכר באותו אזור. כמה חודשים אחר כך, כמה חובבי זאבים טזמניים שיחררו וידאו שלטענתם הראה פרט בטבע. אבל מומחים הביעו ספקות מול הטענה שהיצור המוצג בקטע המטושטש הוא אכן זאב טזמני.
אם היצורים העתיקים האלה חיים אי שם בטבע גם כיום, הם עדיין לא התגברו על הביישנות שלהם.
2. ביגפוט
ביגפוט הוא הענק הבלתי מעורער של תחום הקריפטוזואולוגיה, "תחום מחקר'' העוסק בחיות פרא מיתולוגיות. נראה שהיצור דמוי-האדם השעיר הזה צץ בכל מקום בארה"ב שבו יש יער.
אבל, אויה, אין שום הוכחה שקופי-אדם עצומים משוטטים להם באזורים נידחים. ב-2008, זוג מג'ורג'יה טענו שיש בידם גופה של ביגפוט, יחד עם דוגמית DNA המוכיחה שלא מדובר בחיה מוכרת. אבל ה-DNA התגלה כשייך לאופוסום, וה''גופה'' הייתה תחפושת גורילה מקומטת.
DNA הוא, מתברר, אמצעי ההוכחה האהוב על ציידי ביגפוט. ב-2012, חברת ששמה די.אנ.איי דיאגנוסטיקס טענה שמחקר שעבר ביקורת עמיתים מדעית ניתח שלוש דוגמיות שונות ומצא שביגפוט הוא צאצאם של הומו-ספיינס עתיק ומין לא ידוע של קוף-אדם. אבל כשהמאמר יצא לאור, זה היה ב"מגזין" חדש לגמרי, ובו מאמר אחד בלבד – אותו "מחקר'" על ביגפוט.
מיותר לציין שהקהילה המדעית לא התרשמה במיוחד.
3. ייטי
ואם ביגפוט הוא מקרה ברור של עשן בלי אש, מה עם בן דודו חובב השלג?
הייטי הוא אגדה שסובבת סביב הרי ההימלאיה, גובהו אמור להיות בין 1.85 ל-2.10 מטר, ופרוותו כהה. "ראיות מדעיות" על קיומו של הייטי צצות מדי פעם, מדיווחים על טביעות רגליים מסתוריות (כנראה דובים), ועד לקווצת פרווה ו"מיטת ייטי" שנמצאה בסיביר על ידי צוות רוסי ב-2011.
ב-2015 דווח שיזמים יצירתיים מוכרים אוויר בקופסה הישר ממערה בסיביר שבה התגלו "עקבות למגורים'" של ייטי. תמורת כעשרה שקלים, תיירים יכולים לקחת איתם הביתה מעט מהאוויר שנשם היצור האגדי.
4. המפלצת מלוך נס
מפלצת מיתית נוספת שסיפקה הזדמנויות עסקיות רבות היא 'נסי', שעל פי האגדה חיה במעמקי לוך נס שברמה הסקוטית. האגם הקר והעמוק הוא טריטוריה מושלמת למפלצת – בחלקים מסוימים עומקו מגיע ל-230 מטר, ככה שבהחלט יש לה איפה להתחבא.
אבל תצפיות של נסי הן לעיתים קרובות בולי עץ מרקיבים, סיפור של שיכור מקומי או סתם מתיחה. ההוכחה הכי מוכרת לקיומה של נסי היא תמונה מ-1934, שלכאורה מראה גוף עם צוואר ארוך השט על פני מי האגם הידוע. אבל גם התמונה הזאת התבררה כמתיחה, שנעשתה בעזרת צוללת צעצוע שהודבקה לה תותבת מחימר.
5. חד קרן אמיתי
לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. הסאולה היא חיה שאפשר לחשוב עליה שהיא רק אגדה, אבל היא אמיתית לגמרי. סאולות חיות באזורים נידחים של ויאטנם ולאוס, והן כונו "חדי הקרן האסייתיים" ו"החיה המנומסת" על שם השקט שבו הן הולכות ביערות העד האסייתיים. הן נראות לעיתים רחוקות מאוד, ונצפו לראשונה רק ב-1992. אמנם לסאולות יש שתי קרניים, אבל המון פעמים אנשים שראו אותן מהצד היו בטוים שנתקלו בחד קרן, מה גם שלפעמים באמת הייתה רק קרן אחת.
ב-1999, שתי סיאולות נתפסו על חם במצלמות שהוצבו במיוחד, והוכיחו שהמין עדיין קיים בטבע. נכון אין סאולות בשבי בשום מקום בעולם, והמין המיוחד הזה נחשב בסכנת הכחדה חמורה.
6. בת הים מהקריות
בהתחשב בכל הדברים המוזרים שאורבים במעמקי הים, קשה להאשים את המלחים הראשונים על שזיהו בנות ים במסעותיהם הארוכים.
אחד ממתיחותיו הידועות ביותר של האמרגן האמריקאי הידוע פי.טי בארנם הייתה עדות לקיומה של בת ים בסביבות 1840, שהתגלתה כלא יותר מפלג גוף עליון של קוף שנתפר ישירות אל פלג הגוף התחתון של דג.
כמה מהדיווחים עליהן נמשכים גם בימינו, כולל שורה של "תצפיות'" בחוף של קריית ים, כאן בישראל, ב-2009. למרות פרס של מיליון דולר למי שיצלם תמונה של בת ים, נכון להיום אף צילום שלהן לא הגיע לתקשורת.
7. נראה אתכם אומרים את השם הזה שלוש פעמים מהר
קשה שלא לאהוב מפלצת מיתולוגית שפירוש שמה המילולי הוא 'מוצץ הכבשים'. הצ'ופקברה קיבל את שמו בגלל שנטען עליו ששיטת התקיפה שלו כוללת התנפלות על בהמות ומציצת דמן. מקורה של האגדה במרכז ודרום אמריקה, אך גם בטקסס ובקריביים יש מי שטענו למפגש עם התפלץ.
למרבה הצער, הדיווחים על קיומו של אל צ'ופקרבה הם כנראה מוגזמים במקרה הטוב. הפרטים שמתגלים או נתפסים הם לרוב זאבי ערבות רגילים, או פשוט כלבים מטונפים במיוחד.
ב-2014 זוג מטקסס שיתף סרטון שמראה יצור חסר שיער, עליו נאמר שהוא גור צ'ופקברה... התברר שמדובר ברקון מוכה שחין.
8. כריש גובלין
היערות הם לא המקום היחיד בו תוכלו למצוא חיות מבהילות במיוחד. אם אתם מחפשים פלאים ביולוגיים מסתוריים, שום דבר לא ישתווה למעמקי האוקיינוס. ישנם, תאמינו או לא, גובלינים שם למטה.
כרישי גובלין, בסדר, אבל גובלינים. כרישי המעמקים האלה נצפים רק לעיתים רחוקות, כי הם מתקרבים לפני המים רק לעיתים רחוקות. יש להם חוטם ארוך, והלסתות שלהם מעוטרות בעשרות שיניים מעוררות צמרמורת. הם נצפים בדרך כלל מול חופי יפן, אבל הם גם נתפסו בטעות מספר פעמים על ידי דייגים במפרץ מקסיקו. רובם באורך של כ-2.4 מטרים, אבל כריש אחד שנתפס הגיע לאורך מדאיג של 5.5 מטרים.
9. השטן מג'רזי
מדובר בדוגמה מפורסמת לפולקלור המקומי של ניו-ג'רזי. על השטן מג'רזי נאמר שיש לו כנפיים של עטלף, ראש של סוס וזנב של לטאה – לא בדיוק יצור שהייתם רוצים לפגוש בסמטה חשוכה.
למזלכם, השטן מג'רזי הוא מאה אחוז מיתוס. מקורה של האגדה במאה ה-18, בה סופר על אם מיואשת ל-12 שהתבשרה שהיא בהריונה ה-13. היא צעקה בתגובה – הלוואי שיוולד לי השטן בכבודו ובעצמו. על פי האגדה, המשאלה שלה התגשמה, ומאז היצור הנורא סיכן עיירות שלמות ועדרי בקר בכל האזור. זאת האגדה, בכל אופן.
השטן מג'רזי מתואר בצורות שונות מאוד לאורך השנים הרבות בהן נצפה, והשיא היה כנראה ב-1909. אז מאמן חיות חמדן הדביק כנפי עטלף וטפרים לקנגורו מסכן, וגבה ממבקרים כסף על הצפייה בו.
במאה ה-20 האגדה הייתה השראה לפרק של תיקים באפלה, וגם לשמה של קבוצת ההוקי של ניו-ג'רזי. שיפור ניכר.
10. עב"מים
האם פניהם לשלום? תלוי את מי שואלים. יש הרבה סיפורים על עצמים מעופפים בלתי מזוהים, וחלקם אפילו נחקרו על ידי סוכנויות ממשלתיות סודיות (פוקס מאלדר, האם שומע?).
במרץ 2018, דו"ח של רשות התעופה האמריקאית חשף ששני טייסים בטיסה מסחרית חווה מפגשים מהסוג העב"מי. הדיווחים האלה טרם הוסברו במלואם, אבל אולי שווה לציין שעד היום דיווחים על עב"מים – כמו אלה שהתרחשו סביב אזור 51 ברוזוול – מקורם במטוסים צבאיים נסיוניים.
כנראה שרוב הדיווחים על עב"מים הם לא כל כך משונים. תופעות טבע נפוצות כמו ברקים, מבני עננים מוזרים ואפילו הכוכב נוגה כבר נחשבו בטעות לעב"מים.