השבוע כתבנו לכם על עדותו המסעירה של ג'פרי ונטרה (55), אשר נחשף במשך 8 שנות עבודתו בתור מפעיל של לווייתני אורקה ב-SeaWorld להתעללויות שיונקי הים חווים מצד ההנהלה. לטענתו, הלווייתנים הקטלנים שהיו בפארק נהגו לשחות בבריכות זעירות (בקוטר של כ-12 מטרים) שעה שבטבע הם מסוגלים לשחות למרחקים של מאות ק"מ ביום. כתוצאה מכך, היונקים האדירים פיתחו הפרעות התנהגות והחלו לפגוע בעצמם ובמפעילים.
ונטרה סיפר לכלי התקשורת בבריטניה כיצד הוא הותקף על ידי לווייתני האורקה לפחות 10 פעמים במהלך עבודתו בפארק. כמו כן, הוא תיאר כיצד הם נהגו לפגוע בעצמם ובחיות האחרות. "היו הרבה סימנים של פגיעה עצמית על הלווייתנים", הוא סיפר והוסיף כי נהג לראות את בעלי החיים לועסים בטון או שוחקים את השיניים שלהם מרוב שיעמום – אז מה היה הפתרון של הנהלת הפארק? סמי הרגעה.
"אלו שהיו מאוד אגרסיביים היו מקבלים ואליום", סיפר ונטרה. לטענתו, הוא עבד עם 20 לווייתנים בפארק השעשועים באורלנדו ומתוכם, היו 3 שהוגדרו כאגרסיביים מדי. עדותו זעזעה גולשים רבים אך חשוב להדגיש, זוהי לא הפעם היחידה שחיות עברו התעללויות מן הסוג הזה לצורך מטרה אנושית – במקרה הזה, בידור. ההיסטוריה של בני האדם מלאה ברגעי שפל בהם אנשים הציבו חיות בסיטואציות בלתי נתפסות. חלק מהפעמים זה היה למטרות מחקר, פעמים אחרות לצורך פיתוח יישומים ולעיתים אפילו בשביל הרווחה של המין האנושי:
חיות חלל
המירוץ לחלל בין המעצמות הוביל את רשויות ארה"ב ובריה"מ לעשות לא מעט דברים שנויים במחלוקת – אחד המובהקים ביניהם הייתה תופעת שיגור בעלי חיים אל מחוץ לאטמוספרה של כדור הארץ.
הראשון למות היה קוף מאקוק ששמו אלברט, אשר שוגר לחלל על גבי טיל מסוג V-2 Blossom ביוני 1948. מטרת השיגור הייתה לבדוק את השפעות ההאצה וחוסר המשקל בחלל על אורגניזם חי. הוא לא שרד את השיגור והאמת, הוא גם לא היה אמור לשרוד.
אחריו, הייתה הכלבה לייקה שהייתה ילידת כדור הארץ הראשונה לצאת מן האטמוספרה. על פי הדיווחים, היא מתה כ-7 שעות אחרי ההמראה כתוצאה ממתח נפשי. אפילו הצרפתים הצטרפו בשלב מסוים ל"חגיגה" כשהם שיגרו את פליסט, החתולה הראשונה שעפה לחלל. היא אמנם שרדה את הטיסה וחזרה לכדור הארץ בשלום, אבל מדענים המיתו אותה בשביל לחקור את השפעות השיגור על מוחה – והיא לא הייתה האחרונה כמובן.
המעצמות שיגרו ארנבים, חולדות, עכברים וכלבי רחוב לצורך פיתוח של מעבורות חלל, וחלק מהחיות הללו ממשיכות לרחף בחלל ללא רוח חיים עוד בימינו.
צבא הקופים של סטאלין
An unsuccessful attempt to breed a humanzee was made by Ilya Ivanovich Ivanov in the 1920s. To do this, he tried to impregnate a chimpanzee with human sperm. pic.twitter.com/vIB8FDe06Q
— Jess Pagan (@paganpages) January 26, 2018
הידעתם? ג'וסף סטאלין הביע עניין בהקמת צבא של בני אדם מהונדסים, שמטענם הגנטי עורבב עם זה של קופי אדם – נשמע לכם מטורף לחלוטין? הגיוני בסך הכל, אבל זה לא הופך את זה לשקר.
הפרויקט השנוי במחלוקת היה מעשי ידיו של המדען הרוסי איליה איוונוב, חלוץ בתחום ההפריה המלאכותית בחיות. על פי הדיווחים, איוונוב הביע עניין בקונספט של הכלאה בין בני אדם וקופי אדם עוד בשנת 1910.
על פי הדיווחים, לאחר עלייתו לשלטון של סטאלין, המדען המופרע המשיך את סדרת הניסויים שלו בהוראת המנהיג העליון. בסוף שנות ה-20, הוא החל לבצע ניסיונות הפרייה של קופי שימפנזה עם זרע של בני אדם. תודה לאל, כל הניסיונות כשלו – כלומר, ככל הידוע לנו.
גיהינום הכלבים של דמיקוב
Vladimir Demikhov was doing this in 1967. In 2 years we could see a human body swap http://t.co/MMwEHTGaUK pic.twitter.com/nuDogia4ie
— New Scientist (@newscientist) February 26, 2015
אם כבר התחלנו עם מדענים שנויים במחלוקת מרוסיה של תחילת המאה ה-20, אנחנו חייבים לכתוב כמה מילים על ולדימיר דמיקוב: מוגדר בעיני רבים בתור חלוץ בתחום השתלות האיברים, המדען הזה מוכר היטב בקהילת הרפואה בזכות הניסויים המוצלחים שלו בבעלי חיים – כמו גם בניסוי אחד שעשוי לעשות לכם סיוטים בלילה.
השנה הייתה 1954 כאשר דמיקוב החליט לבצע את הניתוח הביזארי ביותר בקריירה שלו ולהשתיל ראשים של כלבים אל כלבים אחרים – קחו כמה רגעים לעכל את המידע הזה. המדען חיבר את ראשו של "הכלב הטפיל" אל מערכת הדם של "הכלב הפונדקאי" במטרה לבדוק האם ניתן להעיר אותו לחיים.
הניתוחים היו כל כך שערורייתיים, שקהילת הרפואה בכל העולם גינתה אותם באופן גורף והגדירה אותם כלא מוסריים. למרות זאת, זה לא מנע ממנו להמשיך ולערוך אותם במשך 5 שנים. אגב, לא רק הרוסים ערכו ניסויים ביזאריים בבעלי חיים.
טריפים של דולפינים
This could be us.
— Moctezuma III (@Moctezuma_III) October 15, 2017
But the government won't let me give LSD to dolphins.
Call your congressman. Soon, you will call a congress dolphin. pic.twitter.com/aeyv46gOEe
כמו רבים בארה"ב בשנות ה-60 וה-70, גם קהילת המדע הייתה מרותקת מהשפעותיהם של סמים פסיכדליים – ובעיקר אסיד (LSD). על כן, בוצעו שורה של ניסויים שונים ומשונים בבעלי חיים שכללו צריכת אסיד.
ד"ר בארי ג'ייקובס, חוקר מאוניברסיטת פרינסטון, הכניס את הסם הפסיכדלי לקערות המים של עשרות חתולים כחלק ממחקר משנת 1976 שמטרתו לבדוק את השפעתו של אסיד רצפטורים שונים במוח. כמו כן, חוקרים מאוניברסיטת אוקלהומה הזריקו את הסם למחזור הדם של פיל ששמו "טאסקו". על פי הדיווחים, הוא קיבל מנה ששוות ערך לפי 1,000 מזו שבן אדם צורך בפעם אחת. 5 דקות מאוחר יותר, הוא צנח אל הרצפה ומותו נקבע אחרי שעה. למרות זאת, הניסוי הביזארי ביותר חייב להיות זה שמומן על ידי סוכנות החלל האמריקאית (NASA) וכלל דולפינים שצורכים את הסם הפסיכדלי.
המחקר בוצע בשנות ה-60 במטרה לבדוק האם ניתן ללמד את היונק הימי לתקשר עם בני אדם. ממצאי הניסוי השנוי במחלוקת הראו כי דולפינים שנטלו LSD היו בעלי סבירות גבוהה יותר להיות ווקאליים (עד 70 אחוזים) – אם כי החוקרים עד היום לא בטוחים מהי משמעות הדבר.
חולדות קוקאין
מחקרים שכוללים חשיפת סמים לבעלי חיים קיים עוד בימינו – והמטרות שלהם לא פחות משונות בעיניי האדם הנורמטיבי. בשנת 2016, חוקרים מהמרכז הרפואי הבפטיסטי ווייק פורסט, צפון קרולינה, בדקו את מה גורם לאחד הסמים הפופולריים ביותר בעולם להיות כל כך ממכר.
במחקר שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience, המדענים תיארו כיצד הם לקחו קבוצה של חולדות וחשפו אותן לכמות "בלתי מוגבלת" של קוקאין (עד 40 מנות) למשך 6 שעות. לאחר מכן, הם מנעו מהן את הסם הממריץ לתקופה של 14 עד 60 ימים לפני שהם חשפו אותן שוב. בשלב הזה, הם בדקו את קולטני הדופמין שלהם בזמן צריכת הסם וגילו שהן גבוהות ביחס לחולדות שנחשפו לסם רק פעם אחת.
ממצאי הניסוי בעצם חיזקו עבור החוקרים את ההיפותזה לפיה לקוקאין יש אפקט הטמעה בקרב הצרכנים שלו – וגם אלו שלא צורכים אותו מזה שנים, נמצאים בסכנה התמכרות נוספת אחרי חשיפה אחת. כעת נשאלת השאלה: באמת הייתם צריכים לתת לחולדות קוקאין בשביל להוכיח את זה?!
בירה לפרה, קפה לחתולה
נקנח בתחום מעט יותר סימפטי, אבל מדכא לא פחות, תעשיית המזון: זה לא סוד שהיחס כלפי בעלי חיים בתעשייה הוא גרוע מאוד, אבל ישנן כמה תופעות ברחבי העולם שלוקחות את זה הרחק-הרחק אל מחוזות הביזאר.
אי פעם שמעתם על בקר ווייגו יפני? אם לא, אז אולי תופתעו לגלות שהוא בין הנתחים המובחרים ביותר שניתן למצוא בשוק הבשר – למה? בקצרה, בגלל אופן ההפקה שלו. על פי הדיווחים, חוואים יפניים נוהגים לעשות מעל ומעבר בכדי להשביח את הבקר שלהם כדי שזה יעמוד בסטנדרטים של בקר ווייגו. בין הטכניקות שלהם ניתן למצוא עיסויי שרירים על מנת לרכך את הנתחים ואפילו הגמעה בבירה בשביל לעורר את תיאבון הבהמה במזג אוויר חם. ההשקעה משתלמת בסופו של דבר, כאשר הנתחים האלו נמכרים במכירים של כ-500 דולר לקילו.
חוואים מן המזרח הרחוק משקיעים לא רק בבקר שלהם, אלא גם בפולי הקפה. תושבי ווייטנאם יודעים היטב שהקפה הטוב ביותר שניתן להשיג בשוק הוא ה-Cut Chon (בתרגום חופשי: צואת חתולי סיווט). אי שם במאה ה-19, חוואי מקומי גילה שניתן לקלות את פולי הקפה במערכת העיכול של החתולי הסיווט המקומיים, שכן התהליך נותן לפולים ארומה עשירה יותר – כמה עשירה? קילו של פולי קפה מסוג Cut Chon יכול להגיע למחירים של 1,200 דולר, או 80 דולר לכוס – וזה לא כולל טיפולי הסלמונלה בביה"ח.