מתי יצירת אומנות עוברת את גבול הטעם הטוב והופכת למטרד ציבורי, ועד לאן ניתן למתוח את גבולות החופש היצירתי? שאלות אלו עומדות בפני מנהלי מרכז קינגסטון לאומנויות באוסטרליה, שצריכים להחליט האם לאשר את התערוכה מעוררת המחלוקת של ג'ורג'יה מטינגלי, שבמרכזה צואה אנושית.
הפריטים המרכזיים ומעוררי המחלוקת בתערוכה הם סדרה של כדורי זכוכית המכילים את הצואה הצבועה של מטינגלי יחד עם פרחים, עלים וקריסטלים. הסטודנטית בת ה-21 מאוניברסיטת מונאש סיפרה כי שינוי הצבע של הצואה שלה משך אותה מגיל 13 והתערוכה חוקרת את "היופי שבתהליך היומיומי של אכילה וצריכה בשגרת חיינו". לדבריה, "עשיתי ככל שביכולתי להפוך משהו וולגרי ודוחה למשהו רוחני ויפה".
עם זאת, מנהלי המוסד אמרו כי לא ידעו ממה עשויות העבודות שלה, עד שקראו על כך בעיתון, וכעת עליהם להחליט האם לכלול את חתיכות החרא הצבעוניות בתערוכה, שתיפתח ביום שישי בעוד יומיים, תחת הכותרת "החיים טעימים", אותה מימנה מטינגלי מכיסה.
"המועצה הופתעה", סיפר מאורו בולין, אחד המנהלים בקינגסטון והדגיש כי ההנהלה כלל לא ידעה מה מכילה התערוכה. לדברי האתר הרשמי, "התערוכה מציגה יצירות חדשניות ואנרגטיות הבוחנות את המתח בין אורח החיים המודרני לרוחני. עבודותיה הצבעוניות, המשעשעות ולעתים אבסורדיות של ג'ורג'יה מטינגלי מאפשרות לנו לחוות את היופי הטמון בפעולה הבנאלית של אכילה".
לטעמי התערוכה מעט חסרת טעם, אבל באומנות כמו באומנות – אין שום סיבה להחרים את יצירות האומנות האלה, רק משום שהן קצת מעוררות סלידה. אני מקווה שהמנהלים יאפשרו לחרא של מטינגלי לעמוד על הכנים בגלריה וייתנו לציבור להחליט לבד מה פוגע בו ומה לא.