ההתבוננות שלנו על העולם, כמו גם היחסים שלנו עם בני אדם בסביבתנו, משתנה יחד עם הדרך בה אנחנו משתמשים בעינינו כדי לחוות אותם. מיצגים חדשים של האמן והפסל הריאליסטי רון מויק, כחלק מתערוכה שתיפתח בחודש אפריל הקרוב במוזיאון לאומנות עכשווית בפריז, מנסים לעורר בצופים שאלות לגבי הדרך שבה אנחנו מביטים בסביבה.
רוצים עוד הרבה סיפורים מעניינים, משעשעים, מרגשים ומטורפים? תנו לייק בפייסבוק
מויק, תושב בריטניה ובמקור יליד אוסטרליה, הוא אמן רב תחומי שיצירותיו החריגות מעוררות תשומת לב והתפעלות בכל רחבי העולם. בסדרת העבודות הנוכחית הוא נוטה להשתמש בחומרים מגוונים, מסיליקון ועד פייברגלאס, כדי לדמות את הפסלים שלו לבני האדם שאותם הוא רואה בדמיונו. בני האדם שיוצר יכולים להיות עדינים וקטנים, שבריריים ממש, או להתנשא לגבהים ומשקלים עצומים. מטרתם היא להעניק פרספקטיבה על האינטרקציה, המבע וצורת ההתנהגות האנושית כפי שאנחנו חווים אותה בגילאים שונים. כך, למשל, כשילד קטן עומד עומד ליד מיטת אימו הוא רואה אישה ענקית ומיטה עצומה, אך עין של מבוגר כבר לא תבחין בכך.
