ישנם סוגים רבים של דיכאון, אשר נבדלים האחד מהשני במאפיינים שונים – החל מעוצמת הדיכאון ועד התופעות מהן המטופלים סובלים. השכיחים ביותר הם דיכאון עמיד, דיכאון אחרי לידה ודיכאון בי-פולרי. עד כמה שכיחים? כ-20 אחוז מהמתמודדים עם דיכאון סובלים מדיכאון עמיד, כלומר קשה לטיפול. בנשים, אגב, הנתון הזה גדול מהסיכוי לחלות בסרטן השד; כ-10 אחוז מהיולדות עלולות לסבול מדיכאון אחרי לידה – סדר גודל של כ-20 אלף נשים בישראל מדי שנה; כ-2-3 אחוזים מהאוכלוסייה סובלים מדיכאון בי פולרי, כלומר הפרעה דו קוטבית המוכרת כמאניה-דפרסיה. מדובר במספרים עצומים ועדיין, יש אי הבנה גדולה בכל הקשור לדיכאון ולהגדרתו.
"כשאני רב עם אשתי, הבוס כועס עליי או הילדים עצבנו אותי, אולי אהיה במצב רוח רע, עצבני, טרוד ואפילו לא אשן טוב בלילה – אך לא אוגדר כסובל מדיכאון", מדגיש פרופ' מרק וייזר, מנהל האגף הפסיכיאטרי בבית החולים שיבא. "כשהתחושות הללו לא חולפות אחרי שבועיים, אפשר לדבר על דיכאון. מבחינה קלינית, דיכאון מתאפיין בשילובים של הסימפטומים הבאים: מצב רוח ירוד או חוסר הנאה מעשיית דברים, הפרעות בשינה (מיעוט או עודף שינה), איטיות, שינויים בתיאבון (ירידה או עודף), פסימיות, הפרעות בריכוז ובזיכרון, עייפות או חולשה, הערכה עצמית נמוכה או תחושת אשמה ומחשבות אובדניות. כל הסימפטומים הללו חייבים להיות מלווים בירידה משמעותית בתפקוד". מהם התסמינים של סוגי הדיכאון השכיחים וכיצד מטפלים בכל אחד מהם? פרופ' וייזר מונה את המאפיינים השונים של כל סוג:
דיכאון עמיד
הטיפול בדיכאון מאובחן נעשה באמצעות שיחות, תרופות או שילוב של שניהם. לדברי פרופ' וייזר, כשליש מהחולים מגיבים לתרופות באופן חלקי, אם בכלל, ואז ניתן להחליף את סוג התרופה ולבחון האם מדובר בדיכאון עמיד. "מקובל להגדיר דיכאון עמיד כשהמטופל ממשיך לסבול מהסימפטומים אחרי שקיבל שתי תרופות לתקופה של לפחות ארבעה שבועות כל אחת ומצבו לא השתפר או השתפר במעט. דיכאון עמיד כמעט תמיד מלווה בפגיעה משמעותית בתפקוד. החולה לא הולך לעבודה, מסתגר בבית ומתקשה לתפקד גם בתוך הבית. חולים אלה לרוב חשים שאין כבר טעם לחייהם".
איך מטפלים בדיכאון עמיד? "עד עכשיו הייתה רק דרך אחת - טיפול בנזעי חשמל – ECT", הוא מציין, "המטופל מורדם לכמה דקות ובזמן הזה מעבירים זרם חשמלי דרך המוח. הזרם גורם להתכווצות כמו אצל חולי אפילפסיה ומסיבה שלא לגמרי ידועה, ההתכווצות עוזרת נגד דיכאון". מדובר כמובן בטיפול שנעשה בבית חולים בהשגחת רופא מרדים. "הטיפול עוזר משמעותית, אבל לא לכולם. גילינו שגם שימוש בקטמין במינון נמוך משפר את הדיכאון. זו תרופה שפועלת מהר, בניגוד לתרופות נגד דיכאון, שרק אחרי 10 ימים מתחילים לראות תגובה, ויש להמשיך 4-6 שבועות עד קבלת האפקט המיטבי".
למעשה, השימוש באסקטמין (נגזרת של קטמין) הוא הבסיס לפיתוח החדש שעוזר בטיפול בדיכאון עמיד - משאף תוך אפי במקום הזרקה לווריד. מדובר בפיתוח שאושר בארה"ב לפני כשנתיים ובישראל לפני כשנה. "המשאף התוך אפי הוא תוספת משמעותית ליכולת שלנו לטפל בדיכאון עמיד", קובע פרופסור וייזר. "זו פרוצדורה פשוטה, אך אינה יכולה להינתן בבית או במשרד. באגף הפסיכיאטרי ב'שיבא' הוקמה אחת המרפאות הראשונות בארץ שמטפלת במשאף הקטמין תחת ניהולו של ד"ר יואב דומני. המטופלים מקבלים את הטיפול, ולאחר מכן נשארים להשגחה למשך שעתיים, וחוזרים לביתם".
דיכאון אחרי לידה
סוג דיכאון נוסף, ששכיח כמובן בקרב נשים, הוא דיכאון אחרי לידה. על פי נתונים שנגזרים משאלונים שמקבלות יולדות בטיפת חלב, כ-10 אחוז מהיולדות בישראל סובלות ממנו בחומרה כזו או אחרת. כמו בדיכאון עמיד, לדברי פרופ' וייזר, גם בדיכאון מסוג זה חשוב להבחין בין מצבים נורמטיביים לדיכאון מאובחן. "יש כמובן תסמינים שמושפעים מעניינים פיזיולוגיים או סביבתיים. האישה לא ישנה טוב בלילה, מכיוון שהיא מניקה כל כמה שעות. לעיתים הלידה היא קשה וטראומטית. אלו יכולים לגרום למצב רוח ירוד וזה טבעי. חשוב לבחון את הסימפטומים הללו כדי לבדוק האם הם גם מלווים בירידה משמעותית בתפקוד לצורך בחינת דיכאון".
עוד מאפיין נפוץ של אישה הסובלת מדיכאון אחרי לידה הוא עוינות כלפי התינוק, אך לפרופ' וייזר חשוב להבהיר: "לא כל אישה שמאבדת את הסבלנות נמצאת במצב פתולוגי של דיכאון אחרי לידה. מבחינת דרכי טיפול, ניתן לנסות טיפול בשיחות או להיתמך בעזרה חיצונית לטיפול בתינוק. אם השיחות והתמיכה לא מביאות לשיפור, יש מקום להתחיל בטיפול תרופתי. כאן המקום לציין שבבתי החולים ישנן מרפאות מקצועיות לטיפול בנשים הסובלות בדיכאון אחרי לידה. ב'שיבא' המרפאה מנוהלת על ידי ד"ר ורד בר".
דיכאון בי פולרי
סוג שכיח נוסף של דיכאון, שנחשב אף לאחד הסוגים הקשים ביותר לטיפול, הוא דיכאון בי פולרי. "מדובר בהפרעה דו קוטבית שמתאפיינת בתקופות של מאניה המלוות בעודף מרץ ופעלתנות, מצב רוח מרומם, התנהגות חסרת שיפוט, למשל בנושאים כספיים או מיניים. בתקופות האחרות, האדם עלול לשקוע בדיכאון לאחר אותו התקף מאני", מסביר פרופ' וייזר. "רוב הסובלים מההפרעה מגיבים באופן חלקי או לא מגיבים לטיפול התרופתי. האבחון זהה - אדם הסובל מדיכאון בי פולרי הוא אדם שיש לו את אותם סימפטומים של דיכאון עם היסטוריה של לפחות התקף מאני אחד".
אם כך, כיצד מטפלים בדיכאון בי פולרי? "הדרך לשלוט בדיכאון בי פולרי היא למנוע אותו", הוא משיב, "מעבר למאניה ודפרסיה, יש מצב שלישי – 'נורמלי וטוב'. ישנן תרופות שניתן לקחת מדי יום, כמו ליתיום למשל, שמקטינות משמעותית את הסיכוי להידרדר למאניה או לדיכאון. כך שהדרך הטובה ביותר להתמודד עם דיכאון בי פולרי היא להתמיד בטיפול התרופתי: המניעתי".
בשיתוף יאנסן ללא מעורבות בתכנים