איך נראית התזונה שלכם? בין אם אתם אניני טעם, אוכלים הכל, צמחונים, טבעונים, רגישים לגלוטן או סולדים מלקטוז – כולנו סובלים מחוסרים תזונתיים כאלה ואחרים. אנחנו אמנם יודעים לדקלם בעל פה: אבות המזון הם פחמימות, שומנים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים, ואנחנו אפילו יודעים איך להשיג את הארבעה הראשונים. אבל מה עם המינרלים? בכנות, מי יודע מהם המינרלים הכי חשובים לגוף שלנו, ואיך להשיג אותם? שאלנו את ניצן פרימור, רוקח ראשי בנווה פארמה, ועכשיו גם אתם תדעו מהם ששת המינרלים החשובים ביותר לתזונה ומהו סדר החשיבות?

סידן (קלציום)

הסידן הוא אחד המינרלים החשובים ביותר לגוף – כמעט שאין תא שלא משתמש בו: תאי מערכת העצבים, השרירים, הלב, הדם, העצמות. הסידן למעשה עושה את הפעולה ההפוכה ממגנזיום – בעוד המגנזיום מרפה את השרירים, הסידן מכווץ אותם, וכך נוצר איזון.

ככל שעולה הגיל יש לנו פחות סידן, אבל לדברי ניצן, בניגוד למה שמקובל לחשוב, למעשה לרובנו לא חסר סידן, אם אנחנו אוכלים תזונה מאוזנת. את הסידן ניתן להשיג, כפי שיודע כל ילד לדקלם, מהחלב ומוצריו, אבל חשוב לדעת שהסידן קיים כמעט בכל מזון שאנחנו אוכלים: בשר, דגים, שקדים ואגוזים, קטניות, סויה, תרד ועוד. תאכלו מאוזן – יהיה לכם מספיק סידן.

כלור

לכלור חשיבות גדולה בחילופי החומרים בגוף, באיזון ריאקציות ביוכימיות בגוף, ועיקר תרומתו בסיוע למערכת העיכול לעשות את עבודתה כמו שצריך. הכלור נמצא במים, במלח שולחן ובירקות רבים ולכן אין סיבה לקחת תוספי כלור.

אישה מחזיקה כוס מים  (צילום: shutterstock)
נמצא במים ומסייע למערכת העיכול לעשות את עבודתה | צילום: shutterstock

מגנזיום

המגנזיום הוא אחד המינרלים הכי חשובים בגוף, מאחר שהוא אחראי על תפקוד תקין של מערכות רבות בגוף – השרירים, הלב, כלי הדם, מערכת העצבים, המעיים. בהתאמה, חוסר במגנזיום גורם להמון סוגי בעיות, כמו עלייה בלחץ הדם ובשומני הדם, כולסטרול, עייפות, עצירות, התכווצויות שרירים כולל שרירי ה

המגנזיום נמצא במזונות רבים כמו אגוזים ושקדים, סויה, דגנים מלאים, תרד וירוקים אחרים, ועוד. ועדיין, לרוב האנשים יש חוסר במגנזיום. איך זה קורה? ניצן מסביר שקשה לגוף לספוג מגנזיום בכמות הנכונה: הגוף דורש כמות של 400 מ"ג ביום, כמות שקשה לקבל רק באוכל עצמו והוא מסתמך על המים. אבל בגלל התפלת מי הים, אנחנו מקבלים מים בלי מגנזיום, ונוצר חוסר. גם המיים המינרלים מכילים כמות מזערית ולא מספקת של מגנזיום לכן, ההמלצה עבור כולם היא לקחת תוסף של מגנזיום, אבל חשוב לקחת מגנזיום שיודע להיספג. מחקר שנערך בתל השומר מצא שהמולקולה הכי טובה לספיגת מגנזיום היא "מגנזיום אוקסיד מונוהידראט", ואותו רצוי לצרוך. בעקבות המחקר נכנס לסל התרופות מוצר מגנזיום מהסוג הזה המכיל 520 מ"ג מגנזיום וניתן לקבל אותו בהנחה משמעותית בקופות החולים.

לרכישת מגנוקס, תוסף מגנזיום, לחצו כאן>>

זרחן – פוספאט

זרחן חשוב לצמיחת העצם ולתפקוד תקין של קרום התא. הוא פועל יחד עם ויטמינים מקבוצת B כדי להפוך את המזונות שאנו אוכלים לאנרגיה שהגוף צריך לכל הפעילויות היומיומיות. הזרחן מאוחסן בעצמות. מחסור בזרחן הוא נדיר ובדרך כלל קורה רק בתת תזונה קיצונית.

אשלגן – פוטסיום

אשלגן נחוץ לתפקוד תקין של מערכת העצבים, התכווצות שרירים ויכול להשפיע עמוקות על הבריאות. רמות אשלגן תקינות הן גם חשובות ביותר לשמירה על קצב לב תקין, וגם מחסור או עודף במינרל זה עלולים לגרום להפרעות קצב מסכנות חיים או לכשל נשימתי.
 
האשלגן מצוי בנוזל שבין התאים ולכן הוא חיוני למאזן נוזלים תקין בכל הגוף. אשלגן יכול גם לנטרל את השפעת הנתרן על לחץ הדם. רמה גבוהה או נמוכה של אשלגן עלולה לגרום לבעיות. רמה נמוכה של אשלגן (היפוקלמיה) עלולה לגרום להפרעות קצב מסוכנות, ובדרך כלל דורשת אשלגן תוך ורידי בטיפול נמרץ אם הרמות נמוכות ברצינות. רמה גבוהה של אשלגן (היפרקלמיה) יכולה גם היא לגרום לקצב לב לא תקין. מזונות עשירים באשלגן כוללים פירות וירקות (כגון בננות ותפוחי אדמה כרובית, אבוקדו, אגוזים ועוד), כמו גם קטניות, חלב, אגוזים ובשרים.  את האשלגן ניתן להשיג בבננות,. תזונה מאוזנת, ובעיקר כזו העשירה בפירות וירקות, מבטיחה שלא יהיה חוסר באשלגן, ואין צורך לקחת תוספים.

בננות (צילום:  Hanna_photo, shutterstock)
מזונות עשירים באשלגן כוללים פירות וירקות | צילום: Hanna_photo, shutterstock

נתרן – סודיום

נתרן פועל יחד עם הכלוריד כדי לשמור על איזון הנוזלים מחוץ לתאים. צריכת נתרן חשובה לוויסות לחץ הדם. מחסור בנתרן הוא נדיר ומתרחש במצבי התייבשות. למעשה, יותר מידי נתרן היא הבעייה היותר נפוצה. היא צריכת נתרן גבוהה מידי שעלולה להעלות את לחץ הדם .

נתרן מצוי יחד עם הכלוריד במלח השולחן והוא נמצא באופן טבעי בכמויות קטנות במגוון מזונות. עדיין, רוב הנתרן מגיע ממזונות מעובדים המכילים מלח וחומרים משמרים המבוססים על נתרן.