אם חשבתם שהעומס הצפוי בבתי החולים בעקבות העלייה בתחלואה בקורונה הוא הדאגה היחידה שלכם החורף - טעות גדולה בידיכם. "לעומת תקופת הקיץ, שמאופיינת בעיקר במחלות מעיים למיניהן, בחורף מרבית התחלואה קשורה למערכת הנשימה", אומר ד"ר עודד מזור, מומחה לרפואת משפחה ב"כללית". עוד מציין ד"ר מזור כי מעבר לשפעת המוכרת, ישנן כמה מחלות מטרידות שבהחלט כדאי להיזהר מהן, בעיקר כשיש אמצעים זמינים כמו חיסונים שיכולים להפחית את התחלואה.
אז לאילו מחלות כדאי לשים לב בעונה הקרה? ד"ר מזור מונה את עשר השכיחות ביותר:
שפעת
וירוס השפעת לרוב מראה את אותותיו כבר בסוף אוקטובר. מדובר במחלת חום ממושכת שבמקרים רבים מלווה בחום גבוה, בחולשה ובכאבי שרירים. מעבר לתחושות הלא נעימות שמתלוות למחלה, ד"ר מזור מציין שמדובר בווירוס שעלול להיות כרוך בסיבוכים משמעותיים כמו סינוסיטיס, דלקת ריאות ואפילו מוות.
חיסון נגד שפעת
"השנה, צפויים להגיע לארץ פחות מנות של חיסוני שפעת לעומת שנים קודמות. סביר להניח שהחשש מפני מחלת הקורונה בקרב האוכלוסייה העולמית העצים את החשיבות הגדולה במניעת מחלות באמצעות חיסון, מה שהעלה את הביקוש. החיסון מיוצר באמצעות מעטפת הנגיף - וברגע שהיא משתנה צריך לייצרו מחדש", הוא מסביר, "כיוון שמדובר בזני וירוס שעוברים שינויים תקופתיים, נדרש להתחסן בכל תחילת חורף מחדש".
למי מומלץ להתחסן? "לכלל האוכלוסייה מעל גיל חצי שנה, ובעיקר לקשישים, לילדים, לנשים בהיריון ולמי שנמצא בקבוצת סיכון", מדגיש ד"ר מזור, ומציין כי השנה חיסוני השפעת יונגשו קודם כל לאוכלוסיות הנמצאות בסיכון – ראשית לקשישים ולחולים כרוניים, לאחר מכן לילדים, לנשים בהריון ורק בשלב האחרון - לכלל האוכלוסייה. "השיקול נובע מכך שאוכלוסיות אלה חשופות יותר לסיבוכי מחלת השפעת ולכן מוטב שהן יתחסנו ראשונות".
מה ההבדל בין חיסון בתרסיס לבין חיסון בזריקה?
"החיסון בתרסיס מיועד בעיקר לילדים", אומר ד"ר מזור, "יתרונו נובע מכך שהוא מונע מהילד להידקר במחט, מה שלרוב מקל על תחושות החרדה. החיסרון נובע מכך שמדובר בחיסון שמכיל וירוס חי מוחלש, והמשמעות היא שייתכן כי הילד יסבול מתסמיני מחלה קלים כמו חום וצינון בימים הראשונים לאחר החיסון. לעומת זאת, הזריקה נגד שפעת מכילה וירוס מומת (השנה 4 זנים שונים של שפעת), והוא אינו גורם לתופעות לוואי".
האם אנחנו צפויים לראות פחות שפעת השנה?
"אין ספק שההסתגרות בבית, עטיית המסכות, ההקפדה על היגיינת ידיים והאוורור מסייעים להפחית גם את הסיכוי להידבק בשפעת", מסביר ד"ר מזור.
צינון
עונת החורף היא ללא ספק גם העונה שבה עולים אחוזי מכירת נייר הטישו. ובנימה רצינית יותר - הנזלת המעיקה יכולה להתפרץ על רקע ויראלי, אך גם בשל אלרגיות האופייניות יותר בעונות המעבר. "בדרך כלל אלרגיה תהיה מלווה בתופעות נוספות כמו גרד בעור או דלקת עיניים", אומר ד"ר מזור. "בבתי המרקחת ניתן למצוא טיפולים המאפשרים הקלה זמנית – הן בכדורים והן בתרסיסים, אולם חשוב לדעת שחלקם כרוכים בתופעות לוואי שונות כמו עלייה בלחץ הדם, ולכן הם אינם מומלצים לקשישים ולבעלי מחלות רקע. כשמדובר בפעוטות וילדים – אפשר להיעזר בטיפות מי מלח שיסייעו להקל מעט את הגודש באף".
האם צינון יכול להוביל לסיבוכים?
"השאלה היא ממה הצינון נגרם. כלומר, הנזלת עצמה אינה מהווה סיכון לסיבוכים, אבל הווירוס או החיידק שגרם לה - בהחלט כן. לכן, וירוסים וחיידקים שונים עשויים להוביל לסיבוכים כמו דלקת ריאות, סינוסיטיס, דלקת אוזניים ועוד", אומר ד"ר מזור.
דלקת ריאות
אחת הסכנות המשמעותיות ביותר לאוכלוסייה בחורף, היא החשש מפני דלקת ריאות. "הדלקת לרוב מופיעה לאחר מחלה נשימתית כמו שפעת, שמתחילה בדרכי הנשימה העליונות ומשם מתפתחת לכיוון הריאות", אומר ד"ר מזור. "חיידקים שונים עלולים לגרום לדלקת ריאות, ולחלקם קיימים חיסונים, שמומלצים בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת ולחולים הכרוניים שנמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים. מובן שתמיד כדאי להקדים תרופה למכה ולנסות למנוע מראש את הופעת השפעת עצמה. למרבה המזל, כיום קיים חיסון זמין שמאפשר לצמצם מאוד את הסיכוי לחלות במחלה ומפחית את הסיכון לסיבוכים הנגרמים בעטיה, ביניהם גם דלקת ריאות".
מה ההבדל בין דלקת ריאות חיידקית לבין דלקת ריאות ויראלית?
"רוב דלקות הריאה הן ויראליות (אם כי צריך לזכור כי גם שפעת וקורונה הן מחלות ויראליות). דלקת ריאות חיידקית אמנם מאופיינת במחלה קשה יותר, אבל מנגד ניתן לטפל בה באמצעות אנטיביוטיקה", אומר ד"ר מזור.
חיסון נגד חיידק הפנוימוקוק
"החיסון לדלקת ריאות נועד להגן מפני דלקת ריאות חיידקית. זהו חיסון פחות מוכר מהקודם, שרלוונטי מאוד לתקופת החורף. באמצעותו ניתן להפחית את הסיכון לדלקת ריאות קשה הנגרמת כתוצאה מחיידק הפנוימוקוק", הוא מסביר.
למי מומלץ להתחסן? "כל מי שסובל מכשל במערכת החיסונית: לחולי סרטן שמטופלים בטיפולים כימיים, לחולים שמקבלים תרופות סטרואידיות או טיפולים ביולוגיים שמחלישים את מערכת החיסון או לאנשים עם פגיעה מולדת במערכת החיסון. כמו כן, החיסון מומלץ מאוד לכל אישה או גבר מעל גיל 65", אומר ד"ר מזור.
כאבי מפרקים
מדובר בתופעה שכיחה יחסית בעונת החורף. היא מתגברת כשקר בחוץ ועלולה להטריד בעיקר אנשים שסובלים ממחלות מפרקים. ד"ר מזור מציין שכיום ישנם טיפולים שונים המאפשרים להתמודד טוב יותר עם הכאב, ולכן חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל.
>> כאבי מפרקים: מה לאכול וממה להימנע
>> הדרך הטבעית לטפל במפרקים
אסתמה
"קור וזיהומים במערכת הנשימה העליונה נחשבים לטריגרים עיקריים שגורמים להחרפת אסתמה", מסביר ד"ר מזור. "זו כנראה הסיבה לכך שתסמיני המחלה ניכרים בייחוד בתקופת החורף ומתחילים כבר בעונת המעבר. לעיתים רבות, שינוי בהתוויות הטיפול מסייע למתן את התופעה. אגב, מחלה ויראלית בדרכי הנשימה כמו שפעת או קורונה מעלה את הסיכון לפתח התקף אסתמה".
בעיות עור
האקלים שמאפיין את תקופת החורף לעיתים מוביל לתופעות שונות בעור כמו יובש, סדקים, גרד וגם להחמרת "אטופיק דרמטיטיס" (אסטמה של העור). "כדי להקל על התופעה, מומלץ להקפיד על שימון העור באמצעות קרם לחות ייעודי ללא בישום, וכיוון ששימוש תכוף במים עלול להחמיר את המצב, יש להימנע מרחצה ממושכת", אומר ד"ר מזור.
מיגרנות
לא רבים מודעים לכך, אבל רבים מהסובלים ממיגרנות סובלים ממנה אף יותר בתקופת החורף. "עדיין לא ברור לחלוטין מה גורם לכך בדיוק, אך אחת הסברות היא שהיובש באוויר האופייני לתקופה, מחמיר את כאבי הראש המטרידים. בכל מקרה של החמרה במצב כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל", אומר ד"ר מזור.
>> מדוע יש יותר מיגרנות בתקופת הקורונה?
דלקות גרון
בחורף עולה גם השכיחות לדלקות הגרון המטרידות. אולם חשוב לזכור שלא כל דלקת גרון נובעת מזיהום חיידקי, ולעיתים רבות מדובר בווירוס החולף ללא טיפול מיוחד. "החיידק השכיח ביותר שגורם לדלקות הוא סטרפטוקוק A. קל יותר להדבק בחיידק בתקופת החורף עקב המחסור באוורור וההסתגרות בבתים ובמוסדות הלימוד", מסביר ד"ר מזור ומוסיף: "בדרך כלל כשהכאב משמעותי ומלווה בחום גבוה - סביר להניח שמדובר בחיידק. לעומת זאת, כאב גרון שמלווה בנזלת או שיעול יכול לרמז על הדבקה ויראלית. הטיפול המקובל בזיהום חיידקי הוא באמצעות אנטיביוטיקה, הניתנת במרשם רופא בלבד".
דלקות אוזניים
דלקות אוזניים שכיחות יחסית בעונת החורף בעיקר בקרב ילדים. הסיבה היא שבחורף ישנם יותר זנים של וירוסים שיכולים לגרום לכך. הן מתבטאות בכאבי אוזניים המלווים בחום גבוה, ולעיתים רבות הן מתלוות למחלה ויראלית או חיידקית. "כאשר מדובר בדלקת חמורה - לרוב יומלץ על טיפול אנטיביוטי. כמו כן, ניתוח כפתורים יעמוד על הפרק רק לאחר דלקות חוזרות עם עדות לנוזלים באוזן התיכונה. למעשה, רק מיעוט הילדים שסובלים מדלקות אוזניים יגיעו לכדי צורך בהתערבות ניתוחית", מסביר ד"ר מזור.
תחלואה נפשית
לצד ההשלכות הגופניות של החורף, ד"ר מזור מציין שגם רמת התחלואה הנפשית מתגברת בעונה הקרה, וזו בהחלט סיבה נוספת (ולא פחות חשובה) לדאגה. "באופן כללי, אפשר לומר שבחורף רואים יותר תופעות שקשורות לדיכאון ולמצב רוח ירוד. אני מניח שהשנה אנחנו צפויים להחרפה משמעותית של התופעות הללו, בעיקר על רקע משבר הקורונה שמוביל להסתגרות ולבדידות. הן צפויות להטריד למשל קשישים שזקוקים לחברת המשפחה ולא זוכים לה, או את מי שנאלץ להתפטר מעבודתו על רקע המצב, ובכלל – את כולנו. צריך לזכור שהמשבר הנוכחי גורם להרבה מאוד חוסר וודאות ולחשש בריאותי, ולכן אין ספק שעונה זו רק מהווה טריגר נוסף להתגברות התחלואה גם בתחום הנפשי", הוא מסביר.
ד"ר מזור מציע לכל מי שסובל מחרדה ודיכאון או חושש מפני המצב, להיעזר כמה שיותר במשפחה ובסביבה הקרובה, גם אם הדבר נעשה באופן טלפוני. כמו כן, הוא מזכיר שכיום עומדים לרשות הציבור פסיכולוגים ומטפלים שזמינים גם בטלפון. "מלבד פסיכולוג, גם רופא המשפחה הוא בהחלט כתובת שאליה ניתן לפנות כשחשים אי שקט נפשי. במקרה הצורך הוא יוכל להפנות לטיפול מתאים ואפילו להציע טיפול תרופתי שיוכל להקל מאוד את המצב", הוא מוסיף.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שיקרה לגוף שלכם אם תתעוררו כל יום ב-5 בבוקר
>> זה מה שצריך לעשות כדי לפצות על יום של ישיבה
>> 52 קילו ב-9 חודשים, בלי לוותר על פיצה יומית
מתי צריך לחשוד שמדובר בקורונה?
אחרי כל התענוגות המפוקפקים שמביא איתו החורף, נשאלת השאלה – אילו תסמינים עשויים להעיד על קורונה ומתי לגשת להיבדק? "במקרים רבים קשה לדעת אם אכן מדובר בקורונה או במחלה אחרת", משיב ד"ר מזור, "מאחר שמדובר בשני וירוסים שעלולים להתאפיין בתסמינים דומים, לא תמיד אפשר לדעת אם מדובר בשפעת או בקורונה. עם זאת, סביר שמי שסובל מתסמיני שפעת מוכרים לצד איבוד חוש טעם וריח - סובל מקורונה, וזאת משום שתסמין זה אינו מאפיין שפעת. כמו כן, כל חשיפה לאדם מאומת מחשידה בקורונה בייחוד במקרים שבהם הנחשף לחולה חש בתסמינים. באופן כללי הקריטריונים לביצוע בדיקת קורונה הם: חום מעל 38 מעלות, שיעול, תסמינים נשימתיים או אובדן טעם וריח".
"אין ספק שצפוי לנו חורף מאתגר. היכרות עם האתגרים שצוינו בכתבה זו תסייע להתכונן", אומר ד"ר מזור לסיום ומאחל לכולם חורף נעים ובריא.
אם אתם בכל זאת חוששים שמדובר בקורונה, באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות באם תוכלו לעבור בדיקת קורונה: