תחום הבריאות הדיגיטלית הפך לנושא המדובר ביותר בעולם הרפואה בשנים האחרונות, עם מרוץ לפיתוח טכנולוגיות שעד היום ראינו רק בסרטי מדע בדיוני. מגפת הקורונה שפקדה את העולם בשנה האחרונה, האיצה את המהפכה שעובר התחום אף יותר. כתוצאה מהגידול המהיר בתעשיית הרפואה הדיגיטלית, חברות ענק וקרנות הון-סיכון נכנסו לזירה כדי לסייע לחברות סטארט אפ צעירות להתפתח ולהתקדם על מנת לשפר את רפואת העתיד.
עבור מטרה זו, השיקה ענקית התרופות אסטרהזניקה בסוף 2019 את מיזם PlayBeyondBio. במיזם לוקחים חלק גם קרן הון-סיכון JVP, 'מרגלית סטארטאפ סיטי ירושלים' ואקסנצ'ר (Accenture). התוכנית מאפשרת לחברות סטארט אפ ליווי ומנטורינג, גישה למאגרי מידע, סיוע בגיוס עובדים, העשרה מקצועית, מימון ועוד. מבין עשרות רבות של סטארט-אפים שהגישו מועמדות, נבחרו רק תשע חברות הזנק שצפויות לשנות בעתיד את האופן שבו מאתרים ומטפלים במחלות. הנה שלושה סטארט-אפים מתחום הבריאות הדיגיטלית שנחשבים למבטיחים למדי:
בריזומטר: האפליקציה שעוזרת לרופא להחליט מדוע יש לכם קשיי נשימה
Breezometer הוא סטארט-אפ שהוקם לפני כשבע שנים בחיפה במטרה לבצע מעקב וניטור זיהום אוויר. "המטרה שלנו היא לשפר את בריאותם ואיכות חייהם של מיליארדי אנשים בעולם באמצעות הנפקת מידע על איכות האוויר ורמת זיהום האוויר ברמה גבוהה מאוד בכל נקודה בעולם", מספר תמיר קסל, מנהל הפיתוח העסקי של החברה.
עד לא מזמן, על מנת לקבל נתונים על רמת זיהום האוויר בעיר המגורים, היה צורך להסתמך על נתונים ממספר תחנות ניטור ממשלתיות הפרוסות לאורך המדינה במרחק של עשרות קילומטרים בין אחת לשנייה. המשמעות היא שהמידע שהתקבל אינו מדויק דיו מפני שהוא התייחס לתאי שטח גדולים מידי ולא באמת ניתן היה לדעת האם ישנם אזורים בין תחנות הניטור עם רמות גבוהות של זיהום אוויר. "הפיתוח שלנו מסוגל לתת מידע מדויק בטווח של חמישה מטרים בכל רחוב בכמאה מדינות שונות ברחבי העולם", מסביר קסל.
זיהום אוויר משפיע עלינו במגוון תחומים. הוא משפיע על כל איבר בגוף ולא רק על הריאות. "זיהום אוויר משפיע על העור, על יכולת הריכוז ואפילו ישנם מחקרים המצביעים על קשר בבעיות התפתחות בעוברים הקשורות לזיהום האוויר", מוסיף קסל.
[אפליקציית Breezometer]
Breezometer משתמשת בטכנולוגיה המשלבת בין ביג דאטה ובינה מלאכותית והיא נעזרת גם בתחנות הניטור הממשלתיות, בלוויינים ובמידע על תנועת כלי רכב המעלה את רמת זיהום האוויר שמתעדכנת בכל 12 דקות. "חצי מהעובדים בחברה הם מהנדסי סביבה. אנחנו משתמשים בידע שלנו ובטכנולוגיית מידע כדי לעבד הררים של מידע בכל שעה על מנת שכל אדם שירצה לדעת מה רמת זיהום האוויר מחוץ לבית שלו יוכל לקבל את המידע הזה בצורה הכי מדויקת", מסביר קסל.
שיתוף הפעולה עם אסטרהזניקה מסייע לBreezometer להבין טוב יותר כיצד לעזור לאנשים עם מחלות נשימתיות כמו אסתמה לנהל את המחלה שלהם. "במחלות כרוניות נשימתיות האתגר הגדול הוא התנודתיות. למטופל יש תקופות טובות יותר וטובות פחות, ובניהול נכון של המחלה ניתן להימנע מהסיכונים של התדרדרות המחלה בעקבות חשיפה למזהמים הנישאים באוויר", אומר קסל. ''בנוסף, שיתוף הפעולה מאפשר לנו גישה לקהילה הרפואית, והיום באמצעות הכלים שאנו מספקים, הרופא יכול להבין מה גרם לסימפטומים של המטופל שלו. כך למשל, אם מטופל יתלונן בפני הרופא שבשבוע שעבר הוא חווה קשיי נשימה, יוכל הרופא להסתכל במידע של Breezometer על פי מיקום המגורים של המטופל וזה עשוי לסייע לו להבין טוב יותר האם היה גורם חיצוני שהביא להחמרה בנשימה. אנחנו מעריכים שהפיתוח הזה יכול לעזור לטפל בחולים ברחבי העולם", מסכם קסל.
[אפליקציית Breezometer]
דוק-דוק: האפליקציה שמאזינה לשיעולים ומתריעה על התקפי אסתמה
חברת סטארט-אפ ישראלית חדשנית נוספת, המיועדת בעיקר לחולי מחלות נשימתיות, היא "דוק דוק" (docdok.health). מדובר בחברה ישראלית-שוויצרית שנועדה לתת פתרונות דיגיטליים בהתאמה אישית לבעיות רפואיות. החברה פועלת לפתח מערכת ניהול דיגיטלית שתוכל לבצע בקרה על מצב האסתמה של החולה ולזהות מצבים בהם המחלה עלולה להחמיר. למעשה, מטרת החברה היא לשנות את העתיד של הטיפול במחלות נשימה. מחלות אלו מהוות נטל כלכלי גדול על מערכת הבריאות המוערך בכ-250 מיליארד דולר בשנה. כיום, ניהול מחלות נשימה מבוסס בעיקר על דיווח סובייקטיבי של החולה, כך שלמעשה הרופא מקבל תמונה חלקית בלבד על מצבו הרפואי של המטופל. כמו כן, קיים כיום מחסור בכלים דיגיטליים מותאמים אישית שיכולים לבצע מעקב אחר המטופל. כתוצאה מכך, היעילות של הטיפול הרפואי במחלות נשימה נפגעת. בנוסף, ישנה שכיחות גבוהה של שימוש שגוי במשאפים על ידי המטופלים, ומשום כך מטופלים רבים מתלוננים על היעדר יעילות של הטיפול ורמת ההיענות לטיפול יורדת.
"דוק דוק" מציעה ממשק לניהול מחלה מותאם אישית למטופל שנקרא RespCAir DTx . הממשק משתמש בביו מרקרים דיגיטליים חדשים במטרה לשפר את ניהול המחלה וההיענות לטיפול וגם לנבא מקרים בהם המחלה עלולה להחמיר ולמנוע אותם. המערכת מנטרת את המטופל בצורה אובייקטיבית, מלמדת אותו באופן מותאם אישי כיצד להשתמש נכון בטיפול שלו, מעבירה נתונים לרופא המטפל ומאפשרת למטופל להיות מעורב.
ככה נראית האפליקציה "דוק-דוק"| קרדיט צילום: Estro
מערכת RespCAir DTx מייצרת אינטגרציה של נתונים שמאפשרים מעקב אובייקטיבי יותר של הרופא והמטופל אחר המחלה. האפליקציה שתסופק לחולים תוכל לעקוב ולנתח את השיעולים של המטופל – אחד התסמינים המשמעותיים במחלות נשימה. כמו כן, היא תאפשר למטופל למלא שאלונים על מנת לעקוב אחרי מצבו, לנטר את איכות זיהום האוויר בסביבת המטופל ולעקוב אחר כמות הפעילות הגופנית שהוא מבצע. באמצעות כלל הנתונים הללו המערכת תדע להעריך טוב יותר את מצבו של המטופל, תסייע למנוע התלקחות של המחלה ותאפשר לרופא לתת לחולה תמיכה אפקטיבית יותר.
החברה הוקמה על ידי ד"ר איב נורדמן, רופא ויזם סדרתי בתחום הבריאות הדיגיטלית וד"ר אולריך מולנר, לשעבר יועץ בבוסטון קונסלטינג גרופ (BCG) ומנהל בכיר בחברת נוברטיס. "דוק-דוק" משתפת פעולה עם חברת אסטרהזניקה מסגרת פרויקט PlayBeyondBio. "למעלה מ-550 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות בדרכי הנשימה, כמו אסתמה ו- COPD, ויש עומס גדול על מערכות הבריאות", מספר ד"ר איב נורדמן, מייסד "דוק דוק". "הפתרון שאנו מציעים בשיתוף פעולה עם אסטרהזניקה נועד לשפר את ניהול המחלה של המטופלים ולהפחית את העלויות הכלכליות הגבוהות שלה".
לאחרונה, במסגרת שיתוף הפעולה עם אסטרהזניקה, החל שימוש במערכת של "דוק דוק" במסגרת מחקרית במספר מרכזים רפואיים בשוויץ, באיטליה ובבית החולים שיבא בישראל, והמוצר צפוי לצאת לשוק הגרמני ברבעון השלישי של שנת 2021. "מגפת הקורונה חידדה את הצורך בפיתוח של כל הקשור בבריאות דיגיטלית וטלה- רפואה", אומר ד"ר נורדמן, "לשמחתנו, 'דוק-דוק' הצליחה לממש כמה פרויקטים חשובים הקשורים לקורונה במדינות שונות במהלך המגפה".
סרנוס: צ'אט-בוט שיעזור להחליט האם עדיף ניתוח או טיפול תרופתי
מחקרים רפואיים שפורסמו בשנים האחרונות מעלים כי אחוז ניכר של טיפולים ופרוצדורות רפואיות הם מיותרים ומסכנים חיי אדם. הסטראט-אפ הישראלי המבטיח – "סרנוס" (Serenus.AI) - מנסה להתמודד בדיוק עם אתגר זה.
החברה, שכוללת רופאים ואנשי טכנולוגיה, פיתחה מערכת ממוחשבת חדשנית ופורצת דרך, המשלבת בינה מלאכותית ומשמשת ככלי עזר מקצועי לשיפור תהליכי קבלת החלטות לפני טיפולים וניתוחים רפואיים. המערכת מבוססת על ההנחיות הרפואיות העדכניות ביותר, על מחקרים אחרונים בכל תחום ותחום ועל מודלים של למידת מכונה אשר נבנים בעזרת מומחים רפואיים מובילים במגוון התמחויות. "החזון שלנו הוא לשפר את התוצאות של טיפולים, ניתוחים ופרוצדורות רפואיות על ידי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ולתת את הטיפול הנכון, לפציינט הנכון, בזמן המהיר ביותר", מסבירה אורלי הראל, מנכ"לית ושותפה מייסדת בחברת "סרנוס". "כך למשל, במקרה שאדם אובחן חלילה עם סרטן הריאות, הטכנולוגיה של 'סרנוס' תסייע לבחור את הפרוטוקול הרפואי הטוב ביותר – בין אם זה ניתוח ובין אם זה טיפול תרופתי, בצומת הקריטי בה הוא נמצא", מסבירה הראל.
בחברה מדגישים שהטכנולוגיה איננה מחליפה את הייעוץ וחוות הדעת של הרופא המטפל אלא מהווה כלי עזר ונדבך משלים. "הפלטפורמה שפיתחנו משתמשת בפרופיל הקליני האנונימי של המטופל הנתון ועורכת אינטגרציה למול כל חוכמת הרפואה העדכנית", מסבירה הראל, "בסופו של תהליך, המערכת מוציאה דו"ח מפורט שמאפשר לקבל החלטה מושכלת באם לבצע טיפול נתון ובאם לאו, דרך הבנה מלאה של הסיכונים הכרוכים בטיפול מחד ושל האלטרנטיבות הטיפוליות השמרניות מאידך".
"המוח האנושי מוגבל ביכולת לנתח כמות גדולה של משתנים ולכן יש יתרון משמעותי בשימוש במערכת ממוחשבת שיכולה לעשות אנליזה בפרק זמן קצר ולספק המלצה טיפולית מותאמת אישית", מסכמת הראל.
ראוי לציין שהמערכת של "סרנוס" קיבלה לאחרונה אישור פטנט בארצות הברית והחברה זכתה בשלל פרסים בינלאומיים בתחרויות מובילות בתחום הבריאות הדיגיטלית. עד היום, החברה התמקדה בפיתוח מודלים של ניתוחים אלקטיביים שכיחים, בדיסציפלינות רפואיות שונות.
כמו כן, במסגרת תוכנית PlayBeyondBIo, נבחרה "סרנוס" לאחת החברות שישתפו פעולה עם חברת הענק אסטרהזניקה, וכחלק מהתוכנית ניתן לחברה ליווי צמוד מצוות חונכים מקצועיים במטרה לאתר את השווקים הפוטנציאליים המתאימים ביותר להטמעת הטכנולוגיה. התוכנית התמקדה בתחומי הפיתוח העסקי, הרגולציה והמכירות, ושותפים מקרן JVP סייעו לחברות לבנות מתווה עסקי נכון ומערך יעיל לגיוס השקעות. הסטארטאפים אף נהנו מגישה למאגרי מידע, מסיוע בגיוס עובדים ומהדרכה של מנטורים בעלי שם עולמי.
"אנחנו יכולים ללמוד מהפרופילים האנונימיים של המטופלים על יעילות הטיפול במציאות היום-יומית ולא רק בתנאי מעבדה", מסכמת הראל ומוסיפה: "באמצעות שימוש במערכת, חברות הפארמה יכולות לבחון בראייה רטרוספקטיבית עד כמה הטיפול התרופתי שלהן היה יעיל ואפקטיבי".
למידע נוסף על תוכנית BeyondBIo היכנסו>