זה מתחיל בכאב גרון קל, ממשיך לכאב חמור יותר שמלווה בחום ומתגבר בשיא העוצמה לחום גבוה וקשיי בליעה. אם לא חוויתם את התענוג המפוקפק הזה שנקרא "דלקת שקדים סטרפטוקוקלית" – אותו חיידק בלתי ידידותי שאוהב להתיישב בחלל הלוע ולגרום לכאבי גרון חזקים וחום, אתם ללא ספק ברי מזל.
"סטרפטוקוקוס מקבוצה A (Streptococcus Pyogenes) הוא אחד החיידקים הנפוצים ביותר בחלל הלוע", אומר ד"ר אילן בלאו, מומחה לאא"ג ב"כללית" מחוז שרון שומרון ורופא בכיר במחלקת אא"ג וניתוחי ראש וצוואר במרכז הרפואי "מאיר". "חיידק זה אמנם שכיח בכל ימות השנה, אך בחורף קל יותר להידבק בו, בין היתר בשל השהות בחללים סגורים והצפיפות בקופות החולים, בגנים ובבתי הספר".
איך יודעים אם מדובר בסטרפטוקוק או בדלקת גרון נגיפית?
"ב-5-15 אחוזים מדלקות הלוע שבהן החולה מתאר כאבי גרון, אכן יהיה מדובר במחלה חיידקית ולא במחלה נגיפית - בד"כ בסטרפטוקוק מקבוצה A. הרופא המטפל יוכל לבחון את מצב הלוע ולהעריך האם אכן מדובר בחיידק, אולם אין דרך וודאית לאשר זאת אם לא מבצעים בדיקות מעבדה".
מה התסמינים?
"באופן כללי, אפשר לומר שלרוב דלקת שקדים סטרפטוקוקלית מלווה בחום ובכאב לוע ממוקד, לעומת מחלה ויראלית שבה המצב לרוב מפושט וקל יותר וכולל תסמינים אחרים כמו נזלת, שיעול ודמעת", מסביר ד"ר בלאו. "בנוסף, נראה תסמינים שמבהירים את התמונה הקלינית כמו - כתמים לבנים בשקדים, ובלוטות לימפה צוואריות מוגדלות ורגישות. ברור שאפשר לעשות בכל מקרה משטח, אבל צריך להביא בחשבון שאם הילדה נשאית, המשטח תמיד יצא חיובי, ולכן הוא לא בהכרח מעיד על נוכחות של חיידק פעיל. לכן, הכי טוב זה להתייעץ עם הרופא המטפל אם לא בטוחים".
אילו בדיקות מאפשרות לאתר את נוכחות החיידק?
"ברוב המקרים, הרופא ימליץ על בדיקת אנטיגן מהירה – משטח לוע , המאפשר לבחון האם החיידק נוכח בחלל הפה", אומר ד"ר בלאו. "בדיקה חיובית לרוב משקפת את המצב. אולם במקרים של תוצאה שלילית - לעיתים עדיין ייתכן שהחולה סובל מנוכחות החיידק (מדובר בדיוק של 75 אחוז בבדיקה הביתית), ובמקרה כזה ייתכן כי הוא יופנה לבדיקת תרבית (משטח) לוע. הבדיקה הראשונה מהירה מאוד ומתקבלת תוך 24 שעות, אך היא כאמור אינה תמיד מדויקת. לעומת זאת, תוצאות בדיקת התרבית מגיעות מאוחר יותר, אך זוהי בדיקה מדויקת יותר".
מה גורם לכך שחלק מהאנשים נוטים יותר להידבק בחיידק? האם בעלי שקדים מוגדלים נוטים לסבול יותר מהבעיה?
"קשה להצביע מה גורם לאנשים מסוימים לחלות יותר בסטרפטוקוק מאשר אנשים אחרים", אומר ד"ר בלאו. "כמו כן, אין קורלציה בין גודל השקדים לבין הופעת דלקת שקדים חיידקית או לסיכוי של החולה לסבול מסיבוכים בעקבותיו. שקדים גדולים בהחלט יכולים לגרום לחסימת נתיב אוויר ולדום נשימה חסימתי בשינה (הדורש טיפול כגון הקטנת שקדים) אולם אין לכך קשר למחלות זיהומיות".
אצל רבים הסטרפטוקוק חוזר והופך לכרוני, אך לא יודעים להסביר למה זה חוזר. "אם מישהו חלה בזזה כמה פעמים בשנה שעברה נניח זה לא בהכרח אומר שיחלה בזה גם השנה", מסכם ד"ר בלאו.
האם הסטרפטוקוק מידבק?
"מאוד. חיידק הסטרפטוקוק מועבר מאדם לאדם באופן טיפתי – כלומר באמצעות עיטוש או שיעול למשל", אומר ד"ר בלאו ומוסיף: "מעבר לכך, ידוע שהחיידק מסוגל לשרוד על גבי משטחים בין 48-72 שעות. לפיכך, גם שימוש בכפית נגועה למשל, עשוי לגרום להעברתו. אגב, מי שנוטל אנטיביוטיקה אינו מדבק כבר לאחר 24 שעות מתחילת הטיפול. לעומת זאת, מי שאינו מטופל באנטיביוטיקה עדיין יכול לדבק עד 3 שבועות מתחילת התסמינים. הסיבה היא שבמקרה כזה ייתכנו שאריות של הסטרפטוקוק בלוע שלא טופלו כנדרש באנטיביוטיקה".
זה מסוכן? מהם הסיבוכים האפשריים?
"למעשה, עד להמצאת האנטיביוטיקה, דלקת שקדים חיידקית מסוג סטרפטוקוק הייתה סיבת המוות הלבבית השכיחה ביותר. חיידק זה עלול להוביל לתגובה משמעותית של מערכת החיסון המתבטאת ב'קדחת השיגרון' – תופעה הכוללת תסמינים קליניים מגוונים: החל מנגעים עוריים ודלקות מפרקים, דרך הפרעות עצביות כגון תנועות לא רצוניות ואף תגובה דלקתית במסתמי הלב, שיכולה לגרום לשינוי במבנה שלו. יתרה מכך, במקרים נדירים תופעה זו עלולה להוביל לסיבוך נוירולוגי בשם CHOREA SYDENHAM - הופעת תנועות בלתי רצוניות אצל החולה שיכולות להימשך עד 15 שבועות, אשר לעיתים כוללות גם סימפטומים נוירולוגיים קלים יותר שיכולים להימשך אפילו שנים", מסביר ד"ר בלאו.
מעבר לסיבוכים האימוניים, ד"ר בלאו מציין גם היתכנות לסיבוכים מקומיים: "דלקת שקדים סטרפטוקוקלית עלולה להוביל לאבסצס (מורסה) מסביב לשקד – מצב שכיח יחסית שמתבטא בכיס מוגלה כואב מאוד, בעקבותיו החולה יתקשה לבלוע, לדבר, לפתוח את הפה ואף ירייר. זהו מצב מאוד לא סימפטי שדורש תהליך של חיתוך וניקוז המוגלה. טיפול אנטיביוטי ללא ניקוז כירורגי בדרך כלל אינו מספיק כדי לפתור את הבעיה".
סכנות נוספות אותן מציין ד"ר בלאו הן פגיעה כלייתית, פסוריאזיס, מנינגיטיס – דלקת קרום המוח - המתרחשת במקרים שבהם החיידק מתפשט למחזור הדם, או דלקת ברקמות החיבור העמוקות של הצוואר – מצב מסכן חיים שדורש התערבות כירורגית מיידית.
אבל כאמור יש גם נקודת אור: למרבה המזל, השימוש באנטיביוטיקה שזמין היום לאוכלוסייה הכללית, הפחית באופן משמעותי את אחוז מקרי המוות מהחיידק וכן את הסיבוכים שמתעוררים בעקבותיו.
מה כולל תהליך הטיפול המקובל?
"הטיפול המקובל הוא, כאמור, נטילת אנטיביוטיקה במשך 10 ימים. כבר כעבור 24 שעות מרגע תחילת הטיפול, החולה צפוי לחוש הקלה משמעותית בתסמינים", אומר ד"ר בלאו ומדגיש: "במקרים קיצוניים, שבהם נגרמת פגיעה משמעותית לאיכות החיים או שדלקת השקדים הסטרפטוקוקלית מובילה לסיבוכים כמו הופעה של אבסצס, לעיתים יומלץ על כריתת שקדים, שלמעשה משמשים כמצע עליו מתיישב החיידק. ההחלטה על כריתת שקדים היא לשיקול רופא האא"ג. ישנם מקרים שבהם יוחלט על תהליך כזה גם כשמדובר בחולים שאינם עומדים בקריטריונים היבשים, אלא שאיכות חייהם נפגעת מאוד והם נאלצים להפסיד ימי עבודה רבים. חשוב לציין שניתוח כזה, הנעשה בגיל מבוגר, כרוך בכאבי גרון משמעותיים שנמשכים כשבוע".
מה מומלץ לעשות כאשר החיידק חוזר ותוקף את אותו מטופל מספר פעמים במהלך השנה?
"במקרה כזה, יש מקום לברר האם מישהו מבני הבית הוא נשא של הסטרפטוקוק", אומר ד"ר בלאו. "לעיתים רבות, קורה שמי שנושא את החיידק (עד 20 אחוז מהאוכלוסייה) אינו סובל מתסמינים, אך הוא בהחלט עלול להיות מדבק. כך קורה למשל שהורים לילדים נשאים נדבקים מהם מספר פעמים במהלך השנה, ואין להם מושג שמי שהדביק אותם הם למעשה ילדיהם. במקרים כאלה, לעיתים יומלץ על ביצוע משטח לוע לכל בני הבית, המאפשר לאתר את הנשא שמפיץ את החיידק. כך, ברגע שהוא מאותר, אפשר להפנותו לטיפול אנטיביוטי מונע, על מנת שלא יהווה יותר גורם סיכון להדבקה".
עוד ב-mako בריאות:
>> זה מה שיקרה לגוף שלכם אם תתעוררו כל יום ב-5 בבוקר
>> זה מה שצריך לעשות כדי לפצות על יום של ישיבה
>> 52 קילו ב-9 חודשים, בלי לוותר על פיצה יומית
למה חשוב לטפל?
"סביר להניח שדלקת שקדים סטרפטוקוקלית שאינה מטופלת באנטיביוטיקה לרוב תחלוף מעצמה, אבל הטיפול האנטיביוטי עדיין חשוב ביותר – מעבר לכך שהוא מאפשר לקצר את משך תקופת הופעת הסימפטומים ולהקל על החולה, הוא מסייע למנוע את הסיבוכים שכאמור עלולים להוות סיכון בריאותי ממשי וגם מפחית את הסיכון להדבקת הסביבה באופן משמעותי", מדגיש ד"ר בלאו.
"בדומה לשאר מחלות החורף ובדומה לאמצעי הזהירות המתבקשים על מנת להימנע מהדבקה בקורונה, גם במקרה הזה, חשוב להקפיד על אוורור, על כללי היגיינה ועל שמירת מרחק מאנשים חולים על מנת להימנע מהדבקה בחיידק", מסכם ד"ר בלאו.
אם אתם זקוקים לרפואה דחופה - באפליקציית איזי ריכזו את כל מוקדי החירום סביבכם: