בדיקות על גבי בדיקות עד לאבחון וגם לאחריו, רשימת תרופות, טיפולים וניתוחים, תופעות לוואי, בירוקרטיה סבוכה וגם הפחד מהנורא מכול – עם כל אלה נדרשים חולי סרטן להתמודד במהלך מחלתם. כדי להפוך את כל התהליך לפשוט יותר עבור החולים, נכנסו בשנים האחרונות אין־ספור מערכות דיגיטליות חדשניות למדי.
"בשונה ממחלות אחרות כמו דלקת גרון, שפעת או כל אירוע חד פעמי שיכול להסתיים במתן אנטיביוטיקה או אפילו ניתוח, במחלת הסרטן מדובר במהלך ארוך מאוד של מחלה כרונית, שיכול להימשך חודשים ואפילו שנים. מכאן שהניהול של מחלת הסרטן מורכב מאוד", מסביר פרופ' עידו וולף, מנהל מערך האונקולוגיה בבית החולים איכילוב. "אצל חולי סרטן אי אפשר לתת לחולה מרשם ושיסתדר בעצמו. זה פשוט לא יכול לקרות. מה שנדרש זה יכולת לשלב נכון את הטיפולים השונים של החולה, את הפעולות שהוא צריך לבצע, את הבדיקות ואת הבירורים יחד עם אורח החיים הרגיל שלו, כדי שנוכל להגיע לאופטימיזציה הן של הטיפול והן של שגרת החיים, ולראות איך אנחנו מנהלים נכון את מסע המטופל".
על פי ההערכות של מערך האונקולוגיה בבית החולים איכילוב, מהרגע שבו מתעורר חשד ועד לאבחנה הסופית, על המטופל לעבור בין 9 ל־15 בדיקות, בירורים וביקורים שונים. "המטופל צריך לפקוד את רופא המשפחה, לגשת לבדיקת CT, להמתין לפענוח, לגשת לביופסיה ושוב לחכות לתשובה לביופסיה וכן הלאה, וכל אלו עוד לפני ההגעה לאונקולוג. גם לאחר מכן יידרשו בדיקות עזר נוספות. ואז, כשמתחיל הטיפול התרופתי, נדרש צורך במעקב אחר שורה של תופעות לוואי, בדיקות ניטור, התאמה, בדיקת יעילות רפואית, וכך זה הולך ונמשך. לכן אנחנו זקוקים למצוא כלים שיעזרו לחולים לעבור את הדרך הזו בצורה קלה יותר, שיתנו מענה גם לצד הגופני אך גם לצד הנפשי והחברתי. כלומר למערכות שתהיה להן את היכולת להשתלב ולעבוד מול מערכות בירוקרטיות שונות".
למעשה, עוד לפני הדיגיטציה, קמו בשטח תהליכים שמשנים את פני הדברים, כמו למשל הנפקה של טופס 17 שנתי, כלומר בעל תוקף לשנה שלמה שחוסך מהמטופל להנפיק טופס 17 בכל פנייה לבית החולים, וכן ניסיונות לשלב את כל הבדיקות, הטיפולים והביקורים במקום אחד כמעין One Stop Shop. "אחד מהדברים שמגבילים את המטופל הוא הצורך לגייס את הכוח לעשות עוד צעד ולהשלים עוד בדיקה", מסביר פרופ' וולף. "ברגע שאנחנו מאפשרים לו לעשות את הכול באותו מקום זה כבר הישג גדול. במערך שלנו אנחנו מקפידים לשלב את כל מה שהמטופל זקוק לו בתוך המערך, כדי שלא יידרש ללכת למרפאות חוץ או למכונים שונים. יש לנו גם צוות של עובדים ומתנדבים שמלווים את המטופל בתחנות השונות. בסופו של דבר זה מייצר הבדל אדיר ביכולת להשלים את כל הבדיקות והטיפולים הנדרשים".
טלה־מדיסין: מילת הבאז של הקורונה
הפתרונות הדיגיטליים החדשים שאליהם מתכוון פרופ' וולף כוללים פיתוחים המסייעים בקיצור תהליכי בירוקרטיה לחולי סרטן, העברת תרופות, מתן תמיכה אישית וכיוצא בזה, אך גם אפליקציות שיכולות לקדם היענות טיפולית ומעקב אחר תופעות הלוואי. "בימים אלו אנו פועלים בשיתוף פעולה עם חברות מסחריות ועוסקים בפיתוח של מגוון סוגים של אפליקציות שיכולות, למשל, לעקוב אחר תופעות הלוואי של החולה, שמסייעות למטופל להסביר בבהירות איך הוא מרגיש, שעוזרות לו לדעת אם הוא לקח את הכדורים או לא ועוד".
אחד האתגרים בפיתוח של אמצעים דיגיטליים, מציין פרופ' וולף, הוא לוודא שהפיתוח עונה לצורך האמיתי של החולים. "כדי לתת את המענה הנכון אנחנו פועלים בשורה ארוכה של סקרי עומק למטופלים. אנחנו נעזרים במועצת מטופלים שבה למעשה מטופלים מסייעים לנו בניהול נכון. ודווקא מתוך המקומות האלו, האנושיים והאישיים, וגם מתוך ההבנה העמוקה, אנחנו מקדמים את הפיתוחים הדיגיטליים שהכי יתאימו לחולה. אי אפשר לכפות על חולה פתרון דיגיטלי שלא מתאים לו, כי הוא פשוט לא ישתמש בו. ולכן, כשמזהים את צורכי העומק של המטופל ואיתו מתקדמים, אפשר להגיע להישגים טובים בתחום הדיגיטציה".
אחד מהתחומים שתפס תאוצה רבה בתקופת הקורונה היא טלה מדיסין - רפואה מרחוק. "הקורונה נתנה דחיפה להרבה מאוד מצבים שפעם היינו יותר שמרניים לגביהם וגרמה לנו לאמץ מערכות ותהליכים שבעבר היה לנו קשה יותר להחליף. טלה מדיסין היא בעצם צורה חשובה של דיגיטציה, שמנגישה את הרפואה גם לחולים שלא מרגישים טוב ולא יכולים לצאת מהבית אך גם לחולים שגרים במקומות המרוחקים ממרפאות אונקולוגיות".
טלה מדיסין ופתרונות טכנולוגיים נוספים, על אף יתרונותיהם הרבים, מדגיש פרופ' וולף, לא בהכרח מתאימים לכל מטופל. "הגיל הממוצע של חולה סרטן הוא סביב גיל 67, מה שאומר שיש לנו הרבה מאוד חולים שהם מעל הגיל הזה. חולים בגילים האלה הם בדרך כלל כאלה שלא חיים את העידן הדיגיטלי, ולכן צריך לראות איך בונים משהו שמתאים לכולם. למעשה, בימים אלה אנחנו עובדים על מחקרים שונים שבוחנים לאילו חולים הרפואה מרחוק מתאימה יותר ולמי דווקא פחות".
חדשנות לצד אנושיות
אין ספק כי למפתחי הטכנולוגיות הדיגיטליות הללו יש עוד אתגרים רבים לכבוש, אך נראה כי ב'אומת הסטארט־אפ' הישראלים עומלים על כך במרץ: "לפי הרושם שלי, ישראל מאוד מתקדמת בתחום הזה. למעשה, חברות ישראליות רבות מבקשות לבחון את המוצר כאן בישראל לפני שהן רצות לעולם הגדול, כך שהחולים שלנו זוכים למגוון יפה מאוד של אפשרויות טכנולוגיות", טוען פרופ' וולף. "יתרון נוסף שקיים אצלנו הוא שהכול ניתן בתוך מעטפת השירות הציבורי. למעשה, הפיתוח בישראל נעשה מתוך ראייה של רפואה ציבורית, ובכך הוא ניתן לכל מי שזקוק לו ולא רק למי שיכול להרשות לעצמו, כפי שקורה בלא מעט מקומות בעולם, כמו למשל בארה"ב".
אם כך, מה צופה העתיד? "אנחנו מנסים להקיף את המטופל במגוון צורות", הוא מספר, "בחודשים הקרובים אנחנו מבקשים להשיק מערכת אינטראקטיבית שתחייה את המטופל ובנקודות הקריטיות תיזום יצירת קשר עם המטופל וכן תלווה אותו במהלך המסע שלו".
אך עם כל הכבוד לדיגיטציה, מבקש פרופ' וולף להבהיר כי בסופו של דבר, הדבר שהכי חשוב לחולים, הוא דווקא הקשר האישי. "לצד כל המערכות והעזרים הדיגיטליים, המטופלים עדיין רוצים את שיחת הטלפון, את היחס האישי, את המתנדב שיקבל אותם בכניסה וכדומה. לדברים האלה ברפואה אין תחליף, בטח באונקולוגיה, היכן שהיחס האישי הוא קריטי. כמו כן, חשוב לשים לב שהדיגיטציה תפקידה לא לרפא את החולים. יש להשתמש בה כעזר לרופא ולחולה, אבל לא כתחליף, ובטח לא כתחליף למשהו שמטרתו לייעל את המערכת ולחסוך כספים. זו לא המטרה הראשונה לכבוש", הוא מדגיש ובהזדמנות זו גם מסכם: "חדשנות היא דבר נהדר, אבל חדשנות היא לא ערך. הערך האמיתי הוא איפה החולה הרגיש טוב יותר ואיפה החולה קיבל יותר. אנו זקוקים לפתרונות דיגיטליים, אבל גם לפתרונות אנושיים".
מעניין אתכם עולם הבריאות הדיגיטלי? הכירו את תוכנית ההשקעות הייחודית לסטארט-אפים>