פערים במיניות, במיוחד בזוגיות ארוכת טווח זה לא מצב יוצא דופן, זו הנורמה. זוגות שאין להם פערים בחשק המיני או בכמות הסקס שהם רוצים הם נדירים ביותר. אם גם אתם חווים פערים - אתם בחברה סופר טובה של רוב מוחלט של בני אדם שנמצאים בזוגיות ארוכת שנים, בטח כזו שמעורבים בה מגורים ומשפחה.
פערים בחשק המיני בפני עצמם אינם בעיה. אנחנו בני אדם שונים ויש בינינו הבדלים רבים החל מטעם באוכל ומוסיקה וכלה בתחביבים, ערכים, תפיסות פוליטיות וכד'. רק לרוב הם לא כל כך משפיעים על חווית הערך העצמי שלנו, כמו הפערים במיניות, ולכן גם מפעילים אותנו הרבה פחות.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
הבעיה מתעצמת ברגע שהערך העצמי שלנו מושתת יותר ויותר על מיניות. במצב כזה, הפערים ילכו ויתרחבו עד שהרבה פעמים האדם עם החשק המיני הנמוך יותר, מאבד אותו כליל כלפי הפרטנר שלו, והסקס מתחיל להיות פיל טעון בחדר או לחלופין מת לחלוטין.
מה לערך עצמי ולמיניות טובה?
אדם שהערך העצמי שלו כגבר, אישה או אדם, מבוסס על מיניות, לא יוכל לשמוע 'לא' להצעתו לסקס. מעבר לאכזבה המובנת, הוא ירגיש מיד לא נחשק, לא אהוב, לא רצוי, ירגיש עלבון ודחיה ויתחיל ללחוץ על בן או בת הזוג לקיים איתו יחסי מין כדי לא לערער את תחושת הגבריות או הנשיות שלו.ה.
ברגע שלוחצים על בני אדם יש להם בעצם רק שתי אופציות. או להיכנע ולרצות ואז לעשות סקס מריצוי מה שעלול להרוג את החשק המיני שלהם כליל לאורך זמן. או לחלופין, הלחץ גורם לאנשים להעלות התנגדות. מתישהו ההתנגדות הזו הופכת לאוטומטית בלי בכלל לבדוק האם בא להם סקס או לא. תנסו להיזכר איך אתם מגיבים ללחץ באופן כללי, ברוב המקרים זה לא מעלה לכם את החשק למה שהאדם האחר לוחץ עליכם לעשות.
פערים שלא מקדמים לשום מקום
אדם עם ערך עצמי נמוך יכול להתקשות לעצור באמצע סקס אם החשק של הפרטנר שלו לא יתעורר. הוא יביע את העלבון והאכזבה במילים פוגעניות לפעמים, יעשה פרצופים, יכעס ובכללי יגיב באופן לא נעים מה שיגרום לפרטנר שלו להבא או לא להתחיל סקס בכלל כדי לא לקחת את הסיכון, או להמשיך ולעשות סקס מריצוי ללא חשק. כך או כך - תוצאה הרסנית למיניות לאורך זמן.
בנוסף, אדם עם ערך עצמי נמוך עלול לא להיות מסוגל לשמוע שהסקס איתו לא מספיק טוב, כי הוא יתרגם את זה מיד ל'אני לא מספיק טוב' ולא יהיה מוכן ללמוד, לשפר, לקבל ביקורת ולהשתנות במיניות. מה שאומר שלא ניתן יהיה לשפר את המיניות והיא הרבה פעמים תתקבע על תסריט חזרתי ובסופו של דבר משעמם שלא עונה לפרטנר שלו על הצרכים המיניים. אם הסקס לא טוב ולא מרגש, באיזשהו שלב לא יהיה לפרנטר שום חשק לעשות אותו, והסקס ירגיש יותר כמו מטלה שעושים למען בן הזוג ולא כפעולה שעושים לשם עונג עצמי, חיבור ואינטימיות.
חוסר הצלחה להנות ולהתמסר
ערך עצמי נמוך אף עלול לגרום לאי קיום יחסי מין בכלל. חוסר ביטחון עצמי יכול להוביל לחוסר אמונה של האדם שבאמת ניתן לחשוק בו, שבאמת רוצים לענג אותו וגם במהלך הסקס הוא לא יידע להרגע, להנות, להתענג ולקחת.
אדם עם ערך עצמי נמוך עלול להרגיש שזו אשמתו אם בת הזוג או בן הזוג לא חוו אורגזמה ויפעילו עליהם לחץ להנות ולגמור. מה שכנראה ירחיק את האורגזמה המיוחלת ועלול להוביל, אם גם בן או בת הזוג מרגישים לא בסדר, לזיוף אורגזמה. כן, יש גם גברים שמזייפים. קשה מאוד להיות בעונג, בחיבור, בתשוקה ומפגש אוהב כששני בני הזוג בחרדה או לחץ סביב הישגיות וביצועים.
זה בסדר להיבהל - מה עושים עם זה?
צעד ראשון מאחורינו, הבנו שערך עצמי נמוך עלול לפגום במיניות. מה השלב הבא? לשדרג את הערך העצמי זה תהליך של חיים שלמים, והפערים הם עכשיו ברגע זה. מה ניתן לעשות ברמה הזוגית בטווח המיידי?
זה ממש בסדר להמשיך להיבהל או להיעלב או להתאכזב מזה שבת או בן הזוג לא רוצים עכשיו סקס או לא הגיעו לאורגזמה או הפסיקו באמצע. השאלה היא מה עושים עם זה. האם עכשיו מפנים את הגב, האם מנסים ללחוץ עליהם בכל זאת להמשיך או לעשות סקס, האם מתחננים ומתנהלים כמו קבצנים שמקבצים פירורי חיבה, האם מתנהלים אליהם בפאסיב אגרסיב, האם עושים להם פרצופים וכועסים, האם הם יקבלו על זה עונש בסגנון של "את לא עושה איתי סקס אז למה שאני אשטוף כלים"?
כל האופציות אלו רק יגדילו את הפערים בינכם. מה יעזור למרות העלבון האכזבה והפחד? ללמוד לווסת את הרגשות הללו.
מה יכול לעזור לנו לווסת את הרגשות ברגע האמת?
- להכיר בזכותו של אדם אחר לא לרצות לשכב איתנו או לא להגיע לאורגזמה או לרצות להפסיק באמצע. לכבד את האוטונומיה והשונות ביננו למרות שיש פער וזה מבאס. שינוי הסטייט אוף מיינד הזה הכרחי בעיני.
- לנשום. להזכיר לעצמכם לנשום עמוק כמה נשימות. זה מאפשר לדם להזרים חמצן למוח ולהחזיר למוח את האפשרות לחשוב בהגיון. זה מאפשר לגוף המכווץ להתחיל להירגע ולהבין שאין פה סכנה. לא כיף. אבל לא באמת מסוכן.
- לתת מקום ביננו לבין עצמנו לאכזבה, לעלבון ולפחד. ממש להגיד לעצמנו בפנים "כל כך רצית עכשיו את החיבור הזה, כל כך רצית להמשיך, זה כל כך מאכזב ששוב הוא לא רוצה סקס", ופשוט לתת לרגשות הללו מקום. מנגד לא לחמם את עצמכם בלופים של מחשבות כמה בן או בת הזוג לא בסדר. לנשום, לתת לרגשות מקום (להסכים להרגיש אותם למרות שלא נעים), להיזכר שמותר לאדם האחר לא לרצות עכשיו סקס או לא לרצות סקס איתנו או לא להצליח להיכנס לרגע.
- לבקש משהו אלטרנטיבי שיכול להרגיע, לגרום לכם להרגיש אהובים. למשל חיבוק ארוך או מילים טובות שיזכירו לכם את העובדה שזה שלא רוצים עכשיו סקס לא אומר שלא אוהבים אתכם ולא אכפת מכם.
- לעשות משהו שיכול לעזור לכם להירגע לבד. לצאת רגע החוצה לנשום אוויר, לעשות מדיטציה של כמה דקות, לשמוע מוסיקה שאתם אוהבים, לשחק עם בעל חיים וכד'.
כשאתם לומדים לווסת את הרגשות שלכם ולא להפיל אותם על האדם האחר ולא לדרוש ממנו או ללחוץ עליו. אתם מאפשרים לפערים להתחיל להצטמצם. הם לא ייעלמו לגמרי אבל אתם יכולים להגדיל אותם עד למותה של המיניות בינכם ואתם יכולים להקטין אותם. זה תלוי בכם הרבה יותר ממה שאתם חושבים או מתארים לעצמכם.
יש עוד סיבות רבות למות התשוקה בזוגיות ארוכת טווח. ערך עצמי הוא לא הסיבה היחידה, אבל ללא ספק אחת הרווחות וההרסניות.
מאשה הלוי, מאמנת ומנחה אישית וזוגית, עוסקת בדרכים להכניס יותר חופש לתוך מערכות יחסים רומנטיות. להרצאה על "איך לצמצם פערים במיניות"?