בכתבה הקודמת דיברנו על מה קורה כשחוסר ערך עצמי גורם לאדם ללחוץ על בן או בת הזוג שלו לעשות סקס, וכיצד לחץ וחוסר יכולת לקבל "לא" או לשמוע משוב על איכות הסקס, מייצרים חוסר יכולת להתפתח במיניות. הפעם נדבר על החצי השני, המשלים, שתורם למות התשוקה בזוגיות ארוכת טווח וזה הריצוי.
איך מתמודדים עם חוסר ערך עצמי במיניות?
חשוב להקדים ולומר שאנחנו לא מדברים על זוגיות אלימה. אם אתם חוששים לחייכם או לשלומכם הפיזי, אנא פנו לעזרה. לעומת זאת, מצב של ריצוי אולי ישמור על חייכם אבל יהרוג אתכם מבפנים, לכן חשוב להבין איך ריצוי הורס מערכות יחסים ובעיקר איך הוא הורס מיניות.
אמנם המצב הנפוץ הוא שהצד המרצה הוא האישה והצד הלוחץ הוא הגבר, אך יש לא מעט מצבים הפוכים בהם הצד המרצה או הנמנע הוא הגבר והצד הלוחץ הוא האישה, כך שאתם יכולים להפוך את ההתייחסות המגדרית בטקסט כרצונכם. וכמובן, ריצוי ולחץ מיניים הם לא נחלתם של זוגות הטרוסקסואלים בלבד.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
מהו ריצוי וכיצד הוא שונה מנתינה מהלב?
שתי הפעולות יכולות להיראות זהות לחלוטין כלפי חוץ אולם המניע הוא זה שהופך את אחת מהן להרסנית ואת האחרת למיטיבה.
ריצוי זו פעולה כשאחד מהרגשות הבאים מניע אותה: פחד, אשמה, בושה, או תחושת חובה וחוסר ברירה,
בעוד המניע לנתינה הוא ראיית מצוקה של האחר והרצון לתת לה מענה' או לחלופין הרצון לתרום לאושרו, גם כשזה לא בדיוק מה שאנחנו רוצים באותו הרגע. נתינה מתרחשת מתוך יכולת לשים גבולות שישמרו עליכם, מתוך יכולת להגיד "לא" ומתוך ראיית העצמי במקביל לראיית האחר. הריצוי מכווץ אותנו, הנתינה מרחיבה, בריצוי אנחנו מתרוקנים ובנתינה מתמלאים.
איך נוצר ריצוי מיני?
פחד. אם לא אשכב איתו הוא יבגוד בי, יעזוב אותי, יכעס עלי, יתאכזב, יעשה פרצופים, לא ידבר איתי.
אשמה. יכולה להיות אישית - "אם לא אשכב איתו אני לא אישה טובה, אני מועלת בתפקידי", או חברתית - "כתוב שאנשים שוכבים בממוצע 2.3 פעמים בשבוע ואנחנו כבר לא שכבנו שלושה שבועות. משהו חייב להיות לא בסדר בזוגיות שלנו".
בושה. משהו בי דפוק אם אני לא רוצה סקס, אני לא מספיק גבר כי גבר אמיתי תמיד רוצה סקס, אני פגומה ופריג'ידית.
חובה. אם אני לא אשכב איתו לא יהיה לו סקס ולכן זה התפקיד שלי כאשתו ואני חייבת לשכב איתו. אין לי ברירה.
כשעושים סקס ממניעים של ביטחון, שמירה על המשפחה או שקט תעשייתי וכדי להרגיש "בסדר", זה מוביל למה שמכונה "מעגל הריצוי". לרוב מעגל הריצוי נראה כך: צד אחד לוחץ על האחר לעשות סקס גם כשלא בא לו באותו הזמן (לפעמים אפילו אין לחץ של אחד הצדדים אלא הלחץ כולו נמצא אצל הצד המרצה בראש שמלחיץ את עצמו) - הצד שלא רוצה כרגע סקס, אבל פועל מתוך פחד אשמה או חובה עושה סקס בלי רצון. הגוף שלו מתחיל ללמוד שסקס זה לא דבר טוב כי לא קשובים אליו ולצרכים שלו, מה שאומר שבפעם הבאה שאדם מרצה יעשה סקס הוא יתחיל כבר עם פחות חשק מראש.
החובה מבריחה את התשוקה
ככל שאדם יעשה יותר סקס ממקום מרצה כך התשוקה תלך ותתנדף מהמיניות שלו. כי התשוקה החכמה שלנו פורחת בחופש וברצון ונכבית מ"צריך" ו"חובה".
תנסו לחשוב על כל דבר שיש לכם תשוקה אליו. אם מישהו חיצוני היה דורש מכם לעשות את זה כשזה לא מתאים לכם, כמה זמן היה עובר עד שהייתם מתחילים לשנוא את מושא התשוקה?. אם היו מכריחים אתכם לאכול גלידה שאתם ממש אוהבים גם כשאתם לגמרי מלאים, פעם אחר פעם, תוך כמה זמן תחושו בחילה, תזהו את הגלידה הזו עם תחושות קשות ולא תרצו לאכול אותה יותר לעולם?
ככל שהאדם המרצה עושה יותר סקס מריצוי כך בא לו פחות ופחות סקס, ככל שבא לו פחות ופחות סקס כך הוא מוצא אמתלות שונות ומשונות ללמה הוא לא רוצה סקס. הוא עייף, טרוד, הוא רוצה לראות סדרה (ומקפיד לוודא שהאחר נרדם לפני שהוא עולה למיטה הזוגית לישון) או לחלופין נרדם הרבה קודם. העיקר לא להיפגש יחד במיטה הזוגית.
מעדיפים שיעשו לכם טובה?
ככל שהוא עושה סקס פחות ופחות (וכשכבר עושה אותו זה מרגיש בעיקר שהוא עושה טובה ומחכה שהסקס יגמר כמה שיותר מהר), כך בן הזוג שלו מתחיל להילחץ יותר ויותר, להרגיש דחוי, לא נחשק, לא אהוב וחסר אונים. מה שגורם לו ללחוץ יותר ויותר על הצד המרצה, לחץ שבתורו גורם לצד המרצה לרצות סקס פחות ופחות וכך הפערים הולכים ומתרחבים עוד ועוד עד למותה הצפוי של התשוקה. מות התשוקה לפעמים מגיע מהצד המרצה בלבד אולם לפעמים הוא כבר מגיע משני הצדדים, כשהצד שרוצה יותר פשוט מתייאש ומוותר על המיניות שלו. לא פלא שחמישית מהאנשים בזוגיות חיים בנישואין נטולי סקס. חלקם עושים סקס פעם בחודש חודשיים בדוחק וחלקם לא עשו סקס כבר שנים רבות.
חשוב להבין. ריצוי מיני לא ייתן לכם לעולם את מה שאתם באמת רוצים - תשוקה. התחושה שאתם נחשקים, שמתים לקרוע מכם את הבגדים, שמתגעגעים למגע שלכם, שכמהים לגעת בכם. ריצוי מיני במקסימום יוביל לכך שישכבו אתכם אבל יעשו לכם טובה, יזייפו אורגזמה ואפילו אם לא יזייפו, התחושה הכללית תהיה של חוסר תשוקה וחוסר עניין ושרק יגמר כבר.
איך אפשר להיפטר מריצוי בתוך מערכת יחסים?
- סקס זה בשבילך. אם אתם מוצאים את עצמכם מרצים תזכרו שסקס זה לא משהו שאתם עושים בשביל האחר. סקס זה עונג, כיף, חיבור, אחד הדברים המדהימים ביותר שיש בעולם. אולי שכחתם שזה בכלל בשבילכם לפני כל דבר אחר אולי מעולם לא הבנתם שזה בשבילכם. תשאלו את עצמכם האם באמת אתם רוצים לוותר על הדבר המופלא הזה לכל החיים?
- אנשים לא אומרים "לא" לעונג' הם אומרים "לא" למשהו אחר. בשביל להבין למה הם אומרים "לא" כשהם מסרבים לסקס כדאי לנהל שיח בוגר, רציני וסקרן. אם השיח שלכם נוזף, מאשים, שופט ודרשני שום דבר טוב לא יצא מזה. אבל אם אתם באמת רוצים להבין, אזי יש צורך ביכולת לנהל שיחה אמיתית על איכות הסקס, על אמונות שאנשים מחזיקים בהן לגבי סקס, על הצרכים השונים שלכם, על פחדים, על כמיהות ועל חיפוש דרך שבה איש לא צריך לוותר על מה שמהותי לו.
אם אדם אמר "לא" לסקס, אולי הסקס הזה לא באמת נותן לו מענה לצרכים. אולי הוא מעלה התנגדות ללחץ. אולי הוא מרגיש מרוחק מינית בגלל איכות מערכת היחסים שלכם. אולי סקס מעולם לא היה מרחב בטוח בשבילו כי בעברו הוא נפגע מינית. יש כל כך הרבה סיבות אפשריות וכבדות משקל למה האדם הזה לא רוצה סקס. חשוב להבין מה הן כדי שאפשר יהיה להתחיל לייצר שם שינוי. - לפנות לטיפול מיני וזוגי אם אתם לא מסתדרים לבד. זה לא אומר שמישהו מכם מקולקל או לא בסדר. זה אומר שקורה משהו באינטראקציה שלכם שמפריע למיניות להיות מרחב בטוח, נינוח ומענג. לפעמים צריך אדם שלישי שיוכל לבדוק מה קורה שם יותר לעומק.
- ריצוי מיני לא הוביל אי פעם למשהו חיובי. הוא רוצח קר רוח של תשוקה מינית, והוא לעולם לא נותן למי שרוצה יותר, את מה שהוא באמת רוצה. אל תרצו. פשוט אל.
מאשה הלוי, מאמנת ומנחה אישית וזוגית, עוסקת בדרכים להכניס יותר חופש לתוך מערכות יחסים רומנטיות. להרצאה על "איך לצמצם פערים במיניות"?