היום אנחנו יודעים כי הקורונה גבתה מחיר בריאותי כבד, פיזי ונפשי. המגיפה העולמית שסגרה אותנו בבתים והכניסה אותנו לבידודים יצרה מציאות אחרת עבור כולנו. כמעט שנתיים אחרי, ניתן להסתכל על הנתונים ולהבין את היקף הנזק. הבוקר מציגה עמותת על"ם, העמותה לנוער בסיכון, ב"חשבון נפש - ועידת החוסן הנפשי של ישראל" את נתוני השלכות הקורונה על בני הנוער בשולי החברה. 

הנתונים הבאים מציינים את סך המקרים בשנה האחרונה לעומת שנת 2020:

  • פי 1.5 דיווחים על אלימות בבית וברחוב
  • פי 2 מעורבות בעבריינות
  • פי 1.8 בני נוער שניסו לפגוע בעצמם
  • פי 3 בקשות ופניות לטיפול נפשי

מספרם של בני הנוער והצעירים שקיבלו סיוע מעמותת עלם מאז תחילת הקורונה, עלה בשיעור ניכר. התופעות המובילות כללו דיווחים על דיכאון, חרדה ומשברים נפשיים (43%), בדידות (23%) ושימוש באלכוהול (23%). תופעות נוספות היו שימוש בסמים (15%) וביצוע נסיונות אובדניים (5%).

על פי הנתונים שפרסמה העמותה, תופעות אלימות נוספות שהוחמרו בתקופה הזו  - פי 2.5 אלימות ברשת, פי 2 מעורבות בפשיעה וחיכוכים עם המשטרה, פי 1.8 מקרים של חסרות בית, פי 1.5 אלימות מינית ברחוב.

נאוה ברק, נשיאת העמותה, נשאה הבוקר נאום בועידה שהתקיימה בתל אביב וחשפה לראשונה נתונים עדכניים על מצב בני הנוער שהעמותה מסייעת להם. "אני קוראת לזה 'הלונג קוביד הנפשי'. הבדידות בקרב הנוער הפכה קשה יותר, בהיעדר מסגרת יציבה לאורך תקופה כל כך ארוכה. בני הנוער איבדו את היכולת לקיים קשר אישי או לגלות אמפתיה. כל אלו הובילו לעלייה באלימות, שימוש בחומרים ממכרים, החמרה במצוקות הנפשיות, נסיונות אובדניים, הפרעות אכילה והתנהגויות פורקות עול".

לדברי ברק, מעגל הסיכון הלך והתרחב ובני נוער שלא סבלו בעבר מקשיים פנו לעמותה לעזרה. הסיכון הפך להיות נוכח בבתים רבים נוספים. לצד זה, מצבם של בני נוער שסבלו בשגרה, הקצין אף יותר. בני נוער, שגרו בבתים לא מתפקדים, או היו חסרי מסגרת עוד טרום הקורונה, חוו בתקופה זו סבל רב והתדרדרות במצבם הנפשי.

עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >

אחת הנערות שנעזרה בעמותה בשנה האחרונה היטיבה לתאר את המצב: "בקורונה הרגשתי שאני צריכה לאסוף את השברים. עכשיו אני צריכה לאסוף את הרסיסים".

"עלינו לחשב מסלול מחדש"
"זהו צו השעה, לראות את בני הנוער, להתעניין ולתמוך, כהורים וגם כחברה. להעניק כלים, להציב גבולות ולחזק את מעטפות התמיכה הפורמליות והבלתי פורמליות", ציינה ברק לסיום. "עלינו לחשב מסלול מחדש, להבין, שהקורונה שינתה את כולנו. בני הנוער זקוקים לעין שתראה אותם ותכוון אותם, במסע ההתבגרות שלהם".