הטיפול הפסיכולוגי עבר גלגולים רבים מאז שאבי תורת הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד, קיבל את מטופליו כשהם שכובים על ספה בחדר הטיפולים. מאות גישות טיפוליות פסיכותרפיות שונות התפתחו ומתפתחות ברגע זה, כשהמשותף לכולן הוא - מטפל ומטופל במרחב טיפולי כלשהו שנמצא ב'מגרש' של המטפל.
במובן הזה הטיפולים שנעשים כיום באופן מקוון תחת אילוצי הקורונה (ולא מעט מטפלים שהמשיכו לטפל בזום גם אחרי הסרת ההגבלות) יצרו מגרש חדש שבו מאזן הכוחות הוא שוויוני יותר. כמי שפגשה בחדרי הטיפול של המחלקה אלפים רבים של הורים וילדים - הטיפול הנפשי המקוון הוא אולי 'המצאת הדור' בחסות הקורונה, כשילד במצוקה נפשית ומשפחתו יכולים לקבל מענה בביתם או בכל מקום אחר.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
החזרת השליטה למטופל
הקורונה אילצה אותנו לעשות התאמות בכל תחומי החיים כדי לאפשר המשך פעילות ותפקוד - בעבודה, בלימודים וגם בקבלת טיפולים רפואיים. בתחום התעסוקה יותר ויותר מעסיקים מבינים כיום ששוק העבודה במרחב הווירטואלי פותח הזדמנויות רבות שלא התאפשרו קודם לכן. בתחום הטיפולי/רפואי, הציפייה היא שמפגש פנים אל פנים עדיין תהיה האופציה היעילה והמועדפת יותר, אם כי דווקא בעולם בריאות הנפש, יצרה הקורונה מהפכה חיובית ופריצת דרך מדהימה - החזרת השליטה למטופל, בתנאים ובמרחב שלו, כשבניגוד לבדיקה פיזית (שגם פה החלו בשירותים מרחוק), את האבחון הפסיכולוגי ואת התהליך הטיפולי אפשר לבצע מצוין גם באונליין.
בעקבות הקורונה אנו רואים עלייה חדה בכל הבעיות הנפשיות אצל ילדים, גם בעיות חדשות וגם החרפה של מצבים נפשיים קיימים. אחוז גבוה של ילדים הניגשים לקבלת טיפול רפואי עקב תלונות גופניות מצויים גם במצוקה נפשית, זה נכון תמיד ולתקופה הנוכחית במיוחד. עקב העומס הרב, רופאי הילדים מפספסים לעיתים את המצוקה הנפשית ומכאן הדרך להתדרדרות היא מהירה. לאחרונה בנינו בשניידר ערכה שתהיה לכלי עזר לרופאי ילדים בבתי החולים ובקהילה לזיהוי מוקדם של מצוקה נפשית לצורך התערבות ראשונית והפנייה מהירה. בנוסף, בתקופות הסגרים יצרנו קבוצות טיפול מקוונות לילדים ולהורים שמהוות 'מרפאת המתנה' לטיפולים ארוכי טווח ורב מקצועיים, ומעניקות מענה מידי להתערבויות קצרות טווח ושירותים דחופים.
השיטה הווירטואלית עובדת
בתחילת הקורונה, כיוון שהשירות המקוון היה עדיין בחיתוליו ואף אחד לא הכיר את הטכנולוגיה היו לא מעט אתגרים במתן השירות, אולם ככל שעובר הזמן והשליטה בטכנולוגיה מתבססת, היכולת שלנו כמטפלים לתת שירות איכותי, מתעצמת. לצד זה, עבור מטפל שרגיל למפגש הבלתי אמצעי בחדר הטיפולים, זהו עולם חדש שמצריך התמקצעות כמו תחום התמחות של ממש. הילדים המטופלים לעומת זאת הם סתגלניים יותר, מכירים היטב את הטכנולוגיה ומאמצים את המרחב הווירטואלי בקלות יחסית.
חלק מאנשי הטיפול אינם מרגישים נוח ב'חדר' הטיפולים הווירטואלי כיוון שהם מקובעים על הדעה שבטיפול (במיוחד בילדים) המפגש הפיזי הוא הכרחי. בהקשר זה, יש לציין שדווקא בימים של קורונה ישיבה בחדר טיפולים שכרוכה בעטיית מסכה על הפנים, עלולה להזיק לאיכות הטיפול, בעוד שהטיפול המקוון מאפשר נוחיות ומבט לפנים גלויות, דבר קריטי ליצירת התקשרות בטוחה. בנוסף, מחקרים שנעשו בנושא הוכיחו שהשיטה הווירטואלית עובדת, והיכולת לספק אבחון וטיפול אינה נופלת מהטיפול ה'קלאסי' בכל הפרמטרים.
עתיד העולם הטיפולי כרוך בלמידת הטכנולוגיות החדישות ובאימוץ טכניקות טיפול רלוונטיות לזמננו, תוך למידה והתנסות שיקנו ביטחון לאנשי המקצוע לצד נוחות ונגישות למטופלים. הפתרון, כאמור, הוא מתן הכשרה מסודרת לטיפול וירטואלי, שיטה שתלווה אותנו עוד שנים רבות קדימה, גם בהיעדרה של הקורונה, כחלק מרפרטואר הכלים לאנשי הטיפול בעולם בריאות הנפש ובעולמות טיפול נוספים.