ההשפעה ההרסנית של זיהום אוויר על בריאותנו הפיזית ידועה מזה שנים. לפי ארגון הבריאות העולמי, אחד מתוך ארבעה מקרי מוות מוקדמים בעולם נגרם בגלל זיהום אוויר – כ-12.6 מיליון מקרי מוות בשנה (מחקר חדש מצא שבישראל מתים מדי שנה 2,253 בני אדם כתוצאה מזיהום אוויר).
מחקרים הצביעו בעבר על קשר בין זיהום אוויר לבין מחלות שונות, ובעיקר מחלות לב, מקרי שבץ מוחי, מחלות נשימתיות ומקרי סרטן. מחקרים מהשנים האחרונות אף הצביעו על קשר אפשרי לסכנות כמו אוטיזם בעוברים ותינוקות, סיכון מוגבר של העובר לפתח אסטמה כאשר האם נחשפת לזיהום אוויר במהלך ההיריון, ולמשקל גוף נמוך יחסית ולירידה בהיקף הראש אצל התינוק.
עוד ב-mako בריאות:
>> השקרים שמספרים לכם על אורגזמות ובגידות
>> את האימון הזה תוכלו לעשות גם כשאין לכם זמן
>> שאלון: האם אתם חולי ניקיון או סתם מסודרים?
חוקרים מאוניברסיטת יורק מצאו שבאזורים בבריטניה שבהם נמדדו רמות זיהום אוויר גבוהות של דו-תחמוצת החנקן, ניתן למצוא גם רמות גבוהות של חוסר שביעות רצון מאיכות החיים. החוקרים השוו את נתוני שביעות הרצון מהחיים, שהתקבלו מסקר משקי הבית הבריטי, עם רשומות מפורטות של איכות האוויר המפורסמות על ידי ממשלת בריטניה.
זיהום ותרופות פסיכיאטריות
איך זה קורה? האזור במוח שנקרא היפוקמפוס הוא הפגיע ביותר לנזקי זיהום אוויר בגלל רגישותו ומשום שמבנהו הפיזי עשוי להשתנות בחשיפה ממושכת לזיהום. האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) מצביעה בשנים האחרונות על כך שיותר ויותר מידע שנאסף במחקרים תומך בהשערה שאוויר מזוהם מסוכן למוח ועשוי לפגוע בבריאות הנפשית של האדם. "לנוכח העובדה שהרבה יותר אנשים סובלים מזיהום אוויר מאשר מאירועים חד-פעמיים שליליים כגון פיטורים, הרווח לחברה מצמצום זיהום האוויר יהיה משמעותי מאוד מבחינת איכות החיים של האזרחים", אמרו החוקרים הבריטים, שרה נייט ופיטר האולי בעקבות פרסום מחקרם.
המחקר הבריטי הזה מצטרף למחקר קודם שנערך ב-2016 בשוודיה ושמצא חשד לקשר בין זיהום אוויר לצריכת תרופות להפרעות נפשיות בילדים ובנוער. החוקרים בדקו את השימוש בתרופות בקרב כחצי מיליון צעירים מתחת לגיל 18 בשוודיה, ומצאו שבאזורים שבהם קיים זיהום אוויר, עלה באופן משמעותי שיעור הילדים המשתמשים בתרופות אלה.
החוקרים השוודים עקבו אחר הנתונים במשך כמה שנים, ומצאו שהשימוש בתרופות להפרעות נפשיות שונות – החל מכדורי שינה והרגעה ועד לתרופות פסיכיאטריות – עלה משמעותית גם באזורים שבהם זיהום האוויר היה גבוה רק מעט יחסית. על אף שארגון הבריאות העולמי מתיר רמות זיהום אוויר בממוצע שנתי של עד 40 מיקרוגרם דו-תחמוצת החנקן וחלקיקים נשימים בערים, החוקרים גילו שעלייה של 10 מיקרוגרם בלבד של הגז מגבירה את השימוש בתרופות ב-9 אחוזים. עלייה זהה ברמת החלקיקים הנשימים הגבירה את השימוש בתרופות ב-4 אחוזים. הנתון הזה מטריד מאוד משום שבערים גדולות מגיע זיהום האוויר לעתים תכופות לרמות גבוהות בהרבה, בעיקר באזורים שבהם ריכוזי תחבורה ציבורית גבוהים. בתחנת ניטור שנמצאת באזור התחנה המרכזית בתל אביב, למשל, הערך הממוצע שנמדד בשנת 2014 היה 89 מיקרוגרם דו-תחמוצת החנקן.
ישראל במקום ה-62 בעולם מבחינת זיהום אוויר
ד"ר רענן רז מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית–הדסה מוביל בשנים האחרונים מחקר ישראלי, שעוסק בקשר בין חשיפה לזיהום אוויר ולבין התפתחות אוטיזם בילדים. ישראל ממוקמת כיום במקום ה-62 בעולם מבחינת זיהום אוויר, בין סוריה לסרי לנקה, והרחק מאחורי מדינות אירופה. בדומה למחקר השוודי, גם רז ועמיתיו התבססו על מאגר נתוני האוכלוסייה בישראל (ביטוח לאומי) והשתמשו בשיטה של הצלבת נתוני זיהום האוויר עם מקרי האוטיזם. גם במחקר הזה הצביעו הנתונים על קשר בין חשיפה גבוהה לזיהום אוויר ממקור תחבורתי ולבין סיכון להפרעת רצף האוטיזם. ״ההערכה הרווחת כיום", מסביר רז, "היא שהקשר בין התפתחות לא תקינה של המוח ולבין זיהום אוויר מתווך על ידי תהליכי דלקת בשלבי ההתפתחות המוקדמים. אנחנו יודעים היטב שזיהום אוויר יכול לגרום לתהליכי דלקת שונים במוח, וממחקרים אחרים אנחנו יודעים שתהליכים כאלה מגבירים את הסיכון להופעת בעיות נוירו-פסיכיאטריות שונות כמו אוטיזם ומחלות נפש".
לדברי רז, לחוקרים אין עדיין הוכחה ישירה לכך שזיהום אוויר אכן גורם להפרעות נוירו-פסיכיאטריות בבני אדם. "זה תחום מסובך מאוד למחקר", הוא מסביר. "אי אפשר, ואנחנו לא רוצים, לחשוף בני אדם באופן מכוון לגורמים שעלולים להזיק להם, ולכן לא ניתן לעשות ניסויים שיראו את הקשר הזה באופן חד-משמעי. כמו כן, קשה מאוד למדוד מה קורה בתוך המוח, בוודאי על מספר גדול של נבדקים הדרוש לצורך הסקה סטטיסטית מהימנה. לכן, הידע בתחום הזה מתקדם על ידי שילוב של שיטות אפידמיולוגיות שעיקרן ניתוח סטטיסטי של זיהום ותחלואה בבני אדם ושיטות טוקסיקולוגיות שעיקרן בדיקה של השפעת חשיפות רעילות בבעלי חיים״.
עם זאת, מחקרים שבוצעו בעכברים איששו את ההשערה כי זיהום אוויר פוגע בתפקוד. כך, לדוגמה, עכברים שנחשפו לאוויר מזוהם ויתרו על משימות בקלות רבה יותר לעומת עמיתיהם, וצאצאים של עכברים ממין נקבה, שנחשפו בזמן ההיריון לאוויר מזוהם, היו בעלי סיכויים גבוהים יותר לפתח תסמונות של חרדה.
תאורה לקויה וחשיפה לרעש מוגזם התבררו כבר בעבר כגורמי סיכון להיווצרות סיבוכים נפשיים. כעת נראה כי גם אוויר מזוהם מצטרף לרשימה הלא-מכובדת של תופעות סביבתיות שעשויות להיות להן השפעה לא רק על בריאותנו הפיזית, אלא גם על בריאותנו הנפשית.
הכתבה הוכנה על ידי "זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"