מי מאיתנו לא מתמודד מדי פעם עם כאב בטן. מדובר באחד המכאובים הכי טריוויאליים. אחד כזה שמגיע אחרי ארוחה כבדה, או משהו לא טוב שאכלנו, נשים בעיקר מכירות אותו בתקופות המחזור – מין כאב שבא וחולף, לעתים מעצמו, לעתים לאחר שינה טובה או ביקור בשירותים. גם נעם בצר, כמו כולנו, מכירה את כאבי הבטן האלה, אך מעולם לא ייחסה להם חשיבות יתרה עד אותו בוקר, לפני חמישה חודשים.
"התעוררתי בבוקר עם תחושת שריפה בבטן. תחושה שמעולם לא הכרתי. זה לא היה דומה לשום דבר. לא לכאבי מחזור ולא לקלקול קיבה. הבטן גם התנפחה וזה היה סבל מבהיל מאוד", מספרת לנו בצר, גרושה בת 43, מאמנת למנהיגות אישית וסטנדאפיסטית. יום לפני כן היו לה כאבים בישבן, אבל בביקור אצל הפרוקטולוג לא עלה דבר. "חזרתי הביתה, ישנתי ובלילה התעוררתי לאותו כאב בלתי נסבל – הפעם באזור הבטן התחתונה. לא הצלחתי לדבר, רק הקאתי מים והייתי לבד בבית".
היו לך חששות שזה קשור לקורונה?
"לא, אבל גם לא היה לי מושג למה לקשר את זה. רק הבנתי שמשהו כאן לא טוב. התקשרתי להורים שלי שגרים בצפון. התקשיתי לנשום והם מיהרו להקפיץ קרובת משפחה שגרה בסמוך אליי. גם אחי הגיע ויחד נסענו לבית החולים כשאני צורחת כל הדרך. לא הייתי מסוגלת ללכת. בכניסה לבית החולים הביאו לי כיסא גלגלים ודרשתי מורפיום".
דלקת במעי שהתפתחה לחור
במיון קיבלה בצר משככי כאבים, ובבדיקה במקום על ידי פרוקטולוג, הוא איבחן בטעות כי מדובר בדלקת באגן – מחלה של איברי האגן שנגמרת מזיהום מחיידקים שונים, לרוב לאחר פעילות מינית. "הכאב היה ממוקם נמוך מאוד, ובהיעדר טחורים הרופא חשב שמדובר במיקום של צוואר הרחם. כמו כן, בבדיקות הדם גילו שיש לי דלקת בגוף וזה כנראה הסתדר באופן הגיוני שזו הדיאגנוזה".
אולם בבדיקה נוספת במחלקת גינקולוגיה לא ראו דבר. "בשל הדלקת שמצאו בבדיקות הדם, כן נתנו לי אנטיביוטיקה והשאירו אותי לאשפוז עד שיבינו מה מקור הכאב". למחרת בבוקר עברה בצר סי.טי ולאחר מכן הועברה לטיפול כירורג גסטרו. "שם מיד זיהו כי מדובר בשלב מאוד מתקדם של דלקת במעי שהתפתחה לחור, ורצו להכניס אותי לניתוח מיד על מנת לטפל במצב. גם אמרו לי שאיאלץ להתהלך עם שקית ניקוז".
איך הגבת?
"נחרדתי. צרחתי והתנגדתי והתחננתי. כעבור כמה שעות, הרופא חזר ואמר שבזכות האבחון המוטעה שניתן לי והעובדה שכבר קיבלתי אנטיביוטיקה חזקה כשהגעתי, רמות הדלקת בגוף ירדו והוחלט להמתין עם הניתוח. נשארתי בבית החולים למעקב של 5 ימים בהם נאלצתי לצום באופו מלא – לא לאכול ולא לשתות תוך שאני מקבלת כמויות מטורפות של אנטיביוטיקה. מדי בוקר, נכנסו ובדקו אותי כדי שאוכל לצאת מכלל סיכון לניתוח".
אף שהמשיכה לכאוב והייתה חלשה מהמצב ומהצום, גופה של בצר הצליח להילחם בדלקת, המעי החל לעבוד מחדש, התאפשר לה לאכול דברים מסוימים, ולאחר שמונה ימי אשפוז שוחררה לבית הוריה. "הורידו אותי מאנטיביוטיקה ורידית ועברתי לאנטיביוטיקה דרך הפה. עברתי לגור אצל ההורים שלי, להמשך אנטיביוטיקה לעוד כשבועיים. קיבלתי תפריט מצומצם, ללא סיבים ורק פחמימות. כמובן שלא עישנתי ולא שתיתי – גם לא קפה".
"בסי.טי זיהו כי מדובר בשלב מאוד מתקדם של דלקת במעי שהתפתחה לחור, ורצו להכניס אותי לניתוח מיד על מנת לטפל במצב. גם אמרו לי שאיאלץ להתהלך עם שקית ניקוז. נחרדתי. צרחתי והתנגדתי והתחננתי"
כיום, חמישה חודשים מאוחר יותר, בצר חזרה לעצמה כמעט לגמרי. "אני עוד לא מאוזנת לגמרי ונמצאת במעקב אצל דיאטנית צמודה ורופא גסטרו, אבל כבר מזהה את עצמי מפעם".
למה זה קרה לך בעצם?
"בשנה האחרונה סבלתי מדי פעם מכאבי בטן, בעיקר בצד השמאלי של האגן, אבל לא התייחסתי אליהם. הייתי בטוחה שזה כאבי ביוץ. ידעתי שמשהו לא תקין אבל זה בא וחלף, בעיקר אחרי שהתפניתי לשירותים. כמו כן, תקופת הקורונה הייתה תקופה מאוד לחוצה עבורי, לא הקפדתי מאוד על אורח חיים בריא כמו שאני רגילה והבנתי שזה גם משפיע על התופעה. כמה ימים לפני האשפוז הרגשתי כאב בזמן השירותים, כנראה התאמצתי מאוד. ואז החלו כאבים באיזור האגן התחתון. כשחזרתי לאכול שוב, התאמצתי שוב ואז, ככל הנראה, התחיל להיווצר החור".
מה למדת מהחוויה הזאת?
"ראשית עד כמה חשוב להקשיב לכל תרחיש בגוף כי הוא עלול להוביל לסכנת חיים. אני הייתי הכי צעירה והוסבר לי שזו אכן תופעה שתוקפת לרוב בני 60 ומעלה. המזל שלי הוא שבסך הכל אני אדם בריא שמקיים אורח חיים בריא ומסודר. אני גם מברכת על הטעות באבחון הראשוני כי בזכותה נמנעתי מלהיכנס לניתוח חירום סבוך ופולשני. ובעיקר אני מבינה היום שהגוף מסוגל ויודע לשקם את עצמו בעזרת הטיפול הנכון והעיטוף הזה מאמא ואבא ואנשים יקרים שדאגו לי מאוד".
עוד ב-mako בריאות:
>> כי חבל: הטעות שאתם עושים אחרי אימון
>> השינוי הפשוט שיעזור להפחתת הצריכה הקלורית
>> מומחית לירידה במשקל: טיפ מנצח שיעזור לעיכול
דיברטיקוליטיס: סיבוך של תופעה שכיחה
המונח המקצועי של המחלה נקרא דיברטיקוליטיס והיא תוצאה של סיבוך של מחלה/תופעה שכיחה מאוד שהיא מחלת סעיפים במעי הגס (Diverticulosis). "מדובר למעשה בשקיקים קטנים דמויי סעיפים שבולטים החוצה מהמעי בשל חולשה בדופן המעי הגס", מסביר ד"ר תום קוניקוף, מהמערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין.
מדוע זה קורה?
"עד היום לא לגמרי ברור מה הגורם לסעיפים הללו. בעבר חשבו שמדובר בדיאטה דלת סיבים אולם היום אנחנו מבינים שזה לא כך אלא הרבה יותר מורכב וכולל הפרעה בתנועתיות המעי, נוסף לשלל גורמים הקשורים - לא כולם חייבים להיות קיימים במטופל כמובן - לרבות עישון, הרגלי אכילה לא מאוזנים, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית וכמובן חשוב מאוד – גנטיקה".
לדברי ד"ר קוניקוף, שכיחות מחלת הסעיפים עולה באופן ברור עם הגיל. "קיימת במעל 70אחוז מבני ה-80 פלוס אך יכולה בהחלט להיות אצל צעירים - היכן שהמרכיב הגנטי משמעותי יותר. רוב המטופלים עם דיברטיקוליטיס הם מעל גיל 60 ורק המיעוט הם מתחת לגיל 40 (10 אחוזים) אבל אנחנו עדים לעלייה משמעותית בצעירים בשנים האחרונות. הסיכוי לפספס את האבחנה בצעירים גבוה משמעותית. ההתייצגות אצל צעירים יכולה להיות לא אופיינית - לדוגמא התייצגות במעי ימני ולא שמאלי. ההתקפים בצעירים נוטים להיות קשים יותר".
מה הם התסמינים לתופעה ומהם תמרורי האזהרה?
"דיברטיקוליטיס מתפתחת כתוצאה מהתנקבות של אחד משקי הסעיפים. התנקבות מתרחשת כתוצאה מפגיעה ברירית השק או לחץ בתוך חלל המעי ולכן יש הקושרים את הסיבוך באירועים של עצירות קשה. חומרת הדלקת קשורה באופן ישיר לגודל ההתנקבות. רוב המקרים (80 אחוז) כוללים התנקבות זעירה בלבד. במקרים כאלו החולה ירגיש כאבי בטן, לרוב בבטן שמאלית תחתונה - אזור המקטע הכמעט סופי של המעי הגס, הסיגמא, היכן שלרוב הסעיפים נמצאים. הכאבים יכולים להיות קבועים או קשורים למהלך היציאות, בייחוד אם ישנה עצירות. הבטן תהיה רגישה למגע, בעיקר באותו האזור, ולעתים אף תהיה תחושה של 'גוש' רגיש. אם אזור הדלקת קרוב לשלפוחית, היא יכולה לגרות אותה, מה שיביא להתפתחות תסמינים של צריבה ותכיפות במתן שתן, דבר שיכול לבלבל ולגרום לאבחנה שגויה של דלקת בדרכי השתן, או אם התסמינים בולטים - בדלקת של האגן (Pelvic Inflammatory Disease), כמו במקרה של בצר. הרבה פעמים למטופל יהיה חום ובבדיקות דם סימנים של דלקת (עלייה בתאים לבנים ומדדי דלקת כמו CRP). במקרים קלים וברורים ניתן לקבוע את האבחנה על סמך הסיפור הקליני ובדיקה גופנית בלבד אך על מנת לקבוע בוודאות יש צורך בסי.טי בטן".
עם זאת, מסביר ד"ר קוניקוף, הרוב המוחלט של האנשים עם מחלת סעיפים יישארו אסימפטומתיים (ללא כל תסמין) לכל חייהם ואפילו לא יידעו שיש להם סעיפים (חוץ ממצא מקרי בקולונוסקופיה למשל). חלק מסוים יחוו כאבי בטן ולא יותר. אבל עד 25 אחוז מהמטופלים יחוו סיבוכים של המחלה - דימום או סיבוך דלקתי שהוא דיברטיקוליטיס. עם זאת, אם אתם חשים כאבי בטן עזים עם רגישות בלתי נסבלת של הבטן למגע וחום גבוה – חשוב מאוד לבדוק זאת.
מהו אופן הטיפול בבעיה?
"כאמור רוב המקרים הם קלים וכיום הראו לא מעט מחקרים שבמקרים קלים עד בינוניים ניתן לשקול אפילו להשגיח בלבד ולא לטפל כלל. עם זאת עדיין רוב המטופלים מקבלים אנטיביוטיקה (במקרים קלים דרך הפה ובמקרים יותר קשים דרך הווריד). במקרים בהם ישנה התנקבות גדולה ונוצר אבצס (כיס זיהומי) גדול או אפילו זליגה ישירה של תכן מעי לחלל הבטן יש סכנה למצב חירום ואז יש צורך בניתוח. במקרים אלו לרוב המטופל ירגיש כאבי בטן עזים עם רגישות בלתי נסבלת של הבטן למגע, חום ו/או הקאות. הניתוח יכול לכלול ניקוז של הכיס הזיהומי בלבד או אפילו כריתה של מקטע המעי המעורב. באם, בשל דלקת נרחבת, לא ניתן לחבר את מקטעי המעי הנותרים במעמד הניתוח הראשוני, אז מוצאים את הלולאה העליונה החוצה לדפן הבטן כדי לאפשר המשך זרימה תקינה של הצואה החוצה (מה שקרוי "סטומה"). את המקטעים מחברים לאחר מכן כשהדלקת נרגעת.
"דבר נוסף שחשוב לציין הוא שישנה שכיחות מעט גבוהה יותר של סרטן המעי הגס אצל מטופלים שחוו אירוע של דיברטיקוליטיס, ולכן אנחנו ממליצים לכל מי שעבר אירוע של דיברטיקוליטיס לעבור קולונוסקופיה בחלוף 4-8 שבועות מהאירוע".