מחקר שבוצע בבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה עם עמותת לב בטוח, השמסייעת לנפגעי פעולות הטרור במסיבות עוטף עזה ב-7 באוקטובר, חושף תמונת מצב עגומה באשר למצבם הנפשי של חלק מהשורדים, כשנה לאחר פרוץ המלחמה.

במחקר, שמובילים פרופ' רועי סלומון, ממקימי העמותה, ופרופ' רואי אדמון, שניהם חוקרי מוח מאוניברסיטת חיפה, לקחו חלק יותר מאלף מניצולי המסיבות, שעברו בשנה האחרונה סדרה של ראיונות, בדיקות קוגניטיביות ופיזיולוגיות, וכן סריקות מוחיות. 

המחקר מתמקד בעיבוד הטראומה של השורדים תחת חומרים משני תודעה ועודנו נמשך. בשלב הראשון בחנו החוקרים כיצד חומרים פסיכואקטיביים ששורדים לקחו במסיבות השפיעו על ההתמודדות עם הטראומה בשלב הראשוני. ממצאים עכשוויים, הנוגעים למצבם של השורדים בעת הזו, מעידים על היקף האסון ההמוני – מתוך יותר מ-550 שורדים שהשיבו על שאלון PCL, כלי לאבחון תסמיני פוסט-טראומה, נמצא כי כ-60% סובלים מתסמיני פוסט-טראומה חמורים, שעברו את הרף הקליני. השורדים השיבו על השאלון בתקופת הזמן שבין מאי לאוקטובר 2024, כחצי שנה לאחר מתקפת שבעה באוקטובר, שלב שבו אפשר לזהות תסמיני פוסט-טראומה, שבמקרים רבים מופיעים חודשים מספר לאחר האירוע הטראומטי.

מתחם הנובה (צילום: אור הדר)
מתחם הנובה | צילום: אור הדר

המספרים צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות

פרופ' סלומון אומר כי המספרים שהתקבלו גבוהים מאוד, וצריכים להטריד את כל מקבלי ההחלטות במדינה. "לרוב, בקרב אנשים שחווים אירוע טראומטי, מתעוררות בטווח המיידי תגובות כגון עוררות גבוהה או קשיי שינה. עם זאת, בדרך כלל לאחר חודשים מספר הטראומה שוככת והתסמינים פוחתים. לפי ממצאי המחקר, אצל מספר גבוה של שורדים המצב שונה לחלוטין ולא השתפר בחודשים מאז פרוץ המלחמה". לדבריו, המספרים גבוהים גם בהשוואה לאירועים קשים אחרים. "אומנם אין לנו מספרים מדויקים, אבל אם נסתכל על אירועים טראומטיים קשים כמו מלחמות ופיגועים, לרוב שיעור הסובלים מפוסט-טראומה נע בין 10% ל-15% בלבד, הפער עצום".

"מקבלי ההחלטות צריכים להפנים שאם אנחנו רוצים שהאנשים יחלימו, צריך להביא את המדינה למצב בטוח, ולהשקיע בטיפול לטווח הארוך. זה משפיע באופן ישיר גם על הוצאות המדינה"

פרופ' רועי סלומון, אוני' חיפה

לטענת פרופ' סלומון, ניתן לשער כי נתונים אלה משקפים את העובדה שמצב החירום במדינה עוד לא נגמר, דבר המשפיע על יכולת עיבוד הטראומה של השורדים. "אנחנו לא נמצאים במקום שבו אדם יכול להתחיל לשחרר את הפחד מהטראומה. החטופים עדיין בעזה, המלחמה עדיין נמשכת בחלק מהזירות, עדיין יש אזעקות. החלמה מטראומה מתחילה כשהמטופל במצב בטוח, שהגוף והמוח שלו מקבלים את המסר שהם יכולים לצאת ממצב האיום והסכנה המתמשך. במציאות הנוכחית בישראל זה מורכב מאוד".

שטח מסיבת הנובה לאחר הטבח (צילום: פלאש 90)
שטח מסיבת הנובה לאחר הטבח | צילום: פלאש 90

הוא מוסיף כי הממצאים משמעותיים גם בהתייחס לטיפול בשורדים. "מקבלי ההחלטות צריכים להפנים שאם אנחנו רוצים שהאנשים יחלימו, צריך להביא את המדינה למצב בטוח, ולהשקיע בטיפול ובדאגה לשורדים לטווח הארוך. בסופו של יום זה משפיע באופן ישיר גם על הוצאות המדינה. העלות של בן אדם שסובל באופן כרוני מפוסט-טראומה, מעבר לסבל הנורא שהוא ומשפחתו חווים, גבוהה מאוד".

עם זאת, פרופ' סלומון סבור כי ברגע שהמצב במדינה יירגע והמלחמה תסתיים, הטיפול בשורדים יהיה אפקטיבי יותר, ומצבם עשוי להשתנות ולהשתפר.