נועם לוי (27), ניצלה ממסיבת הנובה ב-7 באוקטובר. כחלק מתהליך הריפוי שלה, הגיעה לאודישן ל"כוכב הבא לאירוויזיון" (פרק חדש בשלישי, אחרי החדשות, קשת 12), שם ביצעה את השיר "הגולה" של דודו טסה והרימה את המסך לאחר שזכתה ב-89% מהצבעות השופטים והקהל.

בשיחה עם אסי עזר ורותם סלע לפני ההופעה, שיחזרה לוי את אותה שבת שחורה: "רצתי על החיים שלי, זאת הייתה ריצה הישרדותית. הייתי עם זיו חג'בי ז"ל, הוא תפס אותי ביד ומשך אותי. אם לא הוא, לא הייתה לי יכולת לרוץ. צעקתי לו שאין לי אוויר והרגשתי שאני עומדת לעצור, זה רגע שאת חושבת שאת הולכת למות בו. חשבתי על איך שהוא מנסה לשרוד ואיכשהו מצליח גם לשמוע אותי ולמשוך אותי איתו", סיפרה: "הדרכים שלנו נפרדו והוא התחבא מאחורי שיחים. הצלחתי לעלות על רכב וככה ניצלתי, הוא נשאר מאחור".

כשפסעה אל הבמה, השופטים התקשו להישאר אדישים. "כל כך כואב לי על מי שהציל אותה", אמר עדן חסון. "וזה שהיא נושאת על עצמה את האשמה, זה לא הגיוני שיש לה אשמה בתוך הסיפור הזה, כואב הלב. בסוף היא חיה באשמה למרות העובדה שלא היא זו שנטלה את החיים שלו, אלה המחבלים", השלימה קרן.

נועם לוי וזיו חג'בי ז"ל (צילום: מתוך "הכוכב הבא לאירוויזיון", קשת 12)
לוי וחג'בי ז"ל | צילום: מתוך "הכוכב הבא לאירוויזיון", קשת 12

בסיום האודישן לוי התרגשה מאוד ממחמאות השופטים כשרותם סלע חידדה: "קרן אמרה משהו מאוד חשוב בזמן שהמסך ירד ואני לא יודעת אם יצא לך לשמוע אותו", אמרה המנחה. "היא דיברה על אשמת הניצול שכולנו מכירים ואת מרגישה את זה בטח יותר מכולנו. קרן אמרה דבר כל כך יפה, היא אמרה שבסוף המחבלים הם אלה שרצחו אותו, לך לא היה שום קשר לזה. זה משהו שמאוד חשוב שאת תיקחי איתך וגם אחרים שאנשים נרצחו לידם".

האשמה שפוקדת לא רק אנשים במעגל הראשון

נדב הריס, פסיכולוג קליני, מסביר על המונח "אשמת הניצול": "במעגל הראשון, של אלה שחוו את השכול, או אלה שהיו פיזית בטבח וניצלו, לעיתים מתעוררות תחושות אשמה שמתבטאות בתהיות כמו - למה לא עשינו יותר, או למה אני ניצלתי והוא לא. אבל תחושות האשמה האלה הן למעשה חלק משלבי ההתמודדות עם האבל והן עלולות לפגוש את כל עם ישראל - ישנם כאלה שקשה להם לקום בבוקר ולהתארגן לעבודה, כי יש ישראלים בשבי שלא יכולים ללכת לשום מקום, ישנם כאלה שלא מסוגלים לאכול או לשתות, כי הישראלים בשבי לא יכולים לעשות את זה מתי שהם רוצים. לעיתים גם פעולות יום-יומיות לעיתים הופכות קשות יותר ומלאות ברגשות אשמה".