שדה התעופה בן גוריון. השער הנכסף למקומות אקזוטיים ורחוקים, לטיולים ולהנאות החיים. לכאורה - המקום שרובנו שואפים להגיע אליו, הרבה יותר ממה שחיי היומיום מאפשרים לנו בפועל.
אלא שעבור חלק מאיתנו, כך מתברר, הדרך לשם מלווה במועקה אמיתית ומטרידה. "קשה לשים את האצבע ולהסביר מה בדיוק גורם לכך", מספרת נעמה אמיתי (השם האמיתי שמור במערכת), אמא לילדה בת שנתיים שחווה בכל פעם מחדש את אותה תחושה חונקת ומעיקה.
חוסר השליטה המתרחש בהיעדרנו
אז כדי להבין טוב יותר למה זה קורה לנו ומה עושים בנדון, שוחחנו על הנושא עם סיגל סידליק-אלון, פסיכולוגית קלינית ב"כללית" מחוז שרון שומרון. לדבריה יש כמה סיבות שיכולות להסביר את התופעה:
"המצב הזה שבו אנחנו יוצאים מחיי השגרה המוכרים אל עבר החופש הלא נודע עשוי לעורר בנו תחושה של דאגה", היא מסבירה. "זה יכול להיות קשור לעומס העבודה ולמטלות שאנחנו מותירים מאחורינו, וכמובן שלחוסר השליטה לגבי המתרחש בהיעדרנו".
במקרה היותר מכביד, לדברי סידליק-אלון, חוויה כזאת עלולה לרמוז על חרדה: "חרדות שונות עלולות להתעורר דווקא במצב שבו אנחנו אמורים למצוא את עצמנו בסיטואציה מרגשת. גם אם בעצם מדובר בחופשה או בפסק זמן שאמור לעבוד לטובתנו. במצב כזה, הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות. למשל, הפרידה מהאהובים לנו הכרוכה בנסיעה, או הפרת השגרה והמעבר אל הלא נודע, החדש והשונה. וכמובן, שניתן לשער שישנם יותר חששות כשמדובר בדאגה של הורים לילדים ולא רק לעצמנו". המצב מאפיין לדבריה בדרך כלל את הנסיעה בדרך אל היעד, ומתרחש פחות בדרך חזרה מהחופשה, כשיש כבר יותר ודאות לקראת הבאות".
ואם מחשבות קטסטרופליות שלא מגובות בהיגיון בריא צצות בראשכם לפני הטיסה, יכול להיות שגם זה משפיע על עניין המועקה שבה אתם חשים: "חשיבה מאגית מהסוג הזה, המקשרת בין תחושת מתח לניבוי אירוע מאיים או לעתים מעורבת באמונות טפלות למיניהן, מאפיינת מצבי חרדה וניסיונות לחפש הסבר לתחושת מתח. כך למשל, מחשבה על מטוס שעומד להתרסק עלולה להפוך לטורדנית ואף למנוע מהסובל לעלות לטיסה, בשל החשש שסיטואציה כזאת אכן תתרחש".
אגב, לעתים חרדה הגורמת לנו להימנע או להתייסר באופן משמעותי עד כדי פגיעה בתפקודינו עלולה לאותת לדבריה על אור אדום, המבקש את התייחסותנו לגבי מצב נפשי הדורש בירור מעמיק יותר.
האם יש הבדל בתחושות בין נשים וגברים? סידליק-אלון לא מכירה מחקר שעסק בנושא, "עם זאת", היא אומרת, "הצורך בשליטה הוא בדרך כלל כדי להתמודד עם החרדה, ובאופן כללי יש יותר נטייה לחרדה אצל נשים - בישראל בערך פי 1.5 נשים מאשר גברים. הסבר נוסף הוא שנשים נוטות לשתף יותר בחוויה רגשית, כך שאולי שומעים על כך יותר מסיבה זו".
>> שתיית מים בשעה הזו עלולה לגרום לעלייה במשקל
>> הנער עם מחלת העור הנדירה בעולם מת בגיל 17
>> אלה המאכלים שממש לא כדאי לאכול בזמן טיסה
מצב הפיך וזמני
ומה לגבי אותו הפחד המוכר מטיסה שגורם לרבים מאתנו להעדיף את הקרקע המוצקה? האם גם הוא עלול להוות טריגר נוסף? סידליק-אלון מסייגת: "דווקא במקרה הזה לא מדובר בחרדה כוללנית, אלא בפוביה מוכרת שיש לה אפשרות לטיפול ממוקד, שתכליתו לפתור את עניין הפחד מעצם הטיסה בשמים הגדולים. עם זאת, פוביה מהסוג הזה עלולה לעורר גם חרדות ופחדים אחרים".
כל הגורמים שצוינו עלולים להביא את הנוסע הפוטנציאלי למצב שממנו הוא חושש ולעתים נאלץ לוותר עליו. נקודת האור בכל הסיפור הזה לדברי סידליק-אלון היא המצב ההפיך והזמני המאפיין חרדות מסוג זה: "בדרך כלל ברגע שהטיסה עוברת בשלום והנוסע מגיע ליעדו, תחושת המועקה פוחתת", היא מרגיעה.
ההתמודדות: תרשמו את זה
אז מה עושים? האם להישאר בבית ולנופף למטוס לשלום מרחוק זה הפתרון הבלעדי העומד לרשותו של כל בר מועקה? "לא בהכרח", מסבירה סידליק אלון. "ראשית, חשוב לזהות את הסיטואציה ולהבין מתי היא מתרחשת, ובעיקר מתי היא מסתיימת. בדרך כלל ברגע שיודעים למה לצפות ומזהים את דפוס המועקה, מפלס החרדה יורד באופן משמעותי.
"שנית, במקרה שהחרדה לא מרפה, מכבידה ומפריעה באופן ניכר להתנהלות, ניתן להיעזר בטיפול התנהגותי הכולל טכניקות להרגעה עצמית ולהפחתת מתח כמו נשימות עמוקות למשל, או לחלופין להשתמש בכדורי הרגעה קלים הניתנים במרשם רופא".
בכל מקרה, בין שזה חבר או איש מקצוע – סידליק-אלון מסבירה שחשוב לשתף בתחושות. "שיתוף החוויה, היזכרות במקרים דומים בעבר שהסתיימו ללא פגע וכן חלוקה פרקטית וארגון המשימות שנותר לבצע בארץ בהיעדרכם יכולים להפחית מתחושת הלחץ. כמו כן, רשימות של מטלות שיש לבצע לקראת החופשה או של הפריטים שחשוב לארוז או לקחת לטיסה יכולות למנוע מחשבות בסגנון 'מה יקרה אם אשכח את הארנק/הדרכון וכו''. כל האמצעים הללו יסייעו לכם לעלות למטוס בהרגשה טובה ומשוחררת יותר". שתהיה טיסה נעימה ורגועה.