במדינת ישראל למודת הכאב מתווספים למעגל השכול מדי שנה יחידים וקבוצות שמנסים להתמודד עם השברים ולהמשיך לחיות. פנים רבות לשכול, חלק מהמתמודדים עם אובדן זוכה מהסביבה לחיבוק, לגיטימציה ולקבלה, בעוד חלק אחר מתמודד עם יגון ללא הכרה ונותר בתחושת בדידות עמוקה.

לא רק החברה מתקשה להכיר לעיתים בעובדה כי אנשים מסוימים מתאבלים (למשל בני זוג של אנשים שנפטרו שלא היו נשואים להם, בני זוג לשעבר, שותפים רומנטיים מחוץ למסגרת הנישואין, אנשים קרובים ללא ייחוס משפחתי למת ועוד), אלא שגם האדם עצמו פעמים רבות חווה מצוקה רגשית עזה, אך אינו מודע לכך שהוא חווה אבל או למידת מורכבות האובדן שעמו הוא מתמודד.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

הטאבו הגדול ביותר של תקופתנו כבר מזמן אינו מין, אלא מוות. מוות הוא חלק ממעגל חיינו ולמרות ודאותו, הוא נושא שרובנו מעדיפים להימנע מלחשוב עליו, אם רק ניתן. אנשים רבים המתמודדים עם אובדן אדם אהוב מספרים על בדידות גדולה ועל חברים מלאים בכוונות טובות, שעומדים מולם חסרי אונים ומתרחקים, דווקא בשעה שהם הכי זקוקים לקרבתם. איך להושיט יד ולא להותיר את האדם לבד?

>> לדעת צער: תובנות משנה ראשונה של אבל

כיצד לתמוך באדם שחווה אובדן וממה להימנע? – עזרה נפשית ראשונה

תנו מקום לביטוי רִגשי: העיקר – להקשיב, להקשיב ולהקשיב. כל אחד מגיב ומתמודד עם אובדן בדרכו. חשוב לתת לגיטימציה מלאה להבעת מגוון רגשות של כאב, הלם, ייאוש, אשמה, אדישות, תוקפנות, חרדה, צער, זעם ועוד.

אל תאיצו: היו עם האדם במקום שהוא נמצא בו והתקדמו בקצב שלו. אל תהססו לשאול כיצד אתם יכולים לסייע וקבלו גם את הצורך שלו להתבודד ולהסתגר. לא הכל בהכרח הוא רוצה או צריך לחלוק. לא חייבים לדבר את עצמנו לדעת - במקום שבו נגמרות המילים, אפשר גם לשתוק יחד.

הימנעו ממתן עצות ומאמירות נחרצות: שימו בצד עמדות אישיות בנוגע לאופן שבו לדעתכם האדם "צריך" לנהוג או איך "ראוי" להתאבל ופשוט הֱיו נוכחים.

כבדו את תפיסת עולמו ואת אמונותיו: עמדות דתיות או רוחניות אינן נחלת הכלל. אם אתם בעלי תפיסת עולם דתית, ייתכן שתמצאו נחמה באמירה כמו "אלוהים נתן ואלוהים לקח", אך חיוני לתת מקום לפילוסופיות חיים שונות.

אל תבטלו ואל תגמדו את חווית האובדן: לעיתים אנו חשים צורך לאזן ולייפות את הדברים על ידי הצגת נקודות חיוב. בעוד כוונתנו טובה, אין בדברינו משום חיבור לאדם הכואב. הימנעו מאמרות כנף נוסח: "יהיה בסדר". הקפידו להתגבר על הנטייה לתגובות "לפחות": תגובות כמו "לפחות יש לך עוד שני ילדים בריאים" או "לפחות יש לך בן זוג אוהב וקריירה מצליחה" לא מביעות אמפתיה וממעיטות מעוצמת החוויה.

אל תשימו את עצמכם במרכז: הסטת מוקד השיחה לעצמכם עלולה להגביר תחושת בדידות: "זה קרה גם לי כש...".

העצימו: עודדו את האדם לא להישאר לבד במצוקתו אלא להרחיב את מעגלי התמיכה באמצעות פנייה לאחרים משמעותיים בסביבתו. חשוב מאוד לחזק את תעצומות הנפש שהוא מגלה ולהודות על עצם נתינת האמון בכם.

היו ערניים להחרפת סימני מצוקה: כאשר המתח ותחושת הלחץ אינם מרפים, חשוב לעודד פניה לסיוע מקצועי. בנוסף, ניתן להיעזר בכל עת בשירות ער"ן (1201 בכל שעה), בטלפון ובאינטרנט.



*ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים 'עוצמת ההקשבה – כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר' ו'כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי - התמודדות חיובית עם פרידה וגירושים', בהוצאת מטר.