בתחילת דרכי כמטפלת, מטופליי ותלמידיי קראו לי "Dr Fear", ד"ר פחד בשבילכם. אני לא חושבת שיכול היה להיות לי שם מדויק מזה. אני שחייתי פחד, נשמתי פחד, הייתי הפחד בכבודו ובעצמו. שנים יעברו עד שאצליח להחזיר לעצמי את מושכות חיי, לנהל אותם ולחיות אותם מתוך שחרור, חופש אמיתי ובחירה אמיתית. הרצון שלי להתמודד עם הפחדים והחרדות שניהלו אותי במשך שנים, העניק לי בסופו של דבר גם אהבת אמת, זכיתי באשתי האהובה פריידי מרגלית, מייסדת תפיסת המטאיזם. בזכות השיטה שלה קיבלתי מחדש את חיי, ולא רק אני, אלא גם מאות אלפים אחרים.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
נערה בהפרעה שהובילה להסתרה
"הפרעת חרדה והפרעת טורדנות כפייתית (OCD)". זאת הייתה האבחנה שקיבלתי, כבר בגיל צעיר למדי. כל אחת מהתופעות האלה לכשעצמן הן חתיכת תיק לא פשוט, והנה אני, ברת מזל שכמוני, זכיתי לשילוב של שתיהן. מזוודה של ממש. מספיק שפספסתי פעולה טורדנית אחת, כמו לספור צעדים, או להדליק ולכבות את האור מספר זוגי של פעמים, וכבר הייתה החרדה מציפה אותי ומשתלטת עליי, מספרת לי בקול הכי אמיתי שמשהו רע עומד לקרות. החיים היו מפחידים ומאיימים עבורי, הכל היה מסוכן בחוויה שלי, ובעיקר אני עצמי.
כשהתבגרתי המצב הלך והחמיר. כל יציאה מהבית הפכה סיוט, מלווה בהתקפי חרדה ותחושת חוסר מסוגלות. לצאת החוצה עבור אדם שסובל מחרדות ו-OCD, זה כמו לצאת לשדה קרב, מלחמה יומיומית, שבשלב מסוים כבר איימה למוטט אותי ממש. הייתי "נערה בהפרעה", ואז גם "נערה בהסתרה", שכן הייתי חייבת לעשות הכול על מנת להסתיר את ההתנהגות האובססיבית שלי, בכל מחיר. כמות האנרגיה שהשקעתי בהסתרה הפכה אותי מרוקנת ומותשת. כל כך התביישתי בעצמי ובעיקר הרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת להתמודד עם העולם שבחוץ.
הפחדים לא ייעלמו אף פעם. הניהול כן
כשבגרתי התחלתי ללכת למטפלים שונים וניסיתי לא מעט שיטות ריפוי, ביניהם גם תרופות פסיכיאטריות. אני חייבת לציין שלא מעט מהשיטות האלה עזרו לי, הצלחתי למנן את החרדות אך הן היו כמו "פלסטר", משכך כאבים, שלא באמת פתר את הבעיה שהמשיכה לרחוש שם, תחת פני השטח. הרעש היה שם כל העת, מאיים להתפרץ בכל רגע נתון ורק זה הספיק בשביל להפחיד אותי כהוגן.
השינוי האמיתי, כאמור, זה ששחרר אותי אחת ולתמיד ממלחמת הקיום הפנימית שלי, היה המפגש שלי עם המטאיזם. הנחת היסוד במטאיזם, שהחיים הם הולוגרמה ומציאות החיים שלנו הינה מציאות הולוגרפית, המשקפת את נבכי התודעה שלנו. צעד אחד צעד, למדתי לחקור את התודעה שלי, הבנתי את ה"שורש" שכל הזמן חיפשתי וגם לימדתי את המוח שלי לייצר תבניות חדשות, קשרים חדשים, מיטיבים, בתוכו. אז גם הבנתי לראשונה שהכול בתוכנו, שאנחנו האחראיים היחידים למציאות חיינו.
השקט הזה מעניק ביטחון. ביטחון קיומי. אם גם אתם סובלים מחרדות, מפחדים שהולכים ומתעצמים, מי כמוכם מבינים כמה רעש פנימי מייצרים הפחדים, החרדות, אי הוודאות והכאוס שמביאה איתה המציאות. בשורה התחתונה, החשופה והכי כנה שלי, חשוב לי שתדעו שאפשר לחיות את החיים האלה אחרת. אני יודעת זאת מדם ליבי, כן? זה לא אומר שההפרעה תיעלם, ובטח לא הפחדים. אבל לאט לאט הם יתפסו פחות ופחות ממקום ואת מקומם יתפסו דברים חדשים, מיטיבים. אתם תצליחו לשמור עליהם מבוקרים, לדעת לנהל אותם ואפילו - כפי שאני למדתי לעשות - לרקוד איתם ולדעת להתפתח דרכם.
איך מייצרים חוסן פנימי?
קודם כל, לפני הכול, מוותרים על הפנטזיה שלא נפחד יותר. הפחד הוא אחד ממנגנוני ההישרדות הגדולים ביותר של האדם, הוא נועד להגן עלינו, יש לו מטרה ותכלית והוא בעצם מנגנון הגנה. כשאנחנו מבינים אותו ככזה, אנחנו מבינים גם כי מתוקף תפקידו הוא תמיד, אבל תמיד, לטובתנו. אנחנו רוצים ללמוד לעבוד איתו, לרתום אותו לטובתנו ורק זה, תאמינו לי, משנה חיים.
למדו לזהות אם אתם חווים פחד או חרדה. ההבדל בין פחד לחרדה הוא משמעותי מאוד בהתמודדות שלנו איתם. בניגוד לפחד, שהוא חלק בלתי-נפרד מחיינו ונועד לעזור לנו להגן על עצמנו, החרדה רק מגבילה אותנו, מחלישה את תחושת המסוגלות שלנו ובעצם מונעת מעצמנו להגן על עצמנו. הפחד הוא אנושי ובלתי-נמנע, החרדה הינה מצב שקרי. מדובר בתחושת פחד פנימית שכלל אינה קשורה לסכנה ממשית, כמו סרט דמיוני המפעיל את כל מערכות הגוף, הקוגניטיביות והפיזיות, ומקבע את תחושת הפחד.
כשאתם חווים חרדה - עצרו, וקחו נשימה עמוקה. הנשימה עצמה כבר מחברת אותנו לכאן ועכשיו. בנוסף, בשאיפה תחברו אותה בכוונה לחרדה, כאילו אתם נושמים עכשיו היישר לתוך מיקום החרדה במוח. החמצן עוזר למוח להתאפס, כמו "ריסט", ומאפשר לנו לחזור חזרה לבקרה.
אל תאמינו לפחדים שלכם. יש להם הרבה מה להגיד, אבל מי אמר שזה נכון?! הכול שקרים ודמיונות, פרי תעתוע של מוחנו הגאוני. הדבר הראשון הוא לזהות שאתם מפחדים, זה כבר עושה עצירה מבורכת וחשובה. הדבר השני, לא משנה מה המוח מספר ומפחיד אתכם כעת, זה לא אמיתי! אין כלום בחוץ. הכל סרט. השדים כולם, בתוככם. ושם גם העבודה, בהתעלות מעליהם.
תתחילו לנהוג בחמלה כלפי עצמכם. רק תחשבו כמה אתם מבוהלים, שיפוטיים, ביקורתיים וכן הלאה בכל פעם כשאתם מפחדים. אולי אתם רואים בכך חולשה, אולי בושה, אולי אפילו כועסים ומתעצבנים, אך כל מה שהפחד באמת מבקש זה חיבוק. או קפה. מה שבא לכם. כל מה שיעזור לכם להרגיע את הסערה. קחו רגע לחבק את עצמכם בחמלה ולהכיל.
הקיפו את עצמכם בחיבוק ואהבה. עכשיו זה כבר מוכח. מחקרים מוכיחים שתמיכה של משפחה, חברים וקהילה מסייעת להתמודד עם פחד וחרדה, שמהותם ניתוק וקור. החום והחיבור מסייעים להעצים את תחושת החוסן והיכולת להתמודד עם הפחדים. הקיפו את עצמכם באנשים שאתם אוהבים ועושים לכם טוב. ורצוי גם בקהילה תומכת ומחבקת.
מדיטציה. ועוד מדיטציה ועוד אחת. אני לא יכולה להכביר במילים עד כמה מסייע תרגול מדיטציה על בסיס קבוע ושיטתי לניהול גלי המוח ותחושת הרגיעה. כפי שהסברתי לעיל, כשאנחנו נמצאים במצב של פחד או חרדה יש לנו ממש "חגיגה" בגוף - אדרנלין שוטף אותנו, דפיקות הלב שלנו הולמות בחוזקה, הדופק עולה, הנשימות הופכות קצרות ומהירות, ולכן מה שנרצה לעשות זה להוריד את הקצב. מדיטציות המתבצעות בצורה קבועה הן כלי מוכח ויעיל להאטת והשקטת גלי המוח. תרגלו מדיטציות על בסיס קבוע, וביניהן מדיטציות להרגעה והרפייה.
יצרתי לעצמי את "מדיטציית גאבא". אם אתם סובלים מחרדות ממליצה לכם בחום להאזין לה כאן ולתרגל אותה כאורח קבע. "גאבא" הוא המוליך העצבי המעכב החשוב והשכיח ביותר במערכת העצבים המרכזים במוח, הנמצא כמעט בכל חלקי המוח ואף מצוי ברוב כדורי ההרגעה המצויים. המדיטציה גורמת להפרשת גאבא המשמש כחומר הרגעה טבעי מושלם המאפשר הרפייה ושחרור ממצבי סטרס ודחק.
רוצים ללמוד לייצר חוסן נפשי אמיתי? הצטרפו אלינו לאתגר החוסן בלחיצה כאן. חמישה ימים של עבודה עם פחדים ובניית חוסן פנימי. ללא תשלום